זרוע העבודה במשרד הכלכלה מקדמת בשיתוף עם משרד החקלאות תקנות חדשות שנועדו להגן על עובדי חקלאות, החשופים לעבודה עם חומרים מסוכנים וחומרי הדברה. בניגוד לתקנות שהיו קיימות בעבר, שהסדירו רק את ההכשרה ואמצעי המיגון בהם צריכים לנקוט יצרני החומרים וטייסי הדברה – התקנות החדשות מתמקדות גם בקביעת נהלים, הכשרה ואמצעי מיגון גם לעשרות אלפי העובדים המפזרים חומרי הדברה מהקרקע.
בהתאם, תקבע חובת הדרכה מקוונת לעובדים העוסקים בפיזור חומרי הדברה. "למרות שכבר כיום יש חובה על המעסיק למסור מידע לעובד על הסיכונים בשימוש בחומרי הדברה, אנחנו מתעקשים שהעובד יעבור גם הכשרה – גם כדי להתגבר על פערי השפה במקרה של עובדים זרים וגם כיוון שיש למעסיקים פערי ידע בנושא", הסבירה המפקחת הארצית בתחום החקלאות במינהל הבטיחות, ריקי קייט שיטרית, בכנס בנושא בריאות תעסוקתית.
"כיוון שהמשקים בחלקם הגדול בפריפריה, רוב ההכשרות יינתנו בצורה דיגיטלית. ההכשרה תנתן גם בשפת האם של העובד – עברית, ערבית, אנגלית או תאית". התקנות החדשות, לדבריה, יחייבו גם את העובדים המשתמשים בחומרי הדברה מהקרקע בביצוע בדיקות רפואיות אצל רופאי משפחה טרם העבודה, ובדיקות רפואיות שגרתיות נוספות מדי שנתיים במהלך עבודתם.
נדבך מרכזי בתקנות החדשות, היא עיגון החובה לנהל יומן הדברות מקוון, המבוסס על מערכת GIS, אשר יתופעל בשיתוף עם משרד החקלאות. "מדובר במערכת שממפה את כל החקלאות במדינת ישראל, ומציגה את כל השטחים החקלאיים כשהם מחולקים לחלקות. החקלאי ייכנס דרך מערכת הזדהות ממשלתית, ולכל חלקה תהיה תעודת זהות – היכן היא נמצאת, מה גודלה ומה מותר לגדל בה", הסבירה קייט שיטרית.
"החקלאי ידרש לדווח ביומן הדיגיטלי את שעת ההתחלה והסיום של יישום חומרי ההדברה, אופן הריסוס, באיזה גידול מדובר. ברגע שהוא בוחר חומר, תעלו בפניו תווית התכשיר המכילה את הוראות השימוש המדוייקות בו ואת כל הסיכונים שיש לקחת בחשבון – וכן את פירוט אמצעי המיגון האישי שהעובדים מחוייבים בו: איזה סוג מסיכה, איזה מסנן, איזה ביגוד ומתי מותר להכניס שוב את העובדים לשטח".
באמצעות ריכוז המידע הזה, הבהירה, יוכל המינהל למקד אף הוא את פעולות הפיקוח, להצליב בין תעודות ההכשרה הדיגיטלית לבין מי שממלא את יומן ההדברה על מנת לוודא שיש הכשרה ולוודא בשטח שהעובדים אכן מצויידים בציוד המגן המתאים לחומרי ההדברה בהם נעשה שימוש. "איפה שנזהה פערים נוכל לשלוח את המפקחים שלנו".
מפקח העבודה הראשי וראש מינהל הבטיחות חזי שוורצמן, הסביר כי ההתקנה צפויה לכלול גם התייחסות לכללי האחסנה של חומרי הדברה, החובה להעמיד מקור מים זמין לצורך שטיפת הגוף והעיניים בעת הצורך בעבודה עם חומרי הדברה, איחוד של תקנות נפרדות בנושא על מנת לפשט את הסדרת התחום, עדכון של רשימת החומרים ותיקונים נוספים. "המינהל ימשיך בשנת 2022 בפעילות המבצעית במפעלים ובמשקים חקלאיים לטובת בריאות העובדים בכל עת".
מדי שנה נעשה בישראל שימוש באלפי טונות של חומרי הדברה לחקלאות, המרוססים על פני כ-4.5 מיליון דונם של שטחים חקלאיים שחלקם הגדול בקרבה לאיזורי מגורים ו-13% מהם בתחומי יישובים עירוניים. ההדברה נעשית באמצעות ריסוס מהאוויר ומהקרקע, וכן בהשקיה ובטפטפות. לחומרי הדברה תפקיד משמעותי בהגנה על גידולים ותוצרת חקלאית, אך כיוון שכולם רעילים בדרגה זו או אחרת, הם עלולים לפגוע במערכות אקולוגיות, בצמחים, בבעלי חיים, באיכות המים ובבריאות האדם. התקנות החדשות מתמקדות בהסדרת ההיבטים הנוגעים לשמירה על עובדים העושים שימוש בחומרי הדברה.
בישראל כ-77 אלף עובדים בענף החקלאות, מתוכם 24 אלף עובדים זרים ו-15 אלף עובדים פלסטינים. סקר שמימן מינהל הבטיחות באוקטובר 2015 העלה כי 94% מהעובדים הזרים בחקלאות עם חומרי הדברה מעולם לא נבדקו על ידי רופא תעסוקתי, 57% מהם לא קיבלו מסיכות מגן מתאימות מהמעסיק עבור העבודה, 39% מהם קיבלו הדרכת בטיחות בנושא שלא בשפת אימם ו-41% מהם מאחסנים חומרי ציוד הדברה במקום המגורים. עדויות מעובדים זרים שהגיעו אל רשות האוכלוסין וההגירה, מינהל הבטיחות, כמו גם ארגוני סיוע אזרחיים, מלמדות כי לא פעם הם עובדים ללא אמצעי מיגון נדרשים כמו מסכות, כפפות, נעליים סגורות וכו'.
ספיגה של חומרי הדברה לגוף עשויה להתרחש כתוצאה מנשימתם, בליעתם (כגון בשל אכילה בידיים מלוכלכות לאחר עבודה) וחשיפה עורית. חשיפה ממושכת לחומרי הדברה קשורה בירידה ביכולת הקוגניטיבית, מעבר לתופעות כגון חולשה, עייפות, סחרחורות, לחץ בחזה, קושי בנשימה, נדודי שינה, בלבול והפרעות ריכוז. חשיפה לחומרי הדברה נקשרת גם למחלות כרוניות כגון מחלות נשימתיות, הפרעות זיכרון, בעיות עור, דיכאון, בעיות נוירולוגיות, הפלות, מומים מולדים ועוד.
