המעבר לבדיקה ביתית לאחר מפגש עם חולה קורונה מאומת נכון לשלב זה של המגפה, אך עלול להגדיל את הפערים החברתיים – כך אומר ל'דבר' פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, על השינוי במדיניות הבדיקות שהוצג אתמול (רביעי). למרות שיעורי ההדבקה הרחבים מאוד, הוא מדגיש שהמדיניות לא מכוונת להדבקה המונית אלא לתעדוף נכון של המשאבים, ושחסינות עדר תושג באמצעות התחסנות רחבה בלבד.

"בתורה של מאבק בפנדמיה, ברגע שמגיעים למצב של קצב הדבקה גבוה מאוד, ולתקופת דגירה מהירה יותר של הנגיף, כל הניסיון לבודד נחשפים בצורה מושלמת אינו ישים," אומר פרופ' דוידוביץ'. הוא מסביר כי תקופת הדגירה, הזמן שעובר בין חשיפה לפיתוח תחלואה ויכולת להדביק אחרים, היתה בין 5 ל-7 ימים בזנים קודמים של הנגיף, מה שאפשר זמן לבצע חקירות אפידמיולוגיות ולבודד מגעים של מאומתים לפני שהם הפכו למדבקים בעצמם. לעומת זאת, תקופת הדגירה של זן האומיקרון מוערכת בכ-2 עד 3 ימים בממוצע.

לכן לדברי פרופ' דוידוביץ', "כאשר מקבלים תשובה לבדיקת PCR אחרי יותר מ-24 שעות, ותקופת הדגירה היא קצרה כל כך, הניסיונות לשימוש בבדיקות ובבידודים למניעת הדבקה הופכים ללא יעילים".

נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "אי אפשר היה למנוע את המצב בו אנחנו נמצאים. היה אפשר לקנות עוד זמן באמצאות מניעת התקהלויות" (צילום: יח"צ)

ההבנה הזאת מחייבת שינוי היחס לבדיקות ה-PCR ותעדוף של השימוש בהן. "כשמבינים שאי אפשר לעקוב אחרי כל הנחשפים באמצעות בדיקות כי אין סיכוי להצלחה, עוברים לסדר עדיפויות של הגנה על אוכלוסיות רגישות". לאוכלוסיות בסיכון, בדיקות ה-PCR מאפשרות מעקב רפואי מותאם, ורישום תרופת הפקסלוביד שמונעת הידרדרות. למטופלים שמגיעים במצב קשה לבתי החולים, בדיקת ה-PCR מסמנת לצוות איך לטפל.

ללא השינוי, הטיפול באותן אוכלוסיות רגישות היה נפגע: קופות החולים התריעו כבר בתחילת השבוע כי מערך בדיקות ה-PCR עבר את מקסימום הקיבולת שלו, מה שהעלה עוד יותר את זמן ההמתנה לתוצאה, והקשה על השימוש הרפואי בבדיקות עבור אוכלוסיות בסיכון. 

"הכוונה היא לא לעשות הדבקה המונית. חסינות עדר משיגים באמצעות התחסנות"

פרופ' דוידוביץ' מדגיש ש"הכוונה היא ממש לא לעשות הדבקה המונית. לא בגלל זה בוטלו ההגבלות על חוזרים מחו"ל ועל מגעים של מאומתים, שמאוד הקפדנו עליהם עד עכשיו. חסינות עדר משיגים באמצעות התחסנות, לא הידבקות המונית. כדי למנוע הדבקה חשוב להקפיד על מסכות ועבודה מהבית ככל שניתן."

הוא סבור שלא היה ניתן למנוע את הגל הנוכחי. "אמנם ההגבלות על כניסה לישראל הרוויחו זמן. אבל אי אפשר היה למנוע את המצב בו אנחנו נמצאים. היה אפשר לקנות עוד זמן באמצאות מניעת התקהלויות, כמו הופעות והילולת הבאבא סאלי בנתיבות. אבל מדובר במספר ימים ולא בגל כולו".

הפערים יתרחבו: "מי שיש לו יותר כסף ייבדק בבית"

פרופ' דוידוביץ מודאג מכך שמדיניות הנגשת בדיקות האנטיגן עלולה להרחיב פערים סוציואקונמיים. "התורים הארוכים לבדיקות האנטיגן המוסדיות גורמים למצב בו רק מי שיש לו יותר כסף ייבדק יותר באמצאות בדיקות ביתיות ובדיקות מוסדיות פרטיות, והשאר ייאלצו לעמוד בתור. זה לא נלקח מספיק בחשבון במדיניות החדשה."

"צריך לשמר את התו הירוק, למרות שהוא לא מושלם"

דוידוביץ סבור כי למרות השינוי התפיסתי למצב בו מחוסנים יכולים להידבק והתחלואה בקהילה גבוהה, יש עדיין טעם בשיטת התו הירוק ובאבחנה בדרישות בין מחוסנים ללא-מחוסנים. "אני חושב שצריך לשמר את התו הירוק בסיטואציות מסוימות, אולי עם מסכות. זה לא מושלם, אבל עדיין יש יותר סיכוי להידבקות בהתקהלויות בהם אנשים לא מחוסנים. מתחם בו אנשים מחוסנים או נבדקו זה עדיין מקום יותר בטוח. מצד שני זה לא מושלם, והציבור צריך להבין את זה."

את ההבדלים במדיניות הבדיקות למחוסנים ללא מחוסנים הוא מסביר בכך שבדיקות אנטיגן שמתבצעות על ידי דוגם מוסמך הן אמינות יותר מאשר בדיקות שמתבצעות בבית, ולכן עדיף שאדם לא מחוסן, שסבירותו להידבק גבוהה יותר, ייבדק באופן מפוקח.

עם זאת דוידוביץ' מדגיש: "אני נגד שימוש בתו הירוק ככלי לעודד התחסנות. לקניון זה לא מתאים, אבל להופעות כן."