ירידה באמון הציבור בצה"ל, עלייה קלה באמון בבית המשפט העליון, ורמת אמון נמוכה במערכת הפוליטית ובתקשורת – כך עולה ממדד הדמוקרטיה לשנת 2021 שפרסם היום (חמישי) המכון הישראלי לדמוקרטיה. רק שליש מהישראלים מעריכים את מצבה של מדינת ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" – השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון.

הנתונים מתבססים על סקר שנערך במהלך יוני ואוקטובר 2021, בתום שנה של משבר בריאותי וכלכלי מתמשך, חילופי שלטון וסבב לחימה עם חמאס שכלל עימותים אלימים וקשים בין יהודים לערבים בשטחי מדינת ישראל.

אמון במוסדות: התקשורת והפוליטיקאים בתחתית הרשימה

בקרב הציבור היהודי נרשמה ירידה באמון בצה"ל. לאחר חזרה למדדי האמון הגבוהים מאוד מהם נהנה צה"ל בעבר בקרב הציבורי היהודי ביוני (90%), חלה ירידה שוב באוקטובר ל-78%, והוא הנמוך ביותר מאז 2008. אחריו, נשיא המדינה שהאמון שהציבור היהודי נותן בו נותר ללא שינוי של ממש- 58% באוקטובר. האמון בבית המשפט העליון עלה במידה מסוימת ל-48% ביוני (מ-42% באוקטובר אשתקד), אך ירד שוב ל-41% באוקטובר. האמון במשטרה ירד, מ-41% באוקטובר אשתקד ל-33.5% באוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (27%), התקשורת (25%), הכנסת (21%) והמפלגות (10%)

בקרב הציבור הערבי המגמות הן שונות: האמון של הערבים במוסדות נמוך מזה של היהודים, ולמעשה בכל המוסדות אמון הערבים נמוך ממחצית. האמון בציבור זה בבית המשפט עלה העליון מ-40% אשתקד לכמעט מחצית (49%). האמון הנמוך במשטרה צנח ל-13% ביוני (מ-26% באוקטובר אשתקד), לאחר שומר החומות, ועלה ל-22% באוקטובר.

שפל בהערכת מצב המדינה כ"טוב"

כשליש מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" (31%), זהו השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. ההרעה בהערכת המצב הכללי הורגשה במיוחד בקרב הציבור הערבי, אך חל בה שיפור משמעותי בה בחודשים האחרונים (48% הגדירו את המצב כ"רע" או "רע מאוד" ביוני בהשוואה ל-28% באוקטובר). מפילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל, שלראשונה זה שנים רבות מהווה חלק מהממשלה, שיעור המעריכים את מצב המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד עלה (17% ביוני, 29% באוקטובר), וכן נרשמה עלייה במרכז (מ-26% ל-39%), ואילו בימין שיעור המעריכים את המצב כטוב או טוב מאוד נמצא בירידה (39.5% ביוני, 29% באוקטובר).

רוב היהודים גאים בהיותם ישראלים

רוב גדול של היהודים גאים בהיותם ישראלים (84.5%) לעומת מיעוט של ערבים (27.5% בלבד, ירידה חדה מ- 65% בשנת 2019). עם זאת, רוב הציבור (74.5%) סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו (76% מהיהודים ו- 66% מהערבים), ושיעור דומה (72%) מעדיפים להישאר לחיות בישראל ולא לעבור למדינה במערב גם אם תובטח להם אזרחות שם, עלייה מאשתקד (65%). ההעדפה להישאר בארץ גבוהה יותר בציבור הערבי (80%) מאשר בציבור היהודי (70%). במדגם היהודים נמצא רוב בכל המחנות הפוליטיים, אבל הוא שונה בגודלו (בימין – 74%,  מרכז 67.5%, בשמאל 57%).

המתח המטריד ביותר: בין יהודים לערבים

בראש המתחים ניצב השנה המתח בין יהודים לערבים (46%), לגביו נמדדה עלייה חדה לעומת שנה שעברה (28%), והוא צוין כמתח העיקרי הן על ידי הערבים (64%) והן על ידי היהודים (42.5%). לאחריו ניצב המתח בין ימין לשמאל (32%), שבשנים האחרונות ניצב במקום הראשון.

מחצית מהיהודים: ליהודים צריכות להיות זכויות יתר בישראל

48% מהיהודים סבורים כי צריכות להיות להם בישראל יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא-יהודים שכן ישראל היא מדינה יהודית, עלייה חדה בשנים האחרונות (27% בשנת 2018, 34% ב-2019 ו-42% באוקטובר האחרון). בימין מדובר ברוב הסבורים כך (57%) לעומת כרבע במרכז (28%) ומיעוט זניח בשמאל (5%).

רק שליש סבורים שישראל מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה

רוב היהודים מסכימים כי ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (61%), בהשוואה למיעוט בלבד מהערבים (33%) – חלה ירידה חדה בתחושת הביטחון בציבור זה בהשוואה לשנתיים האחרונות (2020- 56% ו-2019- 64%). שליש בלבד מהמרואיינים סבורים כי ישראל מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, ללא הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים.