"למרות הדימוי שאולי יש על משרד החוץ, יש במשרד שלנו קבוצה גדולה של עובדים שהשכר שלהם נמוך ולעיתים נושק לשכר המינימום. חלקם אפילו מקבלים השלמת הכנסה", אומר יוסי לוי ספרי יו"ר ועד העובדים המדיניים במשרד החוץ. "מצד שני – אלה אנשים שעובדים מסביב לשעון – כיוון שהעבודה היא בהתאם לשעות הפעילות של הנציגויות מסביב לעולם. אנשים עובדים בערבים ובסופי שבוע, ואינם מקבלים על זה לא דמי כוננויות ולא תוספת שעות נוספות".

בנובמבר האחרון הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במשרד החוץ, זאת על רקע טענות ועדי העובדים על פגיעה מתמשכת בתנאי עבודתם, המביאות לטענתם גם לפגיעה ביכולת התפקוד של המשרד בזירה הבינלאומית, הדיפלומטית, ובזירת הסיוע לישראלים מסביב לעולם.

"ממש לאחרונה הנחו אותנו למשל ש'אסור לנו לעבוד בסופי שבוע'. אבל אם יש עכשיו דיון בעצרת האו"ם ביום שישי – העובדים בארץ צריכים לתת לזה מענה", אומרת יו"ר ועד עובדי החוץ מנהלי במשרד, רחלי מרלי. "אלה עובדים שברור להם שכשיש עבודה מהסוג הזה – צריך לעבוד. עובדים עם שליחות. כוועד עובדים אנחנו לא רוצים שיהיו פחות חרוצים, עצמאיים ואחראיים – אנחנו רוצים שיהיו מתוגמלים על זה".

השניים, מתייחסים גם לסוגיה הכואבת של קידום עובדים. "בעבר קידום העובדים היה נעשה על פי ותק, כשכל תקופת ותק העובדים היו מתקדמים בדרגים. אלא שכיום עובדים רואים שהם השלימו את הוותק אבל לכאורה 'אין אפשרות לקדם אותם'. אנשים מתעכבים עשרות שנים, במהלכן הם לא מתקדמים לא בשכר ולא בהפרשות הפנסיוניות", מסביר לוי ספרי.

"בוועדה האחרונה למשל, חילקו 30 דרגים למרות שהיו 300 איש מתאימים מבחינת ותק. אנשים מחכים לפעמים תשע, עשר ולפעמים גם 13 שנים לעלות דרג. ובדרך נפגע השכר, ההפרשות הפנסיוניות. התחושה היא של דריכה במקום", מוסיפה מרלי.

לוי ספרי מדגיש כי תוצאת השחיקה בתנאי העבודה היא גל עזיבות וגם ירידה בהתעניינות והביקוש לעבודה במשרד. "משרד החוץ עושה קמפיינים מטורפים לגיוס צוערים – בשעה שהאנשים שבפנים בורחים".

״עובדים לא מקודמים בתפקיד במשך עשרות שנים״. יוסי לוי ספרי יו"ר ועד העובדים המדיניים במשרד החוץ (קרדיט: אלבום פרטי)

צוער במשרד החוץ משתכר כיום לדבריו כ-6,500 שקלים בחודש – כולל שעות נוספות. "אבל צריך לזכור שאנשים שנקלטים במשרד הם כמעט תמיד אנשים שזו הקריירה השניה שלהם. אקדמאים, לעיתים בעלי תואר שני, אנשים עם ניסיון. אנשים אומרים לעצמם – אני רוצה לשרת את המדינה בעולמות תוכן מאוד מעניינים וחשובים, אבל בכל זאת אני מצפה לתנאים מסויימים ולאופק".

עובדי המשרד בחו"ל מרגישים לדבריו כי למערכת אין הבנה של צרכיהם המיוחדים הנובעים מאופן ההעסקה הייחודי. "בשבוע שעבר לדוגמה – הודיעו לעובדים שמי שמגיע לארץ לביקור ישא בעלות ימי הבידוד שלו על חשבונו. זאת, בשעה שרבים מהשליחים נאלצים להשאיר את משפחותיהם הגרעיניות בארץ כי הם לא יעמדו כלכלית ביציאת המשפחה איתם לשליחות או משום שאינם רוצים לעקור את הילדים מסביבתם. המשמעות היא שבעצם אומרים לעובדים הללו שכל פעם שהם באים לבקר את משפחתם יהיה עליהם לשלם בשבעה ימי חופשה".

מרלי מוסיפה, שבעבר עובדים רווקים היו זכאים להגיע מספר פעמים בשנה לישראל, על מנת לייצר לעצמם הזדמנות להקמת משפחה. "זה בוטל כי זה לא מתאים יותר לממונה על השכר. אלה דברים שפוגעים קשות במוטיבציה של העובדים לצאת לחו"ל. בסופו של דבר הדברים הללו מביאים לדה מורליזציה בקרב העובדים".

שר החוץ, יאיר לפיד. ״אמר לנו לחכות אחרי התקציב״ (צילום: משרד החוץ)

עובדי משרד החוץ מופלים לדבריהם גם מול עובדי מדינה אחרים בדרגותיהם וברמת השכר שלהם בחו"ל. כך לדוגמה, בשעה שכל עובד אחר בשירות המדינה היוצא לשליחות בחו"ל מתחיל מדרגה מינימלית המקבילה לדרגה 40 בהסכמי המח"ר, עובד משרד החוץ יוצא בדרגת מינימום 38, ומגיע לדרגה 40 רק לאחר 9 או 10 שנים במשרד. "זו אפליה מובנית", הם אומרים.

חיזוק יחסי החוץ של ישראל היה חלק מקמפיין הבחירות של יש עתיד. שר החוץ יאיר לפיד מתבטא בתמיכה בדרישותיכם. מדוע בכל זאת נדרש סכסוך עבודה?
"כשלפיד נכנס למשרד היינו אופטימיים", אומרת מרלי. "הוא טען שהוא מבין את הבעיות במשרד, רוצה ומחוייב לפתור אותם. אמר דברים חמים מאוד לעובדים, שחלחלו ועוררו תקווה. חזר על האמירה שעובדי המשרד הם 'חיילים ללא מדים'. לכן הציפיות שלנו ממנו היו ועודן גבוהות מאוד. אמרו לנו שהנושא יטופל אחרי שיעבור התקציב, והנה חלפו חודשיים מאז עבר התקציב ושום דבר לא זז. אנחנו לא רואים שנעשות פעולות ממשיות. הוא אכזב".

״ההתנהלות מביאה לדה מורליזציה בקרב העובדים״. יו"ר ועד עובדי החוץ מנהלי במשרד, רחלי מרלי (קרדיט: אלבום פרטי)

לדברי לוי ספרי, נציגי העובדים נפגשו עם לפיד כבר לפני כחצי שנה, בסמוך לכניסתו לתפקיד, והעלו את הבעיות הן בפני השר והן בפני ההנהלה. "רצינו לאפשר זמן להתייחסות רצינית, דיאלוג ומשא ומתן. מהיום הראשון שהשר פגש אותנו חזרנו ואמרנו – אנחנו לא מעוניינים במסלול סכסוך העבודה. לא מעוניינים בריטואל שיוביל בסופו של דבר לתהליך של צעדים ארגוניים, שעשויים לפגוע גם בציבור ובאזרחים ובתקופת הקורונה. לצערנו המו"מ לא נפתח ולא ניתן שום מענה רציני לנושאים שהעלנו – לכן ההסתדרות נאלצה להכריז בסופו של דבר להכריז על סכסוך עבודה, ולצערי המשרד לא קרא לנו לדיונים גם בתקופת הצינון".

"אנחנו לא רוצים לנקוט בצעדים ארגוניים שתוצאתן תהיה פגיעה בציבור הרחב" מדגיש לוי ספרי. "הראיה היא שגם היום בחלוף למעלה מחודש מיום ההכרזה על סכסוך העבודה, עדיין לא נקטנו צעדים שכאלו. אבל האחריות כולה מונחת לפתחו של שר החוץ, לקיים דיאלוג רציני שיוביל לפתרונות".

אולי בהנהלת המשרד מתקשים להאמין שהעובדים המסורים של המשרד באמת ישבתו?
"ניסיון העבר עם ועדי משרד החוץ צריך היה להבהיר שאנחנו לא חוששים לעשות את זה. זה נכון שאנחנו לא מעוניינים בכך. אנחנו מונעים מתחושת שליחות ולא רוצים לפגוע במדינה ובאזרחיה. אבל אנחנו בהחלט מסוגלים".

במאבקי עבר של וועדי משרד החוץ ננקטו צעדים ארגוניים שפגעו בשירות הקונסולרי בארץ, בביקורים מדיניים, בהענקת אשרות מסוגים שונים – והדברים הגיעו גם להשבתה מלאה של המשרד. "אנחנו לא רוצים להגיע לשם ולכן בשלב הזה אנחנו פועלים להעלאת המודעות, בתקווה שזה יביא לשיח משמעותי. האחריות כולה היא לפתחו של השר", מדגיש לוי ספרי.

מרלי מדגישה כי ארבעת הועדים המייצגים כ-1,200 עובדים במשרד, פועלים במשותף במסגרת המאבק. השניים מציינים כי לקראת סוף השבוע, צפויים הוועדים להתכנס ולקבל החלטה האם עליהם להסלים את המאבק ולהתחיל לנקוט צעדים ארגוניים.