שיעור העבודה מרחוק עלה בתקופת הקורונה פי שלושה, כך לפי דו"ח של ה-OECD.  בדו"ח אמד את הביקוש הגובר לעבודה מרחוק על בסיס פרסומי משרות מקוונים מ-20 מדינות.

לפי הנתונים, בספטמבר 2021 שכיחות העבודה מרחוק עמדה 7.5%, לעומת 2.5% בינואר 2020. העלייה בלטה בעיקר בענפים עתירי מיומנויות ודיגיטל, כמו השירותים והביטוח. עם זאת, אין עדיין ראיות לכך שהעלייה בעבודה מרחוק מעוררת שינויים בפעילות במגזרים כלכליים רחבים יותר, כלומר השינוי הוא יחסית ממוקד.

למרות שהמעבר לעבודה מרחוק קשור להגבלות התנועה שהוטלו במהלך התקופה, בחישוב ממוצע בין מדינות הארגון ההחמרה של ההגבלות הממשלתיות העלתה  את הביקוש לעבודה מרחוק כפי שפורסמה במודעות מקוונות, יותר מאשר ההקלה בהחמרות הורידה אותה.

לפי מחברי הדו"ח, מדובר בסימן לכך שמגמת העבודה מרחוק תימשך גם כשההגבלות יוסרו במלואן. לדבריהם,  מה שיקבע אם העבודה מרחוק תישאר ברמת הנוכחית גם אחרי הקורונה הוא המוכנות הדיגיטלית.

המעבר אליה בתגובה להחמרת ההגבלות היה דומה במדינות שונות, אבל ההקלה בהגבלות גורמת לירידה בעבוד מרחוק רק במדינות בהן יש פריסה מצומצמת של אינטרנט בפס רחב.

עובדים ומנהלים מעוניינים לשלב עבודה מהבית ומהמשרד

היבט נוסף בנושא שראוי לבחינה הוא הפרודוקטיביות בעבודה מרחוק מול זו של עבודה במקום העבודה הפיזי.

העבודה מרחוק, לרוב מהבית, יצרה איזון חדש בין בלוח הזמנים של העובדים. בזמן הקורונה ההגבלות השאירו משפחות שלמות בבית, כשההורים נדרשו להמשיך לעבוד. האיזון בין הבית לעבודה, קיבלו צורות חדשות עם גבולות מטושטשים לטוב ולרע. סקר נוסף של ה-OECD מגלה שלרוב זה היה לטובה.

הסקר בחן את העבודה מרחוק אחרי הנסיגה בתחלואה דרך עדויות של מנהלים ועובדים  מ-25 מדינות על ההשלכות ביחס לפרודוקטיביות והרווחה הנפשית שלהם. מהנתונים עלה שלרובם הייתה הערכה חיובית באופן כללי של העבודה מרחוק, הן ביחס לביצועים והן ביחס לרווחתם. מרבית העובדים הביעו רצון להגדיל באופן משמעותי את החלק של העבודה מרחוק מהרמות שלפני המשבר.

לפי עורכי הסקר, החלק של כוח העבודה שיעבוד מרחוק על בסיס קבוע (לפחות פעם בשבוע) צפוי להיות קרוב לרמות הגבוהות יותר שנצפו במהלך המגפה. הנסקרים העידו שהיו מעוניינים לעבוד מרחוק בין יומיים לשלושה בשבוע.

העובדים והמנהלים שהשתתפו בסקר ראו צורך לאזן בין היתרונות של עבודה מהבית (פחות זמן בדרכים ופחות הסחות דעת) לחסרונות (פגיעה בתקשורת האנושית, בעבודת הצוות ובזרימת המידע שמתקיימת במקום העבודה).

הן המנהלים והן העובדים צפו שהעבודה תהיה משולבת, עם 3-2 ימים בשבוע בבית בתור האיזון הרצוי ביותר, בניגוד לדרגה הקיצונית יותר שלעתים קרובות הייתה 5 ימים בשבוע בשלבים הראשונים של המגפה.

אם המצב המשולב הוגדר אידאלי, יש לבחון אילו שינויים נוספים נדרשים מנהלים לבצע כדי להגיע לאיזון הנכון עבור עובדים ועבור ההנהלה.

כמחצית מהנשאלים, עובדים יותר ממנהלים, הדגישו את הצורך בשינויים ניהוליים נוספים כדי להפיק תועלת מלאה מהסדרי העבודה מרחוק. מדובר, בין היתר, בתיאום לוחות זמנים בין עובדים, הכשרת מנהלים, השקעות נוספות בתשתיות טכנולוגיה-מידע-תקשורת ומיומנויות דיגיטליות, וגם  "מיומנויות רכות" לתקשורת מקוונת.

לפי אנשי ה-OECD, יש סיכוי גבוה יותר שצעדים אלה ייושמו על ידי חברות יותר פרודוקטיביות, מה שעלול להוביל להגדלה נוספת של פערי הפריון בין חברות שונות.