45% מהמשרות בישראל נמצאות בסיכון משמעותי להיעלם או להשתנות, כך עולה מדו"ח בינלאומי שפרסם אתמול (ראשון) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. הדו״ח סוקר את רמת המוכנות של מדינות לשוק העבודה העתידי. באיחוד האירופי עומד השיעור הממוצע של המשרות בסיכון על 48%.

המשרות בסיכון הגבוה ביותר להיעלם בשל אוטומציה מצויות בענפי הבינוי, התעשייה ושירותי התחבורה, האחסנה והדואר. לפי נתוני המבקר נראה כי המשרות שמצויות בסיכון הנמוך ביותר להיעלם מצויות בענפי החינוך, המידע והתקשורת.

הדו"ח נכתב בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, קוריאה הדרומית, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה, ומתייחס לשינויים שצפויים בשוק מהתפתחות טכנולוגית שמשנה את הצרכים והמקצועות הדרושים לו.

הממצאים התבססו על נתונים מ-2019-2018, כך שלא כלולות הוא ההתפתחויות המשמעותיות בתחום מאז התפרצות מגפת הקורונה.

הדו"ח המשותף של המבקרים הדגיש את הצורך בהשקעה בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים, לצד שיפור ושכלול הכישורים של העובדים כיום בשוק העבודה, ובמיוחד של מי שלו מיומנויות נמוכות.

שיעור אקדמאים גבוה, פריון שעתי נמוך

לפי הדו"ח שיעור בעלי התואר אקדמי בשוק העבודה בישראל גבוה בהשוואה לשאר המדינות, ועומד על 50%. בקוריאה הדרומית הנתון זהה, אך באיטליה הוא עומד רק על 20%, והממוצע באיחוד האירופי הוא 33%. עם זאת, לטענת המבקר, בישראל תחום ההכשרות המקצועיות לא מתוקצב מספיק ולא אפקטיבי מספיק.

פריון העבודה בישראל לשעת עבודה הוא אחד הנמוכים מבין המדינות שהשתתפו בדו"ח, ועומד על 42 דולר. מדובר בפריון שגבוה רק מזה של קוריאה הדרומית (40 דולר) ובולגריה (26 דולר). הממוצע של האיחוד האירופי עומד על 54 דולר.

לטענת המבקר, הפריון הנמוך נובע, בין השאר, מרמת המיומנות נמוכה של כוח העבודה. הוא הדגיש שבחן את הצורך בהקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים לשם התאמת הכישורים לדרישות של שוק העבודה.

מבדיקתו עלה ש-3.7 מיליון אנשים בגיל העבודה בישראל (64-18) נחשבים לעובדים עם רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית, רבים מהם מהחברה הערבית ומהחברה החרדית. למרות זאת, 1% מהם השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019.

עוד מצא המבקר שבניגוד למדינות אחרות אין בישראל גורם ממשלתי אחד שמרכז את תחום הלמידה למבוגרים ומוביל את נושא המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה המשתנה.

בנוסף, בישראל, שיעור גדול יחסית של העובדים במשרות בכלל רמות הסיכון (25%) רצו להשתתף בלמידה או בהכשרות אך לא עשו זאת משיקולי עלות. במדינות ה-OECD עמד נתון זה על 16% בממוצע.

מערכת החינוך לא עומדת בקצב

בדיקת המבקר את מוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה והתאמת סביבת הלימודים לתשתיות הנדרשות לשם הקניית מיומנויות המאה ה-21, מצאה ששיעור בתי הספר העל-יסודיים שזכו להשתתף בפרויקטים רלוונטיים של משרד החינוך היה מזערי.

לפי הדו"ח, בשנים 2019-2016 אישר המשרד במסגרת פרויקט M21 לשיפור כיתות, שיפוץ של 496 כיתות בלבד בבתי הספר העל-יסודיים. מדובר ב-1.5% בלבד מתוך הכיתות שפועלות בארץ, ו-33% מכלל הבקשות שהוגשו.

המבקר מצא גם שלמשרד אין מחקר מלווה לפרויקטים והוא לא ערך מעקב על איכות בתי הספר החדשניים המוקמים.

עוד עלה מדו"ח כי חמש שנים מאז תחילת 'רפורמת הלמידה המשמעותית להקניית מיומנויות המאה ה-21', כ-50% מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי, ממפקחי המרכזים ועד רכזי המקצוע בבתי הספר, שבורים שהשפעתה לא הייתה משמעותית.

מבקר המדינה ציין שכדי להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, ולאור ההירתמות הכלל-עולמית לנושא זה, על מערכת החינוך להטמיע את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים במאה ה-21.

מול המציאות של שוק העבודה המשתנה והחשש שעובדים רבים יתקשו להשתלב בו, המליץ המבקר  שמשרדי הממשלה הרלוונטיים – ובראשם משרד העבודה, משרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד האוצר – יבחנו במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים ואת הדרכים לעדכונו והנגשתו לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר.

המבקר המליץ למשרדים לפעול לשיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של העובדים בהתאם להמלצות לעיל.

ההכשרה להייטק מתרכזת בבתי הספר החזקים

לפי הדו"ח ביולי 2019 היו בישראל כ-18.5 אלף משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההייטק. עם זאת, יש לציין שהמבקר מצא שעיקר הנבחנים ב-5 יחידות לימוד (יח"ל) במקצועות המדעיים-טכנולוגיים, תחומים בעלי מתאם גבוה ללימודי מקצועות ההיי-טק באקדמיה ולהשתלבות בתעשיית ההיי-טק, היו בבתי ספר "חזקים" מבחינה חברתית-כלכלית.

יותר ממחצית הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) למדו בבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק 8% מהם (בכל אחד מהמקצועות) למדו בבתי הספר החלשים יותר.

הדו"ח מצא גם הסיבה לכך: רק כ-40% מבתי הספר במדד הטיפוח 10 (החלשים ביותר) מלמדים גם מתמטיקה ברמת 5 יח"ל וגם מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות ברמת 5 יח"ל. שיעור בתי הספר במדד הטיפוח 1 (החזקים ביותר), שלימדו מקצועות אלה עמד על 88%.

אנגלמן ביקר בחריפות את מערכת החינוך וטען שהיא לא ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, בעיקר בקרב בנות, ערבים וחרדים.

"משרד החינוך לא פעל די בשיתוף פעולה עם המעסיקים ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לוודא שתוכנית הלימודים באנגלית נותנת מענה גם לצורכי השתלבות במקצועות לא-אקדמיים", כתב המבקר.

"גם היקף לימודי האנגלית בקורסי האגף להכשרה מקצועית ובקורסים של משרד החינוך בכיתות י"ג-י"ד לא צפוי לענות על הצרכים בשוק העבודה המשתנה", הוסיף, "וקיים חשש שהתלמידים לא ישלטו ברמה מספקת במיומנויות השפה להן יזדקקו בבואם להשתלב בעבודה".