ראש הממשלה נפתלי בנט הכריז אתמול (ראשון) על הגעת גל האומיקרון לישראל, וביקש מהציבור הישראלי לפעול באחריות ולהגן על החלשים ביותר. עם זאת, ראש הממשלה לא נתן לציבור את הכלים לעשות זאת, ואם לא יינקטו צעדים כלכליים מהירים, מי שייפגעו יהיו החלשים ביותר.

האומיקרון צפוי להביא לגל תחלואה עוצמתי, מהיר, ויש לקוות, קצר יחסית. תוך ימים ספורים מספר הנדבקים היומי יזנק לעשרות אלפים, ולצדם מאות אלפים יהיו מבודדים, או יידרשו להישאר בבית עם ילדיהם החולים או המבודדים. לפי עדויות מהעולם, תסמיני המחלה קלים יותר, אבל התחלואה הגבוהה תגביר את הלחץ בבתי החולים, ומסכנת אוכלוסיות בסיכון.

הממשלה החליטה לא לסגור את המשק. בלי להיכנס לשאלה אם מדובר בצעד נכון בריאותית וחברתית, צריך להתאים לתנאים אלה רשת ביטחון מתאימה, שתאפשר לציבור לפעול בהתאם להנחיות, ותמנע פגיעה כלכלית או בריאותית מיותרת.

רשתות הביטחון שנחתכו על ידי שר האוצר ליברמן, מהלך שהגדיל עוני ופערים, לא יחזרו בזמן הקרוב. אבל יש מקום לצעדים ממוקדים כדי לרכך את המכה.

אוכלוסיות בסיכון: ראש הממשלה נפתלי בנט קרא לציבור להגן על החלשים ביותר, ואמר שהוא הורה לשמור על אמו, ולהימנע מלהגיע לאזורים צפופים. הקריאה ראויה, אבל לקשישים רבים, כמו גם אנשים נוספים באוכלוסיות סיכון, אין אופציה כזאת. רבים מהם נאלצים לצאת לעבוד כדי להתקיים, ולא יכולים לקחת חופש עד שיעבור הגל.

כדי לאפשר להגן באמת על החלשים ביותר, נדרשת רשת ביטחון שתאפשר להם לשמור על בריאותם בלי לסכן את פרנסתם. המנגנון יכול להיות באמצעות אישור של רופא תעסוקתי או דרך הביטוח הלאומי, דרך ימי מחלה מיוחדים או מנגנון דומה לימי הבידוד.

צ'ק פתוח למערכת הבריאות, הרווחה והחינוך: לא יתכן שגם בזמן עלייה בתחלואה, נדרש שר הבריאות ניצן הורוביץ להילחם על מיטות טיפול ומכשירי אקמו. בכל הנוגע למערכת הבריאות ולהצלת חיי אדם, אסור ששיקולים כלכליים ישחקו תפקיד, ועדיף יותר מדי מפחות מדי.

אבל לא רק הבריאות: גם מערכת החינוך נדרשת לגמישות רבה יותר. תוספות של שעות ותקנים יכולה לאפשר, לדוגמה, למנהלת בית הספר לחלק כיתות במידת הצורך, או לאפשר למידה היברידית. גם למערכת הרווחה ולרשויות המקומיות נדרש מרווח נשימה כלכלי, שיאפשר להן לתמוך בציבור בצורה מיטבית.

סיוע לענפים הפגיעים: אחרי שנתיים בתוך הקורונה, כבר ידוע שהענפים הפגיעים ביותר לעלייה בתחלואה הם התיירות, בדגש על תיירות החוץ, והתעופה. הפתרונות שהוצאו לתחומים אלה מגומגמים, ולא רלוונטיים לעסקים קטנים ובינוניים, עצמאים ועסקים תומכים.

ברמה הלאומית, למדינת ישראל יש אינטרס לשמור על תשתיות התיירות שלה פעילות. ברמת משק הבית, ויתור על מקצוע שאליו אדם הכשיר את עצמו, הקים עסק והשקיע את מיטב זמנו הוא מכה כלכלית ונפשית אדירה. ליברמן עצמו חזר בו מעצתו למורי הדרך "להחליף מקצוע", הצעה לא צודקת ולא כלכלית.

במקום ההצעה החלקית שגובשה, מוטב יהיה להפעיל מחדש את רשת הביטחון שכבר הוכיחה את עצמה כאפקטיבית, תוך הגבלתה לענף התיירות. מענקים לעצמאים ומענק הוצאות קבועות לעסקים הם כלי גמיש, שיתפוגג עם החזרה לעבודה רגילה. הפרוצדורה החוקית והכלכלית קיימת, ונדרשות רק התאמות ספציפיות.

תמיכה בבידודים: מתווה הבידודים דורש כמה שיפוצים שיתאימו לעלייה בתחלואה. הורים לילדים קטנים שנדרשים ללמוד מרחוק, לדוגמה, לא זכאים לימי בידוד אף שייאלצו להישאר עם ילדיהם בבית. יש לסגור את כל החורים בצורה ברורה, כדי למנוע מצב כאוטי שבו הציבור נדרש לתמרן בהנחיות שאין לו איך לקיים.

מאיפה הכסף?

המקור הכלכלי לתכנית הוא הבעיה הכי קטנה של מדינת ישראל.

בתקציב 2022 יש 10 מיליארד שקלים שמהווים קופת קורונה מיוחדת, שאותה יכולים לשחרר שר האוצר, שר הבריאות וראש הממשלה בהחלטה משותפת. מעבר לזה, ישראל סיימה את 2021 עם הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים מעל לצפי.

ממשלת ישראל מחויבת להשתמש בסכומי כסף אדירים אלה כדי לסייע לאזרחיה בתקופה קשה זאת. אם לא תעשה זאת, תמעל בתפקידה.