46% מבעלי החובות הכבדים המובטלים בישראל הם מהחברה הערבית, 73% מגיעים מהפריפריה החברתית ומעל למחציתם אין הכשרה מקצועית נאותה. נתונים אלה עלו ממיפוי של 1,800 בעלי חובות מחפשי עבודה, אליהם פנתה תכנית מיוחדת של שירות התעסוקה ורשות אכיפה. התכנית מסייעת למשתתפים בה בפריסת חובתיהם ובמציאת עבודה.
עוד עלה מהנתונים שכ-39% מבעלי החובות הכבדים הם מהאשכולות הכלכליים-חברתיים הנמוכים (3-1) וכ 56% מהם מאשכולות הביניים (7-4)
לפי נתוני משרד המשפטים, כ-70 אלף תובעי הבטחת ההכנסה שנרשמו בשנה האחרונה בשירות ההתעסוקה הם בעלי חוב. 1,800 החייבים אליהם פנתה התכנית מוגדרים כ'בעלי חוב כבד', שעומד על ממוצע של יותר מ-320 אלף שקלים.
מעל למחצית מבעלי החוב אליהם פנתה התכנית היו עובדי ענף השירותים או עובדים בלתי מקצועיים שחזרתם לשוק התעסוקה מבטיחה עבודה בתנאי שכר גבוהים במעט מדמי האבטלה. כמחציתם (47.7%) היו בעלי השכלה תיכונית ללא בגרות, יותר מרבע מהם (27.5%) היו בעלי השכלה יסודית בלבד. מעל ל-70% מבעלי החוב דיווחו על מיומנות דיגיטלית נמוכה או היו נעדרי מיומנויות כאלה כלל.
במסגרת התכנית התחילו יותר מ-600 חייבים תהליך הסדרת מיוחד של רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים. התכנית מעמידה לבעלי החוב המובטלים עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, שמייצג אותו בהליכים להסדרת החובות בהליך מזורז שיתמרץ אותם להשתלב מחדש במעגל העבודה. לפי משרד המשפטים, התכנית יצאה לפועל אחרי זיהוי עלייה משמעותית במובטלים בעלי חובות כבדים בזמן הקורונה.
בגלל גובה החובות ופוטנציאל ההשתכרות הנמוך של בעלי החוב, רבים מהם מעדיפים שלא לחזור לשוק התעסוקה ולנסות להסתדר רק עם דמי האבטלה. השירות המשפטי של מסייע בפריסה של חובות, או לחלופין פונה לנושים או באי כוחם בתיק לבקש הסדר. במקביל, שירות התעסוקה מסייע לחייבים במסגרת תכנית 'מעגלי תעסוקה'.
כ-360 מדורשי העבודה החייבים שהשתתפו בתכנית נקלטו עד היום בשוק העבודה. לטענת משרד המשפטים מדובר בהישג משמעותי כי 1,800 דורשי העבודה שצורפו לתכנית שהו בממוצע כ-18 חודשים מתוך ארבע השנים האחרונות מחוץ לשוק העבודה ורובם תבעו הבטחת הכנסה.
עו"ד מרב שיבק, מנהלת התחום האזרחי בסיוע המשפטי: "חובות מהווים חסם לתעסוקה, בעוד תעסוקה היא אמצעי קריטי להשבת חובות. את הקשר הגורדי הזה בא שיתוף הפעולה הזה לפתור".
