מחקר חדש של המכון החרדי למחקרי מדיניות מצא שעסקים בבעלות חרדית מכניסים כמחצית מהכנסותיהם של עסקים בבעלות יהודים לא חרדים. המחקר עסק באתגרי העסקים החרדים, המתקשים לצמוח.

לפי המחקר שיעור בעלי העסקים החרדים דומה לשיעורם של בעלי העסקים היהודים הלא חרדים (10.2% לעומת 12%). עם זאת, נמצא פער של 55% בין הכנסתם הממוצעת של בעלי העסקים החרדים לאלו של בעלי העסקים היהודים הלא חרדים (7,351 שקלים לעומת 11,419 שקלים בחודש).

עוד מצאו החוקרים שבערים החרדיות יש שיעור נמוך יותר של עסקים עם למעלה מחמישה עובדים בהשוואה לערים שאינן מזוהות כערים חרדיות. גם שכר העובדים בעסקים החרדים הוא כמחצית משכרם של עובדים בעסקים לא חרדים: כ-65 אלף שקלים בשנה לעובד בעסק חרדי, לעומת כ-134 אלף לעובד בעסק בבעלות יהודי לא חרדי.

את המחקר ערכו שני זוסמן-אפרתי ואיציק קרומבי, בליווי סמנכ"ל המחקר והנתונים במכון ד"ר איתן רגב. במסגרתו נערכו מפגשים בשולחנות עגולים עם בעלי עסקים וארגונים שעוסקים בקידום עסקים ויזמות בחברה החרדית.

ממצאי המחקר מבוססים גם על סקר שנערך בקרב כ-450 בעלי עסקים חרדים ועיון בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות המיסים.

"רבים מבעלי העסקים לא מודעים בכלל לפערים"

"מצאנו שלושה הסברים מרכזיים לפערים הללו", הסבירה זוסמן-אפרתי. "חלק מהפערים נובעים מהבחירה הענפית, חלקם בשל מאפיינים גיאוגרפיים הנוגעים גם לקהלי היעד של העסקים וחלקם בשל חסמים הקשורים לבעלי העסקים החרדיים".

פערי ההכנסות בהשוואה ליהודים לא חרדים נמצאו בכל הענפים ואצל גברים ונשים חרדים שהם בעלי עסקים. עם זאת, הדגישה זוסמן-אפרתי שנשים חרדיות מיוצגות בעיקר כבעלות עסקים בענפי הבריאות והרווחה והחינוך, שההכנסות הממוצעות בהם נמוכות מלכתחילה.

מנגד, הנשים החרדיות מיוצגות בחסר בתחום השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים שמתאפיינים בהכנסה גבוהה.

"העסקים החרדים מתבססים גם על קהלי יעד מקומיים שכוח הקנייה שלהם נמוך יותר", הוסיפה. "בערים החרדיות השכר נמוך יותר מאשר בערים המעורבות. זה מלמד על החשיבות שיש בעידוד בעלי העסקים החרדים לפנות לקהלים מגוונים יותר ולא רק פנימה לתוך החברה החרדית".

בהקשר של החסמים האישיים להתפתחות העסקים החרדיים, ציינו החוקרים שבעלי העסקים בחברה החרדית מתאפיינים בפערי מיומנויות וכישורים רכים כמו אוריינות דיגיטלית ומיומנות עסקית.

"בעלי עסקים חרדים נכנסים למגזר העסקי עם מעט ניסיון בשוק התעסוקה. זה ניסיון שהוא חשוב כי זה כישורים של עבודה מול לקוחות, תקשור, תעדוף וכו'", אמרה זוסמן-אפרתי. "זה לא רק ניסיון תעסוקתי נמוך יותר אלא גם אוריינות דיגיטלית נמוכה יותר, למשל שימוש באקסל. גם השליטה הפיננסית בתוך העסק היא נמוכה יותר למשל הבקיאות בנתוני התזרים".

לדבריה, 68% מבעלי העסקים החרדים דיווחו שהם לא נחשפים לעיתונות כלכלית כלל או נחשפים אליה לעיתים רחוקות בלבד.

"כששואלים כיצד בעלי העסקים מנסים לגשר על הפערים הללו, עולה שלמעשה רבים מהם כלל לא מודעים להם", הוסיפה. 41% מבעלי העסקים החרדים דיווחו שהם לא מתייעצים עם בעלי עסקים אחרים ולא התייעצו אפילו במהלך תהליך הקמת העסק.

60% מהם לא נעזרים בשירותים של ארגונים או עמותות שמציעים ליווי לפיתוח עסקי. 38% מהם בגלל שכלל לא היו מודעים לקיומם, ו-31% משום שלא חשבו שיוכלו להרוויח מכך.

"היבט נוסף הוא המוטיבציה הנמוכה שיש בקרב בעלי העסקים בחברה החרדית להצמיח את העסקים שבבעלותם", הוסיפה זומן-אפרתי. לדבריה, 50%-70% מבעלי העסקים שמרוויחים סביב הממוצע או מתחתיו שבעי רצון מרמת ההכנסה שלהם "ולא מרגישים צורך להתקדם". היא הוסיפה כי ההסברים לכך הם בחלקם תרבותיים ונובעים מסולם הערכים של החברה החרדית, שמעדיף את ערכי המשפחה והקדשת זמן ללימוד התורה.

"בחברה החרדית הסתפקות במועט גם היא ערך", הסבירה, "וזה חלק מהסיבות בגללן יש פחות נטוורקינג ושיח כלכלי, וציפיות ההכנסה נמוכות יותר. יש גם רתיעה מהמנגנונים הבירוקרטיים: פחד למשל לעבור ממעמד של עוסק פטור לעוסק מורשה, וחשש להעסיק רואה חשבון".

"הפערים הם לא רק טכניים, נדרש פתרון הוליסטי"

החוקר איציק קרומבי סיכם את המלצות צוות המחקר. "הבנו שהפערים בין עסקים ועצמאים חרדים לבין לא חרדים הם לא רק טכניים ולא יצטמצמו רק במתן שעות נוספות וסדנאות", אמר, "הבעיה היא המודעות והמוטיבציה. בעלי העסקים החרדים לא מודעים לכך שיש להם פערי ידע ויותר מכך, הם מרוצים משכרם ומהעסק שלהם ולא רואים צורך לשדרגם באמצעות ייעוץ ורכישת כישורים ומיומנויות".

לדבריו, "חשוב לתת פתרון הוליסטי שמשלב גם את מתן הידע והכלים הנדרשים וגם את העלאת המודעות והמוטיבציה לרכישת כישורים אלה". בין היתר, אמר שנדרשת קביעת יעדים ממשלתיים ארוכי טווח לקידום והצמחת עסקים בחברה החרדית שלא יתמקדו רק במספר העסקים אלא גם במדדי איכות של גודל, והכנסה.

עוד אמר שיש לעודד עסקים חרדים לפנות לקהלים מגוונים יותר ולהגביר את השימוש בפלטפורמות דיגיטליות שמאפשרות זאת. קרומבי ציין גם את חשיבות הגברת המודעות של נשים חרדיות לפערים הגדולים בפוטנציאל ההכנסה של עסקים בענפים שונים במשק.

אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות: "החברה החרדית היא מאגר הון אנושי פוטנציאלי אדיר שאינו ממומש. המחקר מדגיש רק חלק קטן ממה שיש לחברה החרדית להציע לפיתוח הכלכלה החרדית בפרט והכלכלה הישראלית בכלל. אחד האתגרים העיקריים העומדים לנגד עינינו הוא השאיפה לייצר מודלים מקצועיים מותאמים תרבותית שיביאו לידי ביטוי את הפוטנציאל האדיר הזה".

מנכ"ל המכון רועי כהן הוסיף: "כל נושא העסקים הקטנים והבינוניים והעצמאיים הוא סוגיה מאקרו-כלכלית עם חשיבות אדירה לחברה החרדית ולמדינת ישראל כולה. הסרת החסמים תתאפשר רק באמצעות יצירת מדיניות מותאמת אצל בעלי העסקים החרדים ובהתאם למאפייני התרבותיות הייחודית של החברה החרדית".

רועי אסף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי חברתי חרדי במשרד ראש הממשלה אמר בתגובה לתוצאות המחקר: "אנחנו מקבלים את כל המלצות המחקר בדגש על הצורך לבחון את הדברים בהתאם למבחן התוצאה. מה שחשוב במחקר זה הניתוח של נקודות השוני בעסקים החרדים לעומת עסקים שאינם חרדים כדי להבין היכן צריך להתמקד".

"אני מוטרד מהנתון שחרדים עובדים בעיקר עבור חרדים אחרים, משום שהמשמעות היא שהכלכלה הזו מתנהלת במעגל סגור ומוגבל", הוסיף. "אם נצליח לעשות אפילו שינוי קל של הנושא הזה בהתערבות ממשלתית, נוכל להגיע ליעד שבעוד 7-5 שנים יהיו יותר עסקים ואנשים גם ישתכרו יותר טוב".