בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קרא למחוקק להסדיר את זכויותיהן של נשים שהרופא המטפל שלהם המליץ להן על שמירת היריון, אבל הביטוח הלאומי לא מכיר בזכאותן לגמלה. "המבוטחת יוצאת קירחת מכאן ומכאן", כתבה נשיאת בית הדין השופטת הדס יהלום, והוסיפה: "סוגיה זו עניינה למחוקק אשר מן הראוי כי ייתן דעתו לנושא, ולעוול שנגרם למבוטחות רבות".
הדברים נכתבו בסיכום פסק דין של הנשיאה יהלום, שנאלצה לדחות אתמול (שני) את תביעתה של עובדת כנגד הביטוח הלאומי. פסק הדין התקבל אחרי שמומחית רפואית מטעם בית הדין קבעה שלמרות המלצת הרופא שטיפל בתובעת שתפסיק לעבוד על רקע הריונה, לא נשקפה לה או לעוברה סכנה במהלך ההיריון שהצדיקה זאת.
הטובעת טענה כי זו לא אשמתה שהרופא המטפל בה לא נימק כראוי את קביעתו בדבר שמירת ההיריון, אבל בית הדין קבע שבהתאם לחוות דעת של המומחית היא לא עמדה בתנאי החוק לזכאות.
"זכויות המבוטחים מאת המוסד לביטוח לאומי נקבעות על פי חוק. בית הדין לעבודה מחוייב לפעול על פי הוראות החוק", נכתב בפסק הדין, "המבחן הוא מבחן אחיד לכל המבוטחות – עמידה בתנאי סעיף 58 בדבר סיכון לאם או לעובר או תנאי עבודה שאינם מאפשרים המשך העבודה".
"במקרה הנדון, על פי קביעת המומחית, לא מתקיימים תנאי הסעיף", קבעה השופטת, "ואין מנוס אלא לדחות את התביעה".
על פי החוק, עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת היריון למשך 30 יום לפחות, זכאית, בהתאם לתנאים, לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי. הגמלה ניתנת בתנאי שמצבה הרפואי הנובע כתוצאה מההיריון מסכן אותה או את עוברה, בהתאם לאישור רפואי בכתב. לחילופין, אם העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, בתנאי שלא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעסיק.
מי שנעדרה מעבודתה באישור רפואי ולא זכאית לגמלה לשמירת היריון תהיה זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, בתנאי שצברה די ימי מחלה. במקרה שאושרו לעובדת לפחות 30 ימי שמירת היריון והיא ילדה לפני שתמו 30 ימים, היא תהיה זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא צברה די ימי מחלה במקום העבודה (ומתקיימים שאר תנאי הזכאות לגמלה).
