אתמול (רביעי) לפני 25 שנה בדיוק, התקיים מופע הרוק הגדול בכל הזמנים (ואחד מהמופעים הגדולים אי פעם). ולא, הוא לא התקיים בניו יורק, לא בפריז ואפילו לא בלונדון.

בשדה התעופה 'טושינו', הממוקם מצפון מערב לבירתה של ברית המועצות, מוסקבה, הצטופפו להם למרגלות במת מופעים ענקית בין 600 אלף למיליון ו-600 אלף צעירות וצעירים. (לפי ההערכות המספר הנכון הוא מעט מעל ל-1.2 מיליון משתתפים, אך אין לדעת זאת במדויק מכיוון שהכניסה למופע הייתה בחינם וההמונים נהרו אליו מכל רחבי הפדרציה הסובייטית המתפרקת). כ-11 אלף שוטרים, חיילים וכוחות בטחון מיוחדים אבטחו את האירוע, 53 צעירים אושפזו עם זעזוע מוח – 17 מתוכם היו שוטרים. שירותים ומים נקיים לא היו בנמצא בכל המתחם. את האלכוהול הביאו בידיים.

על הבמה הופיעו הגדולים ביותר של אותם הזמנים במערב – Pantera ,Metallica AC/DC, ולמרות קיר הברזל המתפרק של גורבצ'וב, לאורך כל שנות ה-80 נעו קלטות ותקליטים של בני האלוהים המחוספסים הללו, על הציר בין לבוב במערב עד וולדיבסטוק שבמזרח הרחוק (חלקן היו הקלטות פירטיות מתחנות רדיו מערביות וחלקן הברחות שבוצעו על ידי הוריהם של בני מזל שנולדו לפקידים מקושרים שהיה להם אישור לטוס לחו"ל). מהר מאוד הופיעו גם סרטים של קליפים והופעות על קלטות וידאו. מועדוני מעריצים קמו כמו פטריות אחרי הגשם במרתפים ישנים בחרושצ'ובקות (בלוקים סובייטים שנבנו בתקופת נשיאותו של ניקיטה חרושצ'וב וקיבלו את הכינוי שלהם משמו)  המתפרקות במרכזי הערים. נערות ונערים גידלו שיער עד הרצפה, קרעו חולצות, ציירו דגלי FUCK ענקיים ושחורים וחלמו על ג'ינס בעודם מנופפים 'זין' באוויר. להקות חקייניות של נוער מרדן ניסו לנגן על כל דבר שהצליח להפיק רעש, העיקר כמה שיותר מהר וכמה שיותר חזק, בעודם צועקים מילים באנגלית משובשת ובמבטא רוסי כבד, אותן ניסו לחקות מהשירה שנמהלה בצלילי התופים והדיסטורשן ושוחררה בעוצמה לאוויר האימפריה המתמוטטת. זהו סופו של עידן הקרח – והעיניים והאוזניים של מיליוני צעירים נשאו את נפשם להבטחה המערבית  – בשורת ארץ האפשריות הבלתי מוגבלות והמרדף אחר האושר – ארצות הברית של אמריקה.

יש שיטענו שמוזיקה היא הדבר הכי 'מיש פוליטי' שיש. אבל מפלצות הרוק בטושינו בשלהי ספטמבר 1991 היה האירוע הכי פוליטי שקרה באותה עת על גבי הגלובוס. רק חודש אחד בלבד לפני שפיל אנסלמו וג'יימס הטפילד קרעו את גרונם לשמיי מוסקבה – העיר (והאימפריה) הייתה על סף הפיכה צבאית שמטרתה הייתה להשיב את הגלגל אחורה. קבוצת קושרים בהנהגת הק.ג.ב ופקידים בכירים במשרד לבטחון פנים ניסו להשתלט חזרה על השלטון על ידי עצירת הנשיא מיכאל גורבצ'וב ונשיא הפדרציה הרוסית, בוריס ילצין, מלפרק את הברית הקומוניסטית הקדושה.

בבוקרו של ה-19 באוגוסט הקושרים הצליחו להטיל עוצר על בית הנופש של גורבצ'וב בקרים, ובמקביל, התחילו להכניס כוחות גדולים של משוריינים לתוך עיר הבירה, שורות על גבי שורות של טנקים. המטרה הייתה הקרמלין, משכנו של ממשל הפדרציה. הדרישה היתה שגורבצ'וב יכנע ושהק.ג.ב (הכוח האלים שהיה הזרוע המבצעת של הקרמלין בעידן הבולשיביקים) יקח את המושכות חזרה בשביל לשלוט על האימפריה. הטלויזיה והרדיו כבר הודיעו על מעצרו של גורבצ'וב ועל כך שאין לו יותר מנדט להנהיג בטענה שהוא הביא את האומה לסף חורבן. אך ילצין היה חכם מכך, ולפני שהתותח הראשון הספיק לירות – הספיקו כוחות הפדרציה לעצור את תומכי הקושרים במחוזות השונים והדגל הלבן-כחול-אדום (דגלה של רוסיה) הונף במקום הדגל האדום על ראש הקרמלין. ילצין עלה על אחד הטנקים שצרו על מרכז העיר והתקבל בתשואות על ידי ההמונים – ההפיכה נכשלה – ברית המועצות נפלה – יחי הזמנים החדשים!

לא יעברו מספר חודשים, והאימפריה האדומה והבלתי מנוצחת שחלשה על שליש מהעולם ואיימה בשואה גרעינית על המערב – תקרוס לתוך דפי ההיסטוריה. כמעט 300 מיליון איש יוצפו תוך עשור בהפיכה אוליגרכית-קפיטליסית ברוטאלית כמוה לא ידעה האנושות לפני. איילי הון יקומו לצד סניפי מקדונלד'ס, באטושקי (פאטריארכים) מעוטרים ומהודרים בזהב יסעו מחנוכת כנסייה לחנוכת קתדרלה בג'יפים של מרצדס, מיקרוגלים וקומקומים חשמליים ימלאו דירות, כמה משברים כלכליים, מלחמות צ'צ'ניה, פיגועי טרור, רצח עיתונאים, ניאו נאצים במצעדי גאווה ופוסי ריוט. ויותר מכל – עלייתו של פוטין ומשטר הפ.ס.ב והקמתה של אימפריה חדשה-ישנה המאיימת לדחוף את העולם למלחמה חדשה-ישנה.

אך כל זה עוד לפנינו. בינתיים, במשך יום שלם, 28 בספטמבר 1991 – רק ליום אחד, פדגוגיה של זעם ותקווה תשטוף את לבבות מיליוני הצעירים הצורחים את גרונם לצלילי רעש המבשר את העידן החדש שעתיד לקום.

שיזדיינו החוקים. שתזדיין הפוליטיקה המושחתת על פקידיה וקציניה. שיזדיינו ההורים והסבים שיצרו וחרבו את המפלצת הזו – С.С.С.Р. ובקיצור – שיזדיין הכל. הלילה:

For Those About to Rock – We Salute You