מאות אלפיי ישראלים נפגעו, ועלולים להיפגע עוד יותר, מצמצום במסגרת האשראי בחשבונות הבנק בעקבות הרפורמה להגברת התחרות בבנקים. "ועדת הכלכלה טעתה כשאישרה את הסעיף הזה ב-2015", אמר יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון. בשבועות הקרובים תדון באופן בו תמשיך, אם בכלל, הרפורמה.

כחלק מהרפורמה להגברת התחרות בשוק הבנקים בינואר האחרון, צומצמו מסגרות האשראי הבנקאיות ללקוחות ב-45% על מסגרות מעל 7500 ש״ח. בעוד חודש תפוג הוראת השעה בעניין ובכך עלולות להצטמצם מסגרות האשראי ללקוחות הבנקים במעל ל-2500 ש״ח.

המהלך בוצע כחלק מהרפורמה בהפיכת שוק האשראי לתחרותי יותר, ונועדה לדחוף את לקוחות הבנקים לקבל תנאי אשראי טובים יותר במסגרות חוץ בנקאיות. מדובר היה במהלך חלקי מכיוון שלפי התכנית המקורית, הבנקים היו צריכים לצמצם בחצי את היקף המסגרות כרטיסי האשראי שמעל ל־5,000 ש״ח, אך זו שונתה בעקבות ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, וההפרדה בוצעה רק בבנק הפועלים והלאומי. החלטה על צמצום מתון יותר התקבלה על ידי ועדת הכלכלה ויצאה לפועל בהוראת שר האוצר לשעבר, ישראל כ"ץ.  כאמור, ההוראה צפויה לפוג בסוף ינואר, אז ידרשו הבנקים לצמצם את מסגרות האשראי שלהם ב-10 מיליארד ש״ח נוספים, המסגרות יצומצמו ב-50% בחשבונות מעל ל5,000 ש"ח.

מדובר במצב בו מאות אלפי לקוחות שעומדים בכל החזרי האשראי החודשיים שלהם, הופכים לפסולי אשראי בסכומים מזעריים בגלל רפורמה שהייתה אמורה להיטיב עמם. לטענת בנק ישראל, שלא הגיש נתונים על היקפי הפגיעה בצרכני האשראי ועל כך ננזף על ידי הוועדה, אפשרות הפגיעה בצרכנים בעקבות הרפורמה נידונה כבר מהתחלה. "הייתה עסקת תן-קח בין עידוד התחרות לבין הפוטנציאל פגיעה בציבור", אמרה אילנית מדמוני, נציגת הבנק, לדבריה הבנק לא יכל להעביר נתונים פרטניים למרכז המידע של הכנסת, חרף בקשתו, אך מכיוון שמדובר בתהליך חקיקתי, מסגרת האשראי שיצומצם או קצב הצמצום, יכול להשתנות בהתאם להחלטת הועדה ומשרד האוצר. "המחוקק הוא זה שקבע את המדיניות, לכן הוא זה שצריך לבדוק שהמחוקק יבדוק אם הופר האיזון בין הפגיעה ליתרון".

לידי הוועדה הגיעו מאות דיווחים של לקוחות שדיווחו על קשיים לקבל אשראי חוץ בנקאי, ועל ידי כך הם נחסמו מהאפשרות לקבל מסגרת אשראי. "אתה יודע מה זה הרגשה שאתה עושה קנייה שבועית בסופר ואומרים לך שאתה חסום, אתה יודע איזו בושה זו? ועוד בלי הצדקה", אמר ח"כ אורי מקלב בוועדה. "אומרים  לך לקחת כרטיס חוץ בנקאי אבל זה לא קורה אוטומטית".

חבר כנסת יעקב מרגי, שלקח חלק בדיוני ועדות הכלכלה סביב הרפורמהף קרא לבחון את המשך ביצוע הסעיף: "אני לא חושב שתקרה בפועל תחרות בין הבנקים, הצמצום פוגע בחלשים ביותר".

בבנק הפועלים טענו שעל פי הנתונים שלהם, 50% מהלקוחות לא מקבלים אשראי בחברות אחרות וב-2021 לבדה נתקעו מעל 180 אלף לקוחות בחסימות אשראי בעוד כל חסימה פוגעת בדירוג האשראי של הלקוחות. בנק לאומי קיצץ מעל 11 מיליארד ש״ח במסגרת האשראי לכחצי מיליון לקוחות. "לקוחות שמלווים היום מתחת 20 אלף ש״ח נמצאים במיצוי מסגרתי של 100% – זה שערורייתי ומטופש", אמר בני רוזנברג, נציג הבנק. 

גם לאחר הרפורמה, הבנקים ממשיכים להחזיק כ-74% מסך שוק האשראי (כרטיס האשראי של דיסקונט טרם הופרד ממנו). מאז שהרפורמה יצאה לדרך לפני חמש שנים,  נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי גדל בפחות מ-4% ושל הגופים המוסדיים בקצת יותר מ-6%. בין היתר, הטענה החוזרת בדיון בוועדה דנה בכך שרוב הציבור אינו מודע לרפורמה ולא יודע כיצד לקבל מסגרת אשראי חוץ בנקאית. "אני בטוח שאישה מבוגרת, עולה חדשה מרוסיה או אתיופיה לא יודעת איך להגיע באשראי כזה. היא מכירה רק את הבנק", אמר יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון.

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שהוביל את הרפורמה, טען שהנתונים שנמצאים בידי המדינה והגופים המייעצים לא מספיקים, אך מכיוון שישנה עלייה של עשרות אחוזים במסגרת היקפי האשראי של החברות החוץ בנקאיות – יש להמשיך ברפורמה בקצב המקורי. "ידענו שהריביות של חברות כרטיסי האשראי יהיו גבוהות בהתחלה, עד שלא תהיה תמונה מלאה של נתונים אין להוריד את הסכום", אמר שטרום.

״התחרות לא התממשה ומי ששילם על סעיף צמצום מסגרות אשראי זה האזרחים והעסקים", אמר ביטון. לדבריו, בעלי עסקים קטנים החלו לשלם ריביות הגדולות ב-5% בממוצע יותר בחברות האשראי החוץ בנקאי אליהן נדחפו. "לא יזיק למחוקקים ולרגולטורים להגיד שבסעיף הזה טעינו", הוסיף.