אם ישראל היתה מתחילה את מבצע חיסוני הבוסטר שבועיים מוקדם יותר, גל הקורונה הרביעי היה נמנע – כך מעריכים ארבעה מתמטיקאים שבחנו את השפעת חיסוני הבוסטר בישראל.
המחקר, שמסתמך על מודלים מתמטיים ונתוני התחלואה, קובע גם שללא חיסוני הבוסטר ישראל הייתה מגיעה ליותר מ-800 חולים קשה חדשים ביום לקראת סוף ספטמבר, או לחלופין נדרשת להגבלות חריפות בתחילת ספטמבר.
המחקר נערך על ידי פרופ' ניר גביש מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, ד"ר עמית הופרט וד"ר רמי יערי מהיחידה לביוסטטיסטיקה וביומתמטיקה במכון גרטנר, ופרופ' חגי כתריאל מהמחלקה למתמטיקה יישומית במכללת אורט בראודה.
מסקנות המחקר הוצגו לצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות בשבוע שעבר, כחלק מהדיון על חיסון רביעי לקורונה מול התפשטות זן האומיקרון. בישיבת הצוות שבה הוצג המחקר אמר פרופ' רן בליצר, ראש מכון המחקר של כללית ויו"ר קבינט מומחי הקורונה ש"האומיקרון מאיץ את לוחות הזמנים בגלל מקדם ההדבקה (R). מה שפעם לקח שבועיים, כעת קורה בארבעה ימים. אין זמן לטעות, לפי המצגת של ניר גביש". ברביעי השבוע החליטו מומחי הצוות להמליץ על חיסון רביעי, אך ההמלצה לא תצא לפועל באופן מיידי.
2.28 מיליון חיסוני בוסטר ניתנו במהלך אוגוסט
מבצע חיסוני הבוסטר בישראל החל ב-1 באוגוסט למבוגרים מעל גיל 60 ולקבוצות סיכון. ביום זה (ה-1 באוגוסט) אומתו בישראל 2,126 חולי קורונה חדשים, ומספר המאושפזים במצב קשה עמד על 216. שני נתונים אלו היו במגמת עלייה במהלך חודש יולי, במקביל לגילוי זן הדלתא בהודו שאובחן כמדבק יותר מזנים קודמים.
במהלך אוגוסט התווספו לחיסוני הבוסטר קבוצות אוכלוסייה נוספות, וב-29 באוגוסט נפתחה האפשרות להתחסן בבוסטר לכלל האוכלוסייה מגיל 16 ומעלה ובנוסף החלו גם חיסוני מחלימים. במהלך אוגוסט ניתנו בישראל 2.28 מיליון מנות חיסון שלישיות, לכמעט רבע מהאוכלוסייה (24.5%), רובם הגדול מקבוצות הסיכון – בני 60 ומעלה, חולים כרוניים וצוותים רפואיים. במהלך ספטמבר ניתנו עוד כ-1.2 מיליון חיסוני מנה שלישית, ובנוסף ניתנו מאות אלפי חיסונים למחלימים.
מבצע הבוסטר וגל הדלתא: ארבעה תרחישים
החוקרים גיבשו מודל שמבוסס על עשרות סדרות של נתוני חולים קשים לאורך זמן, לפי שכבות גיל וסטטוס חיסוני, לצד שימוש בנתונים מ-66 אלף חקירות אפידמיולוגיות. מתוך נתונים אלו נבנה מודל שמתאר באופן מפורט ומדויק את התפתחות זן הדלתא, ומאפשר חיזוי לאחור של השפעת שינויים מסוימים.
ללא בוסטרים: גל תחלואה נרחב והגבלות חריפות
התרחיש הראשון שבחנו החוקרים הוא אי-יציאה למבצע חיסוני הבוסטר. בתרחיש זה, מספר החולים הקשים החדשים ליום היה חוצה את ה-100 כבר באמצע אוגוסט (סף הכניסה לסגר בגל השני והשלישי), מזנק לשיא של מעל 800 חולים קשים חדשים ליום לקראת סוף ספטמבר, מצב שלפי החוקרים היה מחייב הטלת הגבלות חריפות.
בפועל, מספר החולים הקשים החדשים ליום חצה את ה-100 ב-21 באוגוסט, הגיע לשיא של 118 ב-29 באוגוסט, ירד מעט ועלה שוב ל-111 ב-18 לספטמבר, ולאחר מכן ירד לפחות מ-10 בתחילת נובמבר. בהצגת המחקר ציינו החוקרים את ההגנה העקיפה שהעניק הבוסטר: חיסון 40% מקבוצת הסיכון הצליח להפחית את התחלואה המשוערת ב-70%.
בוסטר למבוגרים בלבד: הכפלת מספר החולים הקשים
התרחיש השני שנבחן היה הגבלת חיסוני הבוסטר לבני 60 ומעלה בלבד. לפי החוקרים, בתרחיש זה מספר המקרים של חולים קשים היה מוכפל לעומת מספר החולים הקשים בפועל, 'סף הסגר' (100 חולים קשים חדשים ליום) היה נחצה לקראת סוף אוגוסט ומתקרב ל-200 לקראת סוף ספטמבר, מצב בו ישראל היתה נדרשת להגבלות משמעותיות.
הקדמת הבוסטר: מניעת הגל הרביעי
שני תרחישים נוסף שנבחנו נגעו לעיתוי של תחילת מבצע הבוסטר. תרחיש אחד שנבחן היה הקדמת מבצע הבוסטר בשבועיים. לפי החוקרים, הקדמה בשבועיים היתה מונעת חלק משמעותי מגל הדלתא, ממתנת את מספר החולים הקשים ביום לרמה של 50 בלבד ויוצרת דעיכה איטית שלו. החוקרים מעריכים שבדצמבר היו מאובחנים בישראל 1,500 מאומתים ביום. עם זאת החוקרים העירו שהם לא מתייחסים כלל להשפעת זן האומיקרון שבפועל אובחן בישראל בתחילת דצמבר.
דחיית הבוסטר: גל תחלואה גדול והגבלות
התרחיש האחרון שנבחן היה דחיית מתן הבוסטרים בשבועיים. גם בתרחיש זה גל התחלואה היה משמעותי יותר ממה שהתרחש בפועל – 'סף הסגר' של 100 חולים קשים חדשים ביום היה נחצה באמצע אוגוסט ומגיע לכ-225 חולים קשים חדשים ביום בתחילת ספטמבר, מצב בו לפי החוקרים ישראל הייתה נדרשת להגבלות משמעותיות.
ויכוח בריאותי, וגם פוליטי
חיסוני הבוסטר עמדו במוקד של ויכוח בישראל במהלך הקיץ. במשרד הבריאות זיהו דעיכה ביעילות חיסוני הקורונה והועלתה האפשרות של מתן חיסון שלישי, אך מנגד, מתן החיסון לא אושר על ידי רשויות בריאות בעולם כמו ה-FDA האמריקאי. זאת עקב העובדה שישראל היתה אחת המדינות הראשונות לחסן את אוכלוסייתה בהיקף נרחב, ולכן היתה גם הראשונה לזהות את דעיכת החיסון.
הוויכוח על החיסונים היה גם פוליטי: ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, טען שהממשלה צריכה להקדים ולתת את החיסונים, שנרכשו כבר בידי ממשלתו הקודמת, וביקר את ראש הממשלה נפתלי בנט על שממשלתו לא עשתה זאת. בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ פעלו לקידום מתן החיסונים, אך צוות הטיפול במגפות וועדת החיסונים במשרד הבריאות קיימו מספר דיונים בעניין במהלך חודש יולי שבהם הוחלט לא להמליץ על כך ולהמתין לנתונים נוספים.
כאמור, בסוף יולי התקבלה ההחלטה לצאת למבצע חיסוני הבוסטר, לפני שהוא אושר על ידי ה-FDA, החלטה שעוררה חששות בקרב חלק מהציבור שהתחסן בשתי מנות. גם כיום, ה-25 בדצמבר, כ-9% מהציבור הישראלי מוגדר כ'ללא חיסון בתוקף', רבים מהם אנשים שהתחסנו בשתי מנות ולא התחסנו בחיסון השלישי (הגדרה זו כוללת גם מחלימים שלא התחסנו). המחקר מראה, בדיעבד, שההחלטה לצאת לבוסטר מיתנה את הגל הרביעי.
