דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ג בשבט תשפ"ב 25.01.22
14°תל אביב
  • ירושלים
  • 14°תל אביב
  • 12°חיפה
  • 13°אשדוד
  • 13°באר שבע
  • 19°אילת
  • 16°טבריה
  • צפת
  • 14°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

טור אורח / התפרצות האומיקרון בעולם מבטאת משבר עמוק בשיטה הכלכלית

עליית התחלואה מלמדת שכולנו רקמה אנושית אחת. מוטב להפנים את השיעור הזה במהרה, כי אתגר האקלים הולך להיות הרבה יותר גדול

כרמלה קורלטו מחכה בביתה בבורזאקו, ארגנטינה, לתורה לקבל חיסון נגד קורונה (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)
רוני ארז
רוני ארז
כותבת אורחת, מנכ"לית-משותפת של מרכז השל לקיימות
צרו קשר עם המערכת:

אפריקה, ודרום-אפריקה בפרט, חוו במהלך חודש אוגוסט האחרון התפרצות קשה של קורונה. רק 1.8% מתושבי המדינה בת 60 מיליון התושבים היו מחוסנים. מאות אנשים מתו בכל יום.

ממש באותם ימים, בעיר פורט-אליזבת' שבדרום אפריקה, עובדי מפעל התרופות המקומי השלימו הכנתם של מיליוני חיסונים של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון. אך מנות אלו לא נועדו לתושבי דרום אפריקה או למדינות אחרות ביבשת. במקום זאת הן נארזו, הועמסו על גבי אניות משא ונשלחו לאיחוד האירופי. באירופה, יש לציין, כ-60% מהאוכלוסייה היו מחוסנים, בשלב זה.

בעת כתיבת שורות אלו נראה שהתמונה העגומה התהפכה. אירופה חווה התפרצות קשה של קורונה ומספרי המתים מאמירים בה, שוב. הגל הזה מיוחס לווריאנט B.1.1.529, המכונה גם אומיקרון. על פי מומחים, האומיקרון התפתח במהלך החודשים האחרונים בדרום-אפריקה.

גורדון בראון, מי שהיה ראש הממשלה הבריטי וכעת משמש בתפקיד עבור ארגון הבריאות העולמי, אמר לפני כשבוע ש"כישלוננו להעביר חיסונים לידיהם של אנשים בעולם המתפתח חזר כעת לרדוף אותנו. הסכנות היו ידועות מראש – אך לא נעשה די". נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, כינה את המצב "אפרטהייד חיסונים".

כישלון ידוע מראש

הסכנה בהותרת חלק כה ניכר מהאוכלוסייה בעולם חשוף למגפה ידועה היטב. ככל שהנגיף מתפשט, הוא משתנה. ככל שהוא משתנה, נוצרים וריאנטים שעלולים לגלות עמידות רבה יותר לחיסונים. לכן ברור שהאינטרס של כל אזרח באחת מהמדינות העשירות של העולם הוא כי גם תושבי המדינות העניות ביותר יתחסנו, סמוך ככל הניתן לזמן שבו מתחסנים בעולם המפותח.

אך לא כך קרה. מתוך כלל החיסונים שניתנו בעולם עד אמצע דצמבר 2021, רק 3% ניתנו לתושבי המדינות העניות. 7.6% בלבד מאזרחי מדינות אלו נחשבים כעת למחוסנים. שיעור חיסון נמוך זה הוא מה שגורם לארגון הבריאות העולמי להעריך כי צפויים עוד 5 מיליון מיתות מקורונה, לפחות.

ארה"ב, אירופה ומדינות העולם המפותח הצהירו על רצונן לגשר על אי השוויון בחיסונים, והציבו יעד של חיסון 40% מהאוכלוסייה במדינות העניות עד סוף השנה. לשם כך הוקמה תכנית החיסונים COVAX, שמיועדת למדינות העניות. אף לא אחת מהמדינות העשירות השותפות ליוזמה עמדה במכסת החיסונים שהתחייבה לה. חלק ניכר מהחיסונים שבכל זאת הועברו היו קרובים ל"פג תוקף", ובמדינות העניות לא הצליחו לעשות בהם שימוש.

שיעורים שלא נלמד

ודאי ישנם שיעורים חשובים שהאנושות כולה עשויה ללמוד ממצב זה. שיעורים שניתן לאמץ בהתמודדות עם האתגרים הגדולים שעוד צפויים לנו, אחרי שנתגבר על הקורונה. אך סביר שלא נפיק את הלקחים הנדרשים, גם הפעם. אחרי הכל, כדי ללמוד דבר מה מהמצב הנוכחי יש לשאול כמה וכמה שאלות לא נעימות:

איך יתכן שבעולם שמסוגל לייצר כ-2 מיליארד מנות חיסון בחודש, לא מחסנים את כל האוכלוסייה העולמית, כ-7.75 מיליארד נפשות, בתוך פחות מארבעה חודשים? איך יתכן שהמחצית העשירה של העולם קיבלה שלושת רבעי מהחיסונים, והמחצית הענייה קיבלה רבע? איך יתכן שהעולם מעדיף להקים באפריקה את כפר המצורעים הגדול בהיסטוריה על פני התמודדות משותפת עם המגפה? ואיך יתכן שהשיטה הקפיטליסטית מעדיפה את חוקי הקניין הרוחני והפטנטים המגנים על רווחיהם של חברות התרופות, ולא להגיש עזרה דחופה ומידית להצלת מיליונים שחייהם תלויים על שערה שרופה?

המשל והנמשל

את החדשות הרעות כבר כתבתי מעלה – שאלות אלו כנראה לא יענו בכנות. לפחות לא בקרוב. עכשיו לחדשות הממש-רעות: הקורונה היא משבר קטן, לעומת משבר האקלים. בעקבות ההתחממות הגלובלית חלקים שונים של העולם יהפכו בלתי ניתנים למגורים. ישנו צפי למאות מיליוני פליטים. מספר אסונות הטבע, סופות, שיטפונות, גלי חום ושריפות, צפוי להתגבר. עליית מי הים תחריב איים וערי חוף.

מי שיסבלו מנזקי ההתחממות הגלובלית יותר מכל הם, שוב, תושבי המדינות העניות. דווקא אותן מדינות שלא תרמו למשבר, ופלטו מעט פליטות פחמן לאטמוספירה, צפויות לספוג את מרבית הנזקים. הן גם צפויות להיות בעלות כלים קלושים להתמודד עם מציאות זו.

שיטפון בגרמניה, יולי 2021 (צילום ארכיון: AP Photo/Michael Probst)

אלו בחלק העשיר יותר של העולם שסבורים שבעזרת ממונם יצליחו לחמוק מנזקי משבר האקלים טועים. לא רק בגלל שנזקי האקלים יחבקו את העולם כולו. זרם הפליטים מהאזורים המוכים, המלחמות על המשאבים המדלדלים הנדרשים לקיום, כל אלו צפויים לערער את הסדר החברתי והעולמי. אין אדם שלא יינזק ממשבר האקלים ואין זה משנה כמה שפר עליו גורלו כיום.

וגם בשעה זו, אף שהכל ידוע, האנושות מעדיפה את חוקי הקניין הפרטי על פני הצלת החיים. גם היום מועדפת השיטה המקדשת את התחרות וההתעשרות על חשבון האחר, באופן שמאיץ את ההתחממות הגלובלית. כשליש מכלל פליטות הפחמן שהאנושות יצרה בהיסטוריה נוצרו ב-15 השנים האחרונות. אנחנו ממשיכים, באופן קולקטיבי, לכרות את הענף שעליו אנחנו יושבים.

העת לקיימות

עם זאת, יש גם חדשות טובות. הן אולי דורשות מידה גדולה של אופטימיות ואמונה כדי לראות אותן ככאלה, אבל אסור לוותר עליהן. הגישה שהעולם נמנע מלאמץ בקורונה, עשויה לשרת אותנו להתמודדות עם משבר האקלים. האם המחיר ששילמנו על כך שסירבנו לראות את הקשר בין העולם המפותח לעולם המתפתח יפקח את עינינו להתמודדות עם העתיד?

כמי שפועלת כבר שנים בגופים שמקדמים ראייה של קיימות, זכיתי לא פעם למבטים מתנשאים ממקבלי החלטות ו"מנהיגים עסקיים". כלומר, אף אחד לא יגיד שלא חשובה לו "הסביבה", אבל כל "הירוקים" האלה, מחבקי העצים וכו', הם קצת פריקים, לא?

לא נרתעתי מהתנשאות, שהיא בעצם כסות לאדישות למחירים שהחלשים משלמים וישלמו. קיימות זו הגישה היחידה שעשויה להראות את הנתיב להתמודדות כוללנית עם האתגרים האמתיים שלפנינו. קיימות זו ההכרה, הכרה שהייתה כל כך חסרה במשבר הקורונה עד כה, שהחלק העשיר יותר של העולם דומה היום לאותם אומללים שהיו כה שבעי רצון מהמקומות שלהם על סיפון הטיטאניק. קיימות זו ראיה שכוללת בתוכה את האדם, את החברה ואת הטבע. במקום המודל של תחרות ורווח למעטים, קיימות מציבה את האתגר של קיום מתמשך ומיטיב לכל.

אז אולי המלעיזים ימשיכו לגלגל עיניים כשנסביר להם שכולנו "רקמה אנושית אחת חיה". אבל יותר ויותר אנשים מבינים כיום שזו אינה סיסמה "היפית". אלא, זו ראייה מפוכחת והגיונית של המציאות. ראייה שצריך לאמץ כדי להתמודד עם המגפה ועם משבר האקלים. הגיעה העת לקיימות.

_______________________________________

הכותבת היא מנכ"לית-משותפת של מרכז השל לקיימות

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!