מימדי העוני ב-2021 גבוהים יותר מלפני פרוץ מגפת הקורונה, ו-22.7% מאזרחי ישראל חיים בעוני, כך עולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי שמתפרסם הבוקר (רביעי). בביטוח הלאומי מסבירים את העלייה בשיעורי העוני בהסרת רוב רשתות הביטחון למשבר הקורונה ביולי האחרון, ומדגישים שהתערבות הממשלה דרך הקצבאות והמענקים בתגובה למשבר הקורונה מנעה עלייה בהיקפי העוני בין השנים 2019 ל-2020.

הביטוח הלאומי ממליץ להעלות את הקצבאות המשמשות רשת ביטחון אחרונה למשפחות מעוטות הכנסה או משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית: הבטחת הכנסה, קצבת זקנה ודמי אבטלה. לפי הדו"ח, לקצבאות אלו היתה התרומה המשמעותית ביותר לחילוץ משפחות מעוני.

דוח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

מספר הנפשות העניות בשנת 2020 עמד על כ-1.9 מיליון אנשים, שהם כ-21% מהאוכלוסייה, ירידה משנת 2019 שם כ-21.6% מהנפשות היו עניות. בקרב ילדי ישראל גם חלה ירידה כשבשנת 2020 היו כ-864 אלף משפחות עניות, לעומת כ-867 אלף בשנת 2019. גם אצל הקשישים חלה ירידה משמעותית במיוחד, כשבעוד בשנת 2019 היו כ-179 אלף אזרחים עניים שהיוו כ-16%, ובשנת 2020 הנתון עמד על 158 אלף אזרחים ותיקים עניים, שהם כ-13.5% מאוכלוסיית הקשישים.

ביטול רשת הביטחון שלח עשרות אלפי אזרחים לעוני

בשנת 2021 נרשמה בישראל צמיחה כלכלית, ובמחצית השנייה שלה בוטלו ההקלות למובטלים שהונהגו בתחילת משבר הקורונה. אומדנים שנעשו בביטוח הלאומי הסתמך על נתונים חלקיים והשלמתם באמצעות סימולציה, במטרה לחזות את מגמות העוני ב-2021, מצביעים על עלייה בממדי העוני השונים הנמדדים לפי ההכנסה נטו, לצד יציבות יחסית בממדי העוני לפי ההכנסה הכלכלית. המשמעות היא שביטול רשת הביטחון הגדיל את ממדי העוני.

לפי הדו"ח, למרות הירידה בשיעור העוני בשנת 2020, ממדי העוני ב-2021 עלו על אלה שהיו ב-2019, טרם פרוץ המשבר. ב-2020 ירד שיעור הנפשות החיות בעוני מ-21.6% ל-21%, אך ב-2021 הוא עלה על פי האומדן ל-22.7%. שיעור הילדים החיים בעוני ירד  ב-2020 מ-29.2% ל-28.7% וב-2021 עלה ל-31.2%.

אי השוויון עלה

בנוסף עולה מהדו"ח שבשנת 2021 הצמיחה הכלכלית לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות, ואי השוויון לפי הכנסה כלכלית עלה. לפי הדו"ח מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה נטו (מדד המדרג אי שוויון בהכנסות בין 0 ל-1, כאשר 0 מבטא שוויון מוחלט ו-1 מבטא אי שוויון מוחלט), עמד בשנת 2019 על 0.375, ירד בשנת 2020 ל-0.37, ובשנת 2021 מעריכים בביטוח הלאומי שהוא עלה ל-0.382.

כלומר, מדיניות הממשלה אמנם צמצמה את אי השוויון לפי הכנסה נטו ב-2.4% בשנת 2020, אך צמצום הסיוע שהוענק הסוציאלי בתקופת הקורונה בשנת 2021, העלה את אי השוויון ב-2021 בשיעור של 3.3%.

2020: המענקים והחל"ת צמצמו עוני ופערים

רוב הדו"ח מתמקד בשנת 2020, עליה יש נתונים מלאים, ומצביע על ירידה בשיעורי העוני ואי השוויון בישראל בשנת הקורונה כתוצאה מההתערבות הנרחבת של הממשלה.

לפי הדו"ח, ב-2020 רמת החיים במונחי ההכנסה החציונית לנפש תקנית (הסכום שהההכנסה של מחצית מהאזרחים היא גבוהה ממנו, ושל מחצית מהאזרחים נמוכה ממנו), עלתה ריאלית ב-2.4%: מ-5,523 שקלים בחודש ב-2019 ל-5,623 שקלים בחודש ב-2020. עליות אלו נמוכות בכשליש מהעליות הריאליות בשנים האחרונות.

בביטוח הלאומי מדגישים שהעלייה בהכנסה החציונית בתקופה של משבר כלכלי מהחריפים בתולדות המדינה, היא תוצאה של התערבות מוגברת של הממשלה, בדמות המענקים והקצבאות שהוענקו כחלק מרשת הביטחון של משבר הקורונה. ללא התערבות הממשלה, כלומר, במונחים של ההכנסה הכלכלית, ההכנסה החציונית לנפש תקנית ירדה בשיעור ריאלי של 10.2% ב-2020.

צעדי המדיניות צמצמו גם את היקף המשפחות שמוגדרות כחיות מתחת לקו העוני בשנת 2020. בין 2019 ל-2020 ירדה תחולת העוני של משפחות בכנקודת האחוז, מ-21.2% ל-20.4%. זאת למרות שקו העוני, שמחושב לפי 50% מההכנסה החציונית, עלה בשנים אלו – מ-2,762 ל-2,811 שקלים בחודש).

תחולת העוני של נפשות ירדה בשנת 2020 מ-21.6% ל-21%, ותחולת העוני של ילדים ירדה בשיעור נמוך יחסית מ-29.2% ל-28.7%. הירידה החדה ביותר בתחולת העוני נרשמה לגבי נפשות קשישות – מ-15.8% ב-2019 ל-13.5% ב-2020.

עלייה בשיעורי העוני בקרב משפחות שבראשן עצמאי

שיעור הנפשות העניות מראה כי עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות שלפחות אחד מהמפרנסים הוא עובד/ת עצמאי/ת, שהגיע ל- 16.6% מסך העצמאיים. תחולת העוני בקרב השכירים ירדה מ-17.8% בשנת 2019 ל-17% בשנת 2020.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

ללא התערבות הממשלה, העוני היה מזנק

בביטוח הלאומי מדגישים שללא התערבות הממשלה, כלומר לפי ההכנסה הכלכלית, תחולת העוני של משפחות הייתה עולה בשנה הראשונה של משבר הקורונה מ-36.7% ל-40.8%, תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-32.2% ל-36.3%, ושל ילדים מ-36.5% ל-40.9%.

גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני המבטאים את המרחק של ההכנסות של המשפחות העניות מקו העוני, ירדו ב-2020 בהשוואה לשנה שקדמה לה. הירידות בתחולת העוני אפיינו כמעט את כל קבוצות האוכלוסייה, ובייחוד את האוכלוסייה שאינה משתתפת בשוק העבודה. לעומת זאת, תחולת העוני של משפחות שבראשן עצמאי עלתה מ-12.6% ל-13.7%.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

תוצאה נוספת של המדיניות היא ירידה דרמטית באי השוויון בישראל ב-2020. מדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה נטו ירד ב-1.5%, בעוד שהמדד הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של 4.2% בין 2019 ל-2020.

רוב ההשפעה של אמצעי המדיניות להפחתת העוני מיוחסת לדמי האבטלה שניתנו לשכירים ששהו בחל"ת וההקלות הנוספות שניתנו במערכת דמי אבטלה ב-2020 ושתרמו להפחתת העוני בכ-3 נקודות האחוז. עם זאת, על פי נתוני הביטוח הלאומי, גם למענקים למשפחות, לעצמאים ולקשישים שניתנו במהלך השנה הייתה השפעה לא מבוטלת, שנאמדת בכנקודת האחוז להפחתת העוני של משפחות עובדות ושל שאר המשפחות.

בביטוח הלאומי מציינים ש"הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה תרם לעליית רמת ההכנסות, לצמצום העוני ואי-השוויון". אינדיקציה נוספת לכך שהיקף הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה (כתוספת להוצאות הרווחה הקיימות) ב-2020 היה משמעותי עולה גם בהשוואה בינלאומית – ישראל ניצבה באמצע התפלגות המדינות המפותחות מבחינת גודל הסיוע הממשלתי הנוסף שניתן להתמודדות עם המשבר (בהשוואה למקומות הנמוכים שבהם ניצבת ישראל בהיבט של כלל ההוצאה לרווחה).

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

אי הבטחון התזונתי ירד בהשוואה ל-2016

הביטוח הלאומי בחן גם את מדדי האי ביטחון התזונתי לעומת הדוח הקודם שיצא בשנת 2016, שמתבססים על סקר שעורך הביטוח הלאומי. הסקר הנוכחי נערך במחצית הראשונה של 2021. בהשוואה בין השנים, ניתן לראות ירידה יחסית של אחוז המשפחות, האזרחים הוותיקים והילדים הנמצאים באי ביטחון תזונתי. עם זאת, המספרים עדיין גבוהים, שכ-665 אלף ילדים, 976 אלף נפשות בוגרות, כ-522 אלף משפחות ו-120 אלף אזרחים ותיקים נמצאים באי ביטחון תזונתי.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

למרות שלפי הנתונים שיעור המשפחות באי ביטחון תזונתי ירד ועומד על כ-16.2% מהאוכלוסייה, עדיין העוני הסובייקטיבי (שיעור האנשים שחשו עניים בשנה האחרונה) עומד על 12.2% מכלל האוכלוסייה, והפער הגדול ביותר נמצא בקרב האוכלוסייה הערבית. כמו-כן, שיעור הוויתור על הוצאות ומוצרים חיוניים הראה כי רבע מכלל משקי הבית מדווח שהוא לא מצליח לכסות את כל ההוצאות החודשיות הנדרשות. 30% דיווחו על וויתור על תחביבים או פעילות פנאי, וכ-10% וויתרו על טיפול רפואי בשנת 2020.

העוני במספרים

ב- 2020 חיו בישראל 1.92 מיליון נפשות עניות, שבהן 864.6 אלף ילדים ו- 158.7 אלף נפשות בגיל הפרישה.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

קו העוני הבסיסי בישראל עמד בשנת 2020 על 2,811 שקלים בחודש. קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2020 מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה על פי החישוב ל-3,514 שקלים בחודש כדי להימצא מעל לקו העוני, בעוד שמשפחה של זוג עם ילד או אם עצמאית עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 7,450 שקלים לחודש. משפחה של זוג עם שני ילדים יזדקקו לסכום של 8,996 שקלים כדי להימצא מעל לקו העוני.

שר הרווחה: "כשהמדינה מתערבת, היא מוציאה אוכלוסיות מעוני"

שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן אמר עם פרסום הדו"ח: "הדבר שבולט יותר מכל בדו"ח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה – היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדו"ח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "כבר מפרוץ משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות כמו מתווה החל"ת, במקביל לקידום חקיקה המסייעת לאוכלוסיות שנקלעו למצוקה כמו גילאי 67+, משפחות חד הוריות, זכאים להבטחת הכנסה וכיו"ב, שהצילו מאות אלפי משפחות מעוני, והציבו את מדינת ישראל בסמוך לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. ההשקעה בקצבאות לטובת האזרחים הזקוקים לכך היא מחויבת המציאות במקביל לפעולות לעידוד תעסוקה. מגפת הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי עצמאי, ויציב המעניק רשת ביטחון סוציאלית  ומקדם מדיניות רווחה לאלו הזקוקים לכך – זהו המצפן האנושי והכלכלי בחברה מתוקנת."

הדו"ח שפורסם הבוקר מתייחס לשנת 2020, וכולל אומדנים מבוססי סימולציה ל-2021. בפעם השנייה מתבסס הדו"ח על נתונים מנהליים של המוסד לביטוח לאומי, ולא על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהיה עד שנת 2019, עקב עיכוב בעיבוד הנתונים על ידי הלמ"ס.