תגלית חשובה ויוצאת דופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי תל לכיש: 'מקדש שער' מתקופת בית ראשון (המאה ה-8 לפני הספירה), ובו מה שמתפרש כעדויות מרתקות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך, כפי שתואר בספר מלכים ב' – "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…" (מלכים ב', יח', ד').

החפירה הארכאולוגית נוהלה בחודשים ינואר-מרץ על ידי רשות העתיקות, ביוזמת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף רשות הטבע והגנים, לטובת המשך פיתוח גן לאומי תל לכיש למבקרים. חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים בידי משלחת בריטית ומשלחת של אוניברסיטת תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון.

גן לאומי תל לכיש ומבנה השער שנחשף - משמאל (צילום: גיא פיטוסי / רשות העתיקות).

גן לאומי תל לכיש ומבנה השער שנחשף – משמאל (צילום: גיא פיטוסי / רשות העתיקות).

"גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכאולוגי, לפיו לכיש הייתה עיר מרכזית – השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים", אמר מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות סער גנור, "לפי תיאורי המקרא, שערי הערים היו המקום בו 'הכל קורה': זקני העיר, השופטים, המושלים, המלכים והפקידים- כולם נהגו לשבת על ספסלי שער העיר. ספסלים אלה נמצאו בחפירה שלנו".

לשער העיר לכיש, שנחשף כעת במלואו והשתמר לגובה של 4 מטרים, שישה תאים – שלושה מכל צד, ובתווך עבר הרחוב הראשי של העיר. גודלו של השער 24.50X 24.50 מטר.

בחדריו נחשפו ממצאים המלמדים על השימוש שנעשה בהם במאה השמינית לפנה"ס: בתא הראשון נמצאו ספסלים עם מסעדי ידיים, אשר למרגלותיהם נחשפו ממצאים רבים ובהם קנקנים, מספר רב של יעים להעמסת תבואה ("סקופים"), וידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם, הנושא את שם הפקיד או חותם "למלך". על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב "למלך חברן", באחת נכתב "למלך" עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפיים, וטביעה נוספת נושאת את השם "לנחם עבדי" שהיה, כנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו המלך. נראה שהקנקנים הללו היו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור שקרתה בסוף המאה ה – 8 לפנה"ס.

טביעת חותם על ידית קנקן "למלך חברן" בעת חשיפתה בשטח (צילום: יולי שוורץ / רשות העתיקות).

טביעת חותם על ידית קנקן "למלך חברן" בעת חשיפתה בשטח (צילום: יולי שוורץ / רשות העתיקות).

בהמשך המבנה נמצא 'מקדש שער', שקירותיו טויחו בטיח לבן. לדברי גנור, "אל מקדש השער עלו באמצעות גרם מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל אשר שימש להנחת מנחות. בפינת החדר, נחשף פתח המוביל אל קודש הקודשים; בחדר זה, מצאנו, למרבה ההתרגשות, שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס – נרות, קערות וקנים. מעניין ביותר, שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון. זוהי, כנראה, עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, במסגרתה רוכז הפולחן בירושלים ובוטלו במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה: "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…" (מלכים ב', יח', ד').

עבודות החפירה במקדש השער שנחשף. במרכז ניתן לראות את המזבח שקרנותיו נקטמ (צילום: סער גנור / רשות העתיקות).

עבודות החפירה במקדש השער שנחשף. במרכז ניתן לראות את המזבח שקרנותיו נקטמ (צילום: סער גנור / רשות העתיקות).

על מנת להעצים את ביטול הפולחן במקדש השער, בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בקודש הקודשים בית כיסא, כדי לטמא את המקום סופית; בפינת החדר נמצאה אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזו חור. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, בהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא: "ויתצו את מצבת הבעל; ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (מוצאות) עד היום" (מלכים ב, י', כז'). זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכאולוגי המאשש תופעה זו. מבדיקות מעבדה שערכנו במקום בו הוצב בית הכיסא, עולה כי לא נעשה בו שימוש. מכאן, ניתן להסיק שבית הכסא הוצב במקום באופן סמלי. לאחר הצבתו, נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום.

השער של תל לכיש נחרב בחורבן אלים על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות הפנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש. עדויות למסעו של סנחריב ליהודה מוכרות בממצא הארכאולוגי, במקרא (מלכים ב', יח' ודברי הימים ב', לב') ובתבליט לכיש מארמון סנחריב בנינווה, המתאר את סיפור כיבושה של העיר.

בשלב זה, השער מכוסה באופן זמני לצרכי שימור ואין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר ופתיחתו למבקרים.