"העתיד כבר פה, עסקת החבילה מתייחסת לזה. באתי לתפקיד הזה כדי לשנות ואני משנה, גם אם זה מעורר ביקורת", אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בכנס השנתי של הממונה על השכר שנערך היום (שני) בירושלים, "אני מחפש את ההסתדרות של עוד 50 שנה".
בר-דוד הבהיר שההסתדרות רואה חשיבות ביצירת יציבות במשק, שתאפשר לממשלה ולאוצר את שיקום הכלכלה לאחר תקופת הקורונה. ״בעסקת החבילה הוקם אחרי הרבה שנים הפורום המשותף לממונה על השכר, המעסיקים וההסתדרות״, אמר יו״ ההסתדרות, ״והוכיח שכולנו יחד יודעים לעשות דברים גדולים.
״אני מאמין שפריון צריך ואמור לבוא מיחסי עבודה טובים, ואני אומר את זה כשאני מגיע למקום עבודה – מפעל או משרד. אם אני רואה יחסי עבודה טובים אני בטוח שגם הפריון טוב״. בר-דוד נתן כדוגמה את ההסכמים הקיבוציים בבנק דיסקונט שסייעו לדבריו לקדם את הבנק ולשקם אותו בעשור האחרון״.
הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן: ״מה שרצינו להשיג בעסקת החבילה זה ודאות מצד אחד וכלים של גמישות מאידך, שיסייעו להתמודד עם שוק העבודה העתידי. שתי המטרות הללו הושגו.
״בסוף, הדבר העיקרי שבעלי העסקים רוצים זו ודאות שלא ישנו להם את כללי המשחק תוך כדי תנועה. אחרי כמה שנים ללא תקציב, העברנו תקציב ועסקת החבילה נותנת עוד רובד של ודאות ויציבות בעולם יחסי העבודה שזה דבר מאוד חשוב״.
בר נתן אמר שכולם כבר חשבו שהקורונה מאחורינו, אבל התוכניות שוב השתבשו. ״הגמישויות במגזר הציבורי, הסכם העבודה מהבית, בסוף אלו כלים שאנחנו צריכים כדי להתמודד עם השינויים הללו״, אמר.
מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, אמר שבמסגרת ההיערכות לתקציבי 2024-2023 בכוונת האוצר להתייחס להסכמי השכר כציר מרכזי. ״הרצון שלנו הוא לשלב רפורמות שיעבדו לטובת שני הצדדים״, אמר בלניקוב, ״ואנחנו יודעים שיש לנו פרטנרים טובים לדבר הזה״.
יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, דובי אמיתי, אמר שהדבר הנחוץ ביותר כעת לאחר החתימה על עסקת החבילה הוא קידום הפריון במשק, והדגיש שלשם כך נדרשת השקעה ממשלתית משמעותית. ״נדרש פיתוח של ההון האנושי והשקעות של מיליארדים בתשתיות כמו תחבורה, דיגיטציה וחדשנות״, אמר אמיתי, ״פה אני עדיין לא רואה את הסימנים שאנחנו הולכים בכיוון הנכון״.
אמיתי אמר שהנשיאות הקימה את מינהלת המעסיקים המציפה את צורכי המעסיקים מבחינת מיומנויות עובדים, אך לדבריו נחוצה הירתמות ממשלתית לעניין. הוא הדגיש את החשיבות שמהלכים משמעותיים בתחום יחסי העבודה במשק יושגו במסגרת הסכמות בשולחן העגול של ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים.
״יהיה לי קשה לתאר את האמוציות הקשות שהיו בחדרים״, אמר אמיתי, ״זו לא עסקה שנחתמה במפגש אחד או שניים. היה פה תהליך מובנה וארוך״.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, התייחס למשבר כוח האדם במשק: ״העובדים מסתכלים היום על עבודה לא רק ביחס לתגמול כרגע, אלא בוחנים גם אופק התקדמות. מנקות ומלצרים זה לא משרות שאפשר לבנות עליהם לטווח הארוך.
״אנשים למדו בקורונה שהם יכולים להסתדר עם פחות ולכן יש גם עבודות שהם פחות רוצים לעשות. האם רק להעלות שכר יביא את העובדים? אני לא בטוח. צריך להציע להם למידה ארוכת טווח ואופק״.
הממונה על השכר אמר שהוא צופה חתימה על מספר הסכמים משמעותיים ב-2022, שיתייחסו בין היתר לצמצום פערים בין גברים לנשים במגזר הציבורי, מתן מענה לקושי לגייס עובדים, הגברת פריון העבודה במגזר הציבורי ויצירת פלטפורמות לשיח ויישוב חילוקי דיעות ביחסי העבודה.
"יש היום הרבה חוסר ודאות בתחום הביטחוני ובתחום הרפואי. אנחנו חייבים לפחות בתחום הכלכלי להבטיח יציבות מקסימלית", אמר שר האוצר אביגדור ליברמן. "אחריות היא מילת המפתח הן מצד העובדים והן מצד המדינה. זה חשוב מאוד שגם בצד העובדים יש הנהגה שקולה, רצינית ואחראית. אני בטוח שבמרוצת 2022 נוכל להגיע להסכמים נוספים לטובת הציבור כולו. באופן כללי, גם השירות הציבורי צריך להפנים שהגענו לרגע שחייבים שכר דיפרנציאלי. אם רוצים לשמור על הטאלנטים בשירות הציבורי, לא תהיה ברירה".
במקביל למשאים והמתנים עם ארגוני העובדים, אמר ליברמן כי משרדו פועל בימים אלה לקביעת מנגנון רשת ביטחון לציבור העצמאים. "בסופו של דבר, הקטר האמיתי של הכלכלה הוא העסקים הקטנים, וכמה שיש יותר עסקים קטנים במדינה כך היא יותר מתקדמת".
