מערכת החינוך לא השכילה להכין בשנתיים של קורונה פתרונות טובים להתפרצות התחלואה. דיון ארוך התקיים אתמול (שני) בוועדת החינוך של הכנסת, והוא היה רווי מתחים וצעקות.
חברי הקואליציה של ממשלת בנט-לפיד התבקשו לאשר את הצעד שהתנגדו לו בתקופת ממשלת נתניהו – הרחבת הלמידה מרחוק בבתי הספר, בניסיון לבלום את גל האומיקרון. הדיון חשף החמצה גדולה: עברו שנתיים, ומערכת החינוך נמצאת באותו מקום שהיתה בתחילת המגיפה.
***
התקנות שאישרה הממשלה מחייבות מנהלי בתי ספר יסודיים בערים אדומות ״לצמצם מגעים״. הכותרת הזו כוללת בתוכה מספר פעולות אפשריות כמו למידה בשטח פתוח, למידה בקבוצות קטנות, פיזור כיתות למבנים מחוץ לשטח בית הספר והעברת חלק מהכיתות ללמידה מרחוק.
חברי הכנסת, כמו גם ראשי רשויות והורים שהשתתפו בדיון, חששו שבסופו של דבר התלמידים ימצאו את עצמם שוב בזום. בבתי ספר רבים אין אפשרות למצוא חדרי לימוד לפעילות בקבוצות קטנות או מחוץ לבית הספר, ובימים קרים אי אפשר ללמוד בחוץ.
הקורונה העצימה את אחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך הישראלית: הצפיפות בכיתות. ישראל ממוקמת במקום הרביעי, והלא מחמיא, בצפיפות התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים, בהשוואה ל-OECD.
בישראל 27 תלמידים בממוצע בכיתה, וכיתות רבות מגיעות גם ל-35 ו-40 תלמידים. ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 21 תלמידים בכיתה. שם קל יותר ״לצמצם מגעים״. ישראל מובילה את הטבלה גם בצפיפות בחטיבות הביניים עם 29 תלמידים בממוצע בכיתה, מול 23 ב-OECD.
***
הצפיפות בכיתות רעה לתלמידים במגיפה, כמו גם בשגרה. התלמידים לא זוכים לתשומת הלב לה הם זקוקים בשנים של התפתחות אישית ורגשית. המערכת משאירה מאחור את אלו שמתקשים מעט יותר וזקוקים להסבר נוסף או תרגול עם המורה. הצפיפות רעה גם למורים, שנדרשים למאמצי על כדי לזכות בקשב, וחווים שחיקה משיעור לשיעור.
בשנתיים האחרונות הסתבר שהצפיפות מקשה על ההתמודדות עם המגיפה. בכיתה צפופה אי אפשר לשמור על מרחק, וכל מקרה של ילד מאומת מכניס 30 עד 40 תלמידים לבידוד. בזמן המשבר הבריאותי נולדו ה'קפסולות' של מערכת החינוך, והתלמידים עברו ללמוד בקבוצות של עד 20 תלמידים. אלא שבגלל מחסור בחדרים ומחסור במורים, רוב התלמידים עברו ללמוד מרחוק, בזום, חלקים נרחבים מהשבוע.
***
למשרד החינוך יש את כל הנתונים. היה מצופה לנתח אותם, ולהסיק מסקנות. אבל שרי החינוך שכיהנו לאורך רוב תקופת הקורונה, יפעת שאשא ביטון ויואב גלנט, לא פספסו הזדמנות לפספס הזדמנות. שאשא ביטון היא שרת חינוך בזמן העברת תקציב דו-שנתי, מדוע לא דרשה לצמצם את הצפיפות בכיתות?
שרת החינוך יכלה להוביל מהלך שהיה חוסך בידודים, מצמצם הגבלות ושומר על חיי הילדים. צעד כל כך נדרש בקורונה כמו הקטנת כיתות הלימוד בישראל היה מביא בשורה עצומה למערכת החינוך הישראלית, לשנים קדימה.
שאשא ביטון יכלה לגייס תמיכה ציבורית ופוליטית לרפורמה המבוקשת, הקורונה מספקת הזדמנויות לשינוי פרדיגמות. דברים שנראו עד לפני שנתיים בלתי מושגים כמו עבודה מהבית למשל, הפכו למציאות נוכחת.
***
שר החינוך יואב גלנט הוכיח שאפשר למצוא פתרונות מידיים, עד לרפורמה מרחיקת לכת יותר במערכת החינוך. בפתיחת שנת הלימודים הקודמת החליט גלנט ליצור קפסולות ממשיות לכיתות ג' ו-ד'. בהשקעה של כמיליארד שקלים מקופסאות הקורונה הוא גייס 5,000 עוזרי הוראה למערכת החינוך, והרחיב את משרותיהן של 5,000 מורות נוספות. כך, שתי שכבות הגיל הללו למדו בכיתות מפוצלות לאורך השנה.
שאשא ביטון, שהחליפה את גלנט בתפקיד, לא המשיכה את המהלך הזה, והתלמידים חזרו לכיתות הצפופות. השרה אמנם הובילה מהלכים חשובים של יצירת שגרת קורונה בבתי הספר כמו תכניות בדיקות קורונה קבועות לתלמידים או תכנית הכיתה הירוקה למניעת בידודים, אבל אלו תכניות שמתאימות ל'שגרת קורונה' ולא לגל תחלואה נרחב. עכשיו, כשהמנהלים נדרשים ״לצמצם מגעים״, הם עושים זאת עם מעט כלים איכותיים.
העלויות של הוספת מורים וחדרי לימוד למערכת החינוך הן גבוהות, אבל לפי מחקרים זו גם ההשקעה המשתלמת ביותר. מחקר שערך הבנק העולמי באירלנד הראה שהשקעת תקציבים בחינוך לגיל הרך מניבה 700% תשואה למשק. אם מדינת ישראל רוצה בוגרים מוכשרים, משכילים ובריאים יותר נפשית, היא צריכה לצמצם את מספר התלמידים בכיתות. זה הזמן.
