ועדת הפנים של הכנסת אישרה שלשום (שלישי) את חוק החשמל, שמרחיב את סמכויותיה של שרת הפנים לאשר חיבור מבנים לא חוקיים לחשמל. על פי נתוני עמותת סיכוי, קיימים כ-13,920 מבנים לא חוקיים ביישובים הערביים (לא כולל הנגב).
התיקון מאפשר לשרת הפנים, בהתייעצות עם ועדת התכנון המחוזית, לאשר חיבור לחשמל של מבנים לא חוקיים בעלי תכנית מפורטת בהליכי אישור, כחלק מתכנית מתאר שכבר אושרה, ובלבד שלא הוצא נגדם בעבר צו הריסה.
"ביישובים הערביים לא היו תכניות כוללניות (תכנית מתאר יישובית), ולא תכניות מפורטות, לאורך שנים", מורן אביב, אחראית תחום תכנון בעמותת סיכוי-אופוק. "לאחרונה מתחיל מנהל התכנון לתכנן תכניות כאלו ליישובים ערביים. אין אפשרות להוציא היתר אלא מכוח תכנית מפורטת. התכנון לא מותאם ליישובים הערביים.
"ביישובים הערביים רוב הקרקעות פרטיות. זה דורש הליך של איחוד וחלוקה של החלקות. כל זה לוקח זמן. רוב המבנים ללא היתר נמצאים בשטח הקו הכחול (בתחומי תכנית המתאר היישובית). כרגע אנשים מתחברים בצורה פיראטית לחשמל. זו סכנת חיים".
ד"ר חנא סוויד, יו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, טוען: "ב-60-50 אלף בתים וב-20 אלף בתים נוספים בנגב אין חיבור לחשמל, עם פתרונות מסוכנים שאינם ברי קיימא". הפער במספרים נובע מכך שמבנה מכיל כמה בתים בתוכו. "זה כל בית ערבי חמישי. כמעט בכל יישוב ערבי יש בתים לא מחוברים, בין עשרות למאות. הבנייה פה קודמת לתכנון, והבנוי לא מתאים לתכנית החדשה. במקרים רבים אין אפילו תכנון".
מבדיקת עמותת סיכוי עולה שמבין סך המבנים ללא היתר, ניתן לחבר לחשמל 11%. בעקבות התיקון, ניתן יהיה לחבר לחשמל 8% נוספים (כ-1,050 מבנים). 81% הנותרים (כ-11,300 מבנים) ייוותרו ללא אפשרות חיבור לחשמל.
"יש קיצור של טווח הזמן לקבלת אישור, זה לא דבר מבוטל", אומרת אביב. "אבל זה לא מביא לשינוי משמעותי. השאלה היא מי היוזם של התכנית, ומה המצב הסטטוטורי.
"לא ידוע לנו כמה מבנים הם תחת צווי הריסה. במקרה הטוב, כמה מאות מבנים ייהנו מחיבור לחשמל כתוצאה מהתיקון".
גם סוויד ספקן בקשר לתוצאות התיקון. "זהו משחק פוליטי בעיקר. מכאן לא תצא הישועה לעשרות אלפי בתים שנבנו בלי היתר. אתפלא מאוד אם החוק ייתן פתרון למספר בתים גדול בטווח של שנתיים.
"מדובר בחוק שנותן את כל הסמכויות לשר הפנים. אתה נותן סמכויות למי שמתנגד לחוק. המכשול הרבתי זה רצון של שר הפנים. הוועדה המחוזית היא מכשול נוסף. כידוע הוועדות הן לא אוהדות".
סוויד, לשעבר ח"כ מטעם חד"ש, סבור ש"זהו ניסיון של רע"מ לפרוע התחייבות לבוחרים לפתור בעיות של החברה הערבית. שרת הפנים איילת שקד רוצה לומר מנגד: 'אנחנו לא שבויים בידי רע"מ'.
"נוסח החוק מאפשר לשר הפנים לחבר בתים לחשמל. כחלון כשר הפנים נתן אישור לחבר בתים לחשמל בכפר קרע לפני התיקון. אלה משחקים פוליטיים חסרי תוחלת. בימיי בכנסת הלבינו את עבירות בנייה והפלישה לאדמות של חוות הבודדים בנגב. צריך יוזמה כזו לגבי היישובים הערביים. צריך רצון פוליטי".