"מה שנת"ע עשו בכפר שלם היה מהלך דורסני של גזל", אמר אמש (רביעי) בוועדת הפנים של הכנסת אהרון מדואל, יו"ר ועד המאבק של תושבי שכונת כפר שלם בתל אביב. הוועדה התכנסה בשנית כדי לבחון מדוע חודשו הפינויים למרות בקשת הוועדה מעיריית תל אביב-יפו, רמ"י ונת"ע לדחות אותם כדי לאפשר חקיקה מסודרת לפיצויים.

את דבריו הקשים אמר מדואל בתגובה לטענה של רמ"י על כך שמדובר בפיצויים נדיבים שמשלמים כספים גם לבני הדור השלישי. "האדמות של כפר שלם הן שלנו לכל דבר ועניין. נמשיך להיאבק עליהן", אמר מדואל.

תושבי השכונה ממשיכים לחיות בצל הפינויים עם התקדמותו של מתווה הקו הסגול של הרכבת הקלה. פקחים עם צווי פינוי מיידים, נוכחות משטרתית שמתגברת מיום ליום וביקורי שוטרים ויס"מ בחצות הליל הפכו לשגרת חייהן של המשפחות שנשארו לחיות על התוואי. כבר מהקיץ תושבי השכונה מובילים מאבק שבועי שכולל הפגנות מול ביתו של ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי ומשמרות מחאה בפאתי השכונה.

"מאז התכנסות ועדת הפנים בתחילת נובמבר לא קרה כלום, השוטרים נמצאים כל הזמן בשטח. מגיעים פקחים ומפגינים נוכחות מוגברת", מספרת ל'דבר' נאוה צלעני, תושבת השכונה וחברה במטה המאבק של תושביה. "דרשנו לדחות את הפינויים בזמן שמתקיים ניסיון לתהליך חקיקה לפיצויים הוגנים, ובמקום זה הגיעו עוד שוטרים ופינו שני בתים".

לאחר פינוי שני מבנים בשכונה שהיו שייכים למשפחות יניב ויצחקי, עוד משפחות קיבלו בחודש האחרון צווי פינוי, ושוטרים הגיעו לבתיהן. "שוטרים נכנסו לביתה של משפחה חד-הורית לקראת חצות, איימו עליה ואמרו שכדאי לה לפנות את הדירה בעצמה, אחרת היא תישא בהוצאות הפינוי", אומרת צלעני.

ח"כ מלכיאלי: "זו התעללות בדיירים"

חברת נת"ע, שאמונה על פיתוח קו הרכבת הקלה שיעבור בשכונה, היא זו שמנהלת את המאבק נגד התושבים. לדברי החברה, הבתים של משפחת יצחקי ויניב היו ריקים ולא התגורר בהם איש. "הם אומרים לנו שזה לא מעניין אותם שיש בכלל ועדה", אומרת צלעני, "נהפוכו. נגיע לפה ונמשיך לא לדפוק חשבון".

על פי נת"ע, צווי ההפקעה נמסרו לכל המחזיקים עוד ב-2018, ומאז מנוהלים הליכים משפטיים, אף שהפינויים הנוכחיים חודשו לאחר שנתיים של הקפאה, שנבעה מלחץ של שרת התחבורה לשעבר מירי רגב.

שכונת כפר שלם מחולקת לגושים, כשבכל גוש יש כמה עשרות משפחות, בשונה מגבעת עמל שפונתה לפני חודש, שבה נותר גוש אחד שפונה כולו. מעל לארבעה עשורים המדינה מנהלת מאבקי פינוי נגד 700 תושבי השכונה שנותרו בה, ובשנים האחרונות המאבק התמקד סביב הגוש הצפון-מזרחי של השכונה, שעליו עתיד להיבנות הקו הסגול של הרכבת הקלה שיחבר בין דרך הטייסים לדרך ההגנה.

לתושבים שגרים היום באזור אין זכויות בקרקע, והמשא ומתן על הפיצויים מתנהל סביב קריטריונים סוציאליים שנכתבו במועצה של מינהל מקרקעי ישראל בסוף שנות ה-90. תכנית ההפקעה של השטח נחתמה ב-2017 ויצאו צווי פינוי, ואחרי כמה עתירות בית המשפט העליון קבע שההפקעה חוקית ונת"ע יכולים להמשיך בתכנית.

על פי הקריטריונים שאושרו, הפיצויים ינועו בין 1.39 ל-1.75 מיליון שקלים לראשי המשפחות, לילדיהם פיצויים קטנים יותר, ובין 330 ל-650 אלף לנכדים, שמהווים 80% מהזכאים. לטענת התושבים, הפיצויים אינם מאפשרים להם לרכוש דירה באזור שבו חיו כל חייהם.

עד כה לא נקבע דיון חדש בוועדה על עתיד הכפר. בדומה למצב בגבעת עמל, עיריית תל אביב-יפו  וחברת נת"ע טוענות שהן הקבלניות והמוציאות לפועל של החוק ושל החלטות המדינה, ואין להן כל אחריות על התושבים, פרט לבעיות רווחה.

חברי הוועדה דרשו להבין מדוע השוטרים הגיעו כל כך מאוחר לבתי התושבים ואיימו, ונציגי נת"ע טענו שאופן פעולת המשטרה הוא עניין המשטרה, ואין להם יד בדבר

"יש שם התעללות בדיירים, אומרים למשפחות 'קחו 1.7 מיליון שקלים', מה אפשר לעשות עם סכומים כאלה?", אמר ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס). "הוועדה צריכה לקרוא לעירייה לעצור את הכול. משרד האוצר צריך לעזור למשפחות".

מנת"ע נמסר: "ההחלטה על פינוי תוואי הרכבת פורסמה כבר ב-2017, ובעקבותיה התקבלה החלטת הממשלה ופסיקות בתי המשפט המחוזי והעליון בעניין. מתווה הפיצוי שקבעה מועצת מקרקעי ישראל מעניק עד 1.7 מיליון שקלים למרבית המפונים. לפנים משורת הדין, הוסיפה נת"ע גם דמי שכירות עד 3 שנים על פי גודל המשפחה.

"יותר מ-75 מהתושבים אימצו את המתווה והתפנו מרצון, למעט קבוצה מצומצמת שאינה עומדת בקריטריונים לקבלת פיצוי, גם על פי פסיקת בית המשפט. בין 16 המבנים שנותרו לפינוי (מתוך כ-100), שוהים כמה פולשים שמפרים את פסיקות בתי משפט, בהם כאלה שכבר התפנו בעבר, קיבלו פיצוי שווה ערך לדירה, ומבקשים כעת לקבל פיצוי נוסף מהמדינה, על חשבון הציבור".