העניים בישראל התחסנו פחות לקורונה משאר האוכלוסייה – כך עולה ממחקר שערך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. לפי המחקר, שפורסם אתמול (רביעי) כחלק מדו"ח מצב המדינה לשנת 2021 של המרכז, לשיעורי ההתחסנות נגד קורונה יש מתאם חיובי עם המעמד החברתי-כלכלי בכל שלושת מנות החיסון ובכל שכבות הגיל. נתוני המחקר מעודכנים ל-6 בדצמבר 2021, כשנה מתחילת מבצע חיסוני הקורונה בישראל.
כך לדוגמה, בקרב בני 60 ומעלה, כ-70% מהתושבים באשכול 1 (הנמוך ביותר) התחסנו בחיסון ראשון, בעוד מספר המתחסנים באשכול 7 ומעלה מתקרב ל-100%. כ-65% מאשכול 1 התחסנו בחיסון שני, לעומת כ-97% באשכול 7 ומעלה. בחיסון שלישי הפער גדול אף יותר – כ-40% באשכול 1 וכ-90% באשכול 7 ומעלה.
החוקרים מצאו שההבדלים מרוכזים בעיקר באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, כלומר, הפער בין האשכולות 1, 2, ו-3 גבוה יותר מהפער בין העשירונים הגבוהים יותר. בקרב בני 60 ומעלה, 70% מתושבי אשכול 1 התחסנו בחיסון ראשון, לעומת כ-90% מתושבי אשכול 2.
החוקרים ציינו שבעוד בקבוצות הגיל המבוגרות מבצע החיסונים מתנהל כבר חודשים רבים, ילדים בני 5 עד 11 החלו להתחסן רק לאחרונה, וילדים בני 12 עד 15 מתחילים כעת להתחסן במנה שלישית.
המחקר נעשה לפי דירוג של יישובים ואזורים בתוך יישובים בהתאם לאשכולות החברתיים כלכליים של הלמ"ס, שבוחנים את מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה בהם. כך לדוגמה, באשכול 1 נכללים היישובים הבדואיים בנגב כגון רהט, שגב שלום וחורה, והערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית. באשכול 2 נכללים בית שמש, בני ברק וצפת. באשכול 10 נכללים היישובים עומר, להבים, כפר שמריהו וסביון. עם זאת דירוג האשכולות כולל גם אזורים מובחנים בתוך ערים ויישובים.
החוקרים ציינו שבמחקרים על חיסונים אחרים בישראל נמצא שבחיסוני שגרה, שיעורי ההתחסנות גבוהים בקרב אוכלוסיות עניות גבוהים יותר בדרך כלל. בנוסף, במבצע החיסון נגד פוליו שנפתח בשנת 2013, לאחר שנמצאה כמות גדולה של הנגיף במערכת הביוב, נמצא כי באזורים שבהם הפערים החברתיים-כלכליים גבוהים יותר על פי מדד ג'יני, שיעורי החיסון היו נמוכים יותר. בחיסוני הקורונה, שניתנו בשעת החירום של המגפה, התוצאות היו הפוכות והאוכלוסיות העניות התחסנו פחות.
"לפער יהיו השלכות בעתיד"
החיסונים בישראל הונגשו לכלל האוכלוסייה ללא עלות, באמצעות קופות החולים. במהלך מבצע החיסונים נקטה הממשלה פעולות שונות להנגשת החיסונים עבור יישובי פריפריה ואוכלוסיות מיוחדות כמו החברה הערבית והחרדית, שרבים מהן משתייכים לאשכולות הנמוכים. בין השאר נערכו מבצעי הסברה עם דמויות ציבוריות בולטות, ניידות חיסונים שהגיעו לשכונות ולאזורים עם שיעורי התחסנות נמוכים ומבצעים קהילתיים. גם מבצע החיסונים לקורונה בבתי הספר שבו החל משרד החינוך מכוון ליישובים עם שיעור התחסנות נמוך.
החוקרים מציינים ש"ישנם פערים ניכרים בהתחסנות, ונמצא כי רמת ההתחסנות נמוכה יחסית בקרב העניים ביותר בכל שכבת גיל. מנתונים אלו מתעורר חשש כי אין מדובר רק בדחיית קבלת המנה השלישית בקרב אותה אוכלוסייה ענייה, אלא אף בהימנעות מוחלטת ממנה."
"הצגת הנתונים על פי מצב חברתי-כלכלי ממחישה כיצד הפער החברתי-כלכלי בא לידי ביטוי גם בהשפעת המגפה על החברה הישראלית. בשל התופעות ארוכות הטווח של המחלה בהיבט הגופני, הנפשי והחברתי-כלכלי, צפויות להיות לפער הזה השלכות גם בעתיד."
את המחקר ערכו פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר ברוך לוי ואורן מירון מהמחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, ורחל ארזי, חוקרת אורח במרכז טאוב.