דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
21°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 16°באר שבע
  • 23°אילת
  • 22°טבריה
  • 14°צפת
  • 21°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

סערת חוק החשמל: "צריך להכניס לפרופורציות, לא צפויה השפעה ניכרת"

יאיר מעיין, יו"ר הרשות להתיישבות הבדואים בנגב, מסביר לאיזה מקרים מכוון החוק ולמה הוא אינו מצפה שישנה מהותית את המצב בשטח

ואדי אל באקר (צילום: טל כספין)
דוד טברסקי

חוק החשמל שעבר אמש בכנסת יאפשר לשרת הפנים איילת שקד להכשיר חיבור מעל ל-14 אלף בתים לא חוקיים ביישובים מוכרים. למרות הוויכוחים העזים בין סביב החוק, יאיר מעיין, ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב שתחת משרד העבודה והרווחה, סקפטי לגבי משמעות החוק במציאות. לטענתו, החוק אינו מייצר שינוי מהותי במצב הקיים, ויביא לכל היותר לחיבור מסודר של כמה מאות בתים בשנים הקרובות לרשת החשמל.

"חייבים להתייחס לחוק הזה ומשמעותיו באופן פרופורציונלי" אומר מעיין, ומסביר שלמרות הפרסומים והתגובות החריפות, החוק יאפשר הכשרת תשתיות ביישובים מוכרים, בשכונות מתוכננות בלבד. "הציגו תמונה שייבנו יישובים לא חוקיים באמצע המדבר, זו דמגוגיה, לא תהיה בנייה לא חוקית אחת" אומר מעיין, "יש פה הישג פוליטי שהם הצליחו להעביר כזו החלטה, אבל אין לה כמעט משמעות מעשית בשטח".

יאיר מעיין (צילום: אלבום פרטי)

"תושב ברהט, שכל היישוב מעוגן בתב"ע (תכנית בנייה עיר), כל מה שצריך לעשות כדי להתחבר לרשת החשמל, זה להוציא היתר בנייה. אלו רוב הבתים היום. החוק המדבר על בתים בשכונות ויישובים שאין להם תכנית מפורטת אבל הם הגישו כזו והיא מחכה לאישור". קבלת ההיתר היא בתהליך בירוקרטי מתיש, שח"כ ווליד טהאא ציין בצדק כהתעמרות של המדינה בתושבים, אך הוא לוקח לכל היותר שנתיים- שלוש, והצו המדובר, במידה ויאושר על ידי שרת הפנים, רלוונטי רק לתקופה הקצרה הזו".

לדברי מעיין, החוק יטיב עם תושבים בשכונות מאושרות, לרוב משפחות עם מספר בתים שמחוברים לרשת החשמל שהחליטו לבנות בית נוסף במגרש בקרבת השכונה שאין עליו תכנית "מדובר בכל מיני מגרשים נקודתיים אם בתוך או מחוץ לשכונות – ואין הרבה כאלו. 14 אלף בתים? זה זריקת מספרים".

"זו טעות לחשוב שזה שיש צו אומר אוטומטית שיהיה חשמל" אומר מעיין. ביישוב אבו תלול במועצה אזורית נווה מדבר, בו כ-4,000 תושבים ומעיין מלווה את הכשרתו שנים, יש תכנית מתאר אבל אין תכנית מפורטת בחלק מהשכונות; על הדף, תושביו יוכלו להגיש בקשה לחברת חשמל, אבל בלי תשתיות עקיפות, חברת החשמל תסרב להצעה. "אין שם עמודי חשמל, והחברה לא תקים עכשיו רשת שלמה של עמודים ותשתיות לשכונה בשביל שני אנשים שיבקשו חיבור. בנוסף לכך, גם אם נגיד שהיו רוצים להיכנס. שאין שם כבישים, אין תכניות רוחב לתשתיות".

בנוסף לתשתיות העקיפות מדובר בתהליך ארוך, ויקר. מעיין מציין שבכפר דריג'את, שבקרבת תל ערד, התב"ע בתוקף והמשפחות הוציאו היתרי בנייה, ובכל זאת אין חשמל. "זה יישוב מפותח, אך חברת החשמל עדיין לא מחברת אותם.. למרות שהתכנית מאושרת כבר כמה שנים" אומר מעיין. "חברת החשמל צריכה לבנות תכנית משלה, לבצע את הפריסה ורק בסוף לעשות את החיבור".

לדעתו, רבים מתושבי הפזורה יעדיפו לא להתחבר לרשת בגלל העלויות הגדולות. כל מי שיבקש את החיבור יצטרך לתת ערבות בנקאית שתעמוד לכל הפחות על 50 אלף שקלים, ויכול להגיע עד מעל ל-100 אלף שקלים. "בית ממוצע של 200 מטר, שמשלמים עליו היטל של 300 ש"ח על כל מטר, זה 60 אלף ש"ח באגרות. עדיף לקחת חשמל מהשכן".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!