"אני חושב שהצעדים שנעשו על ידנו ישפרו את המצב", אמר היום (רביעי) שר האוצר מאיר כהן עם הצגת דו"ח העוני, לפיו הפערים והעוני גדלו בשנה האחרונה, על רקע הפסקת הסיוע למשק תחת מדיניות ממשלת בנט לפיד.

"התחזית ל-2021 עדיין לא כוללת את הצעדים שעשינו, ובשנת 2022 נראה את התוצאות של זה. אני חוזר ואומר, נעשו צעדים חברתיים בתקציב הזה. נראה תוצאות קצת יותר מאוחר", אמר כהן, "אני חושב שהממשלה עושה מה שצריך לעשות להוצאת אנשים מהמעגל העוני. חידוש הפעילות המשקית הוא חשוב, אי אפשר לחלק קצבאות כל הזמן".

"אני לא ממליץ למורי דרך להחליף מקצוע", אמר כהן בהתייחס לאמירתו של שר האוצר אביגדור ליברמן, "אלה אנשים שהכשירו את עצמם במשך שנים. אני ממליץ להם להתאזר בסבלנות ואני מחויב לעזור להם".

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר (מימין) ושר הרווחה מאיר כהן, בהצגת דו"ח העוני לשנת 2020 (צילום: טל כספין)

על סירוב הממשלה להתחייב לתמיכה במשק בגלל עליית התחלואה אמר כהן: "שמענו את שר האוצר אומר שאם אנחנו הולכים לסגרים יהיה פיצוי. הדוח הזה מוכיח שאם יש מצב של קטסטרופה, התערבות המדינה דרמטית. יחד עם זה צריך לחשוב על הימים הבאים".

"אנחנו רואים את זה בדו"ח הזה. בשיאי המגיפה המדינה הכניסה יד לכיס ונתנה הרבה כסף. היום אנחנו חייבים לחזור לעבוד, ולכן ההחלטות לצמצמם את החל"ת היו נכונות. אנחנו חייבים לייצר מקומות עבודה".

לגבי היעדים הבאים לשיפור המדיניות הסוציאלית, ציין השר את העלאת הדיסריגרד – כלומר צמצום קיזוז הקצבאות של אנשים שזכאים להן ויוצאים לעבוד. "שלילת הקצבאות מאיימת על אנשים ומונעת מהם לצאת לעבודה. אנחנו מבינים את זה, הדיסיריגרד צריך להיות הרבה יותר מותר. לא באבחת חרב לחתוך קצבה. לא יכול להיות שנשים חד הוריות יפחדו לצאת לעבוד בגלל הדיסריגרד".

מנכ"ל הביטוח הלאומי ציין יעד נוסף למדיניות הרווחה – העלאת סכום קצבת הבטחת הכנסה, הניתנת היום לאנשים שלא הצליחו להשיג עבודה למרות שדמי האבטלה שלהם הסתיימו.

שפיגלר התייחס למודל החל"ת, שזכה לביקורת בזמן אמת, ואמר: "יש עדויות לכך שיישום החל"ת היה היעיל והגמיש ביותר, ועל כך מעידים מומחים ששותפים למוסדות קרן המטבע וה-OECD. המודל עזר לסייע למאות אלפי משפחות ולצלוח את משבר הקורונה".

"בהסתכלות קדימה האוכלוסיות שלוקח להם יותר זמן להתאושש ממשבר זה האוכלוסיות החלשות ביותר" אמר ניצה קסיר, סמנכ"לית המחקר של הביטוח הלאומי. "צריך להשקיע משאבים בסיוע בתעסוקה. מדיניות עידוד תעסוקה היא שלש מה-OECD. יש בעיה בעיקר בקצבאות שמכווונות לאנשים עניים הבטחת הכנסה ודמי אבטלה".

על רשת ביטחון לעצמאים אמר השר: "גם בממשלה וגם בכנסת יש הרבה אנשים שהבינו בשנה האחרונה את המשמעות של מה זה עצמאים. המדינה צריכה לחבק את יזמיה."

לדברי כהן, "הדבר המיידי הוא דמי אבטלה. בימים הקרובים אני מקווה שתהיה בשורה. לפי ההצעה שלנו גם המדינה תתקצב וגם העצמאים ישלמו פרמיה".

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים: "העוני העמיק והתעצם"

יו״ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, אמרה הבוקר: ״דו"ח העוני אינו מהווה הפתעה עבורנו, אבל בין הכותרות בואו לא נשכח – טבלאות האקסל והנתונים אינם מראים בני אדם. העובדות הסוציאליות בשטח מתמודדות כבר שנים רבות עם מציאות של עוני, שבשנתיים האחרונות גדל, העמיק והתעצם. זה אומר ילדים, קשישים, נשים נפגעות אלימות ומשפחות שאינן יודעות מה יאכלו מחר בבוקר, או אם יהיה להם היכן לגור בחודש הבא.

״על מדינת ישראל להשקיע התשתיות האזרחיות והציבוריות: רווחה, חינוך, בריאות, שיכון ותחבורה. ללא שינוי מדיניות, ממדיניות נאו ליברלית דורסנית למדיניות של ביטחון סוציאלי ושרותים ציבוריים יציבים ומתוקצבים, אנשים ימשיכו להיות בעוני, ודו"ח העוני ימשיך לנסות ולמדוד אותם גם בשנים הבאות״.

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן: "מאחורי הנתונים נמצאים כמעט 900,000 ילדים הסובלים ממחסור בשירותי בריאות, חינוך ורווחה. הנתון הזה, שלפיו גם השנה כמעט אחד מכל שלושה ילדים בישראל עני, הוא נתון קשה ומה שהופך אותו למדאיג יותר הוא הגידול האפשרי במספר הילדים שצפויים לחיות בעוני אם תופחת ההתערבות הממשלתית לטובת ילדים ומשפחות.

"הנתונים מ'שנת הקורונה הראשונה' מצביעים בבירור על התרומה הדרמטית של הסיוע הממשלתי לחילוץ ילדים מעוני, ואם לא יהיה המשך התערבות ממשלתית, הרי ששיעור העוני בקרב ילדים צפוי לעלות ולהחזיר אותנו שנים אחורה. משבר הקורונה המתמשך הוא לא רק משבר בריאותי אלא גם משבר חברתי שמשפיע עמוקות על ילדים ונוער. כל תכנון מדיניות לעתיד חייב לכלול חיזוק מיידי של המערכות האוניברסליות למען ילדים ונוער לצד התווית מדיניות שכוללת סיוע כלכלי כדי לחלץ ילדים ומשפחות מעוני."