"אני לא יכול אפילו לתאר עד כמה נושא הבריאות התעסוקתית מוזנחת כיום", אמר סגן שרת הכלכלה ח"כ יאיר גולן (מרצ) בכנס שארגן המוסד לבטיחות ולגיהות בנושא, במשותף עם מינהל הבטיחות והבריאות שבזרוע העבודה במשרד הכלכלה.
"כבר שנתיים וחצי שאין במשרד רופא תעסוקתי ראשי. זה מצב שהוא פשוט בלתי נסבל", הוסיף, ואמר כי בעקבות הלחץ שהפעיל על נציבות המדינה, יצא לפועל לאחרונה המכרז לגיוס רופא תעסוקתי ראשי וכבר ישנם מספר מתמודדים לתפקיד.
"אנחנו צריכים גוף רציני חזק שעוסק בתחום ומוביל את הרפואה התעסוקתית בכל מדינת ישראל", אמר והדגיש את החשיבות שהוא רואה למיזוג המוסד לבטיחות ולגיהות ומינהל הבטיחות – תהליך אותו בכוונתו לקדם במהלך שנת 2022. "המטרה שלנו היא לנהל את התהליך כך שבסופו יהיה אגף מאוחד שהוא לא רק חיבור טכני, אלא כזה שיוכל באמת להוביל את נושא הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל ביד רמה".
רימה כהן, מנהלת המעבדה הארצית לגיהות תעסוקתית במינהל הבטיחות והבריאות אמרה כי ב-50%-40% מהמפעלים שבפיקוח נמצאו חריגות, לפחות באחת הבדיקות שנעשו בהן לחשיפה לגורמים מזיקים. בין 5-8 אלף איש חשופים מדי שנה לדבריה לגורמים מזיקים כימיים, כשקבוצות העובדים שמעוררות הכי הרבה דאגה הן חשיפה למתכות, עופרת, גורמים טעוני ניטור, ואבק מזיק. ב-5% מהמפעלים ובקרב 1-2% מהעובדים שנבדקו נמצאה חשיפה לרעש מעל 100 דציבלים.
"כבר היום המינהל עובד באופן צמוד עם אנשי המוסד לבטיחות ולגיהות", אמר מפקח העבודה הראשי וראש מינהל הבטיחות, חזי שוורצמן. "המטרה שלנו היא שהציבור יקבל מענה בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית".
"כותרות העיתונים מדברות על תאונות, אבל העיתונים אינם מדברים על נפגעי מחלות המקצוע. את זה אני רואה. העובדים מתכננים תוכניות לעתיד ופתאום תוקפת אותם מחלה. הגוף האנושי זוכר את החשיפה לגורמי הסיכון ואת המחיר אנחנו משלמים לאחר מכן. הקשר בין חשיפה לגורמים מזיקים לבריאות עובדים הוא מדעי, חד ערכי. אנחנו יכולים לגלות ולנטרל וזה תפקידנו – המינהל והמוסד לבטיחות ולגיהות. אנחנו דורשים מהמעסיקים לתת דין ולהסביר למה יש גורמים מסכנים במקומות העבודה ומה עושים כדי להפחית אותם".
״70 מפקחים לא יכולים לפקח על כל המפעלים״
גולן ושוורצמן בירכו את ד"ר מיקי וינקלר על מינויו למנכ"ל קבוע של המוסד לבטיחות ולגיהות. גולן הדגיש כי בכוונת המשרד להתמקד בעדכון החקיקה בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית, שחלקם מתבסס עוד על הפקודות המנדטוריות.
"זה תפקידה של ממשלה ושל משרד ממשלתי. לקחת את כל התקנות והחוקים שיש בהם ערבוביה ולעיתים אפילו סתירה – ולגבש חקיקה ראשית, משנית ותקנות מודרניות. זה מהלך שייקח זמן. קל יותר לטפל בתקנות ובחקיקה המשנית. החקיקה הראשית אני מניח שתקח לנו שנתיים". שוורצמן עדכן כי בימים אלו מקדם המשרד תקנות בנושא קידום בריאותם התעסוקתית של עובדי חקלאות, עובדים עם אסבסט ועובדים בסביבת עבודה רועשת.
"עד שפרצה מגיפת הקורונה, היה לי קשה להסביר בהרצאות איך חומרים וגורמים בלתי נראים יכולים לפגוע בעובדים. בתקופת הקורונה הצלחנו להביא את האנשים למודעות על העובדה שמסיכות יכולות להציל חיים", אמר מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות ד"ר מיקי וינקלר.
"לצערי במקומות העבודה אנחנו עדיין לא מצליחים להביא למודעות הנדרשת למניעה של מחלות מקצועיות, וכ-800 איש נפטרים בישראל מדי שנה ממחלות מקצוע – כמעט פי 2 מתאונות דרכים. הם נפטרים מדי יום אבל לא תמצאו עליהם ידיעות בעיתון. המטרה שלנו ביחד להתחיל ולהוביל את השינוי ולקדם פעולות שיצמצמו את הפגיעה מתאונות מקצוע".
גולן הדגיש שלצד שידוד המערכות במשרד הכלכלה, נדרשת שותפות גם עם הרשויות המקומיות לצורך הגברת הפיקוח והאכיפה על מקומות העבודה באופן אפקטיבי. "בלי זה הכל קורס. 70 מפקחים לא יכולים לפקח על כל המפעלים, כל הפעילות החקלאית וכל אתרי הבניה בישראל. אנחנו חייבים את שותפות הרשויות המקומיות. זה מהלך לא פשוט שגם לא יבוא בחינם, אבל הוא יקרה". לדבריו, בשבוע הבא בכוונתו להפגש עם יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבאס, במטרה לקדם את הנושא.
