"מעסיקים רבים ברחבי העולם רוכשים מדים לעובדים שלהם, אז למה לא לרכוש כבר חולצה מפלסטיק ממוחזר?" שואלת אמה בַּרבֵּר שמנהלת יחד עם בעלה כריס את DGrade, חברה לייצור ביגוד עבודה מבקבוקי פלסטיק. בראיון ל׳דבר׳ ממשרדי החברה בדובאי, היא מסבירה את הקשר הפשוט שיכול להיות בין דאגה לסביבה ומקומות העבודה.

בגדי העבודה שמייצרת DGrade במפעל באבו דאבי עשויים מפוליאסטאר, אחד הבדים הנפוצים ביותר בעולם, אבל ממוחזר. חולצה פשוטה, למשל, מורכבת משלושה בקבוקי פלסטיק ממחוזרים.

מוצרים של DGrade מפוליאסטר ממוחזר (צילום: DGrade)

פוליאסטר ממוחזר הוא לא דבר חדש בתעשיית הטקסטיל, וחברות כמו זארה ודקטלון כבר עושות בו שימוש. עם זאת, DGrade מתמקדת בבגדי עבודה, ומאפשרת לחברות ומפעלים לדאוג לסביבה גם בתחום זה.

בני הזוג ברבר עברו לדובאי ב-2010. אמה עם ניסיון של 30 שנה בענף האופנה הקמעונאית וכריס אחרי עשרות שנים בתעשיית הטקסטיל.

"ראינו שיש באמירויות בעיה ענקית של זיהום פלסטיק", היא מספרת, "קיימות לא הייתה מילה עם משמעות ברורה באותו הזמן. למרות שהנושא לא היה פופולרי באזור, כריס ראה עתיד למחזור באמירויות. אז הוא החליט שהוא יעביר את הפוקוס שלו מייצור קונבנציונאלי לייצור של טקסטיל ממוחזר".

אמה ברבר: "זה לא הגיוני לייצר פוליאסטר בדרך אחרת" (צילום: DGrade)

במקביל, התחילה אמה לתהות לגבי הענף בו עבדה עשרות שנים. "אני התחלתי להרגיש לא נוח עם תעשיית האופנה שאני עובדת בה", מסבירה ברבר, "ידוע שהאופנה המהירה היא תעשייה מזהמת. ואני גם חשבתי עד כמה זה בר קיימא העניין הזה. בנות לובשות את הבגד פעם אחת וזורקות את זה, או לובשות לתמונה באינסטגרם ולא לובשות את שוב בכלל".

"אל תביני אותי לא נכון, אני אוהבת אופנה. אני לא מנגחת את התעשייה שנתנה לי קריירה נפלאה, אבל אלו מחשבות שחלחלו", היא מוסיפה..

ב-2017 עזבה את עבודתה, והצטרפה לבן זוגה, "או כמו שכריס מכנה את זה, הפכתי להיות עובדת זבל", היא אומרת בחיוך. הזוג התגייס להגשים את החזון משותף שלו: ייצור בגדים לעובדים על בסיס מחזור, שימוש חוזר בחומרים ומוצרים ברי קיימא.

"אין פה את ההרגל של מחזור, אז קשה למצוא פלסטיק לייצור"

"אחד הדברים הקשים בשבילנו הוא להשיג את ְ הפלסטיק, וזה משוגע כי חברות המים בדובאי מייצרות 10 מיליון בקבוקים כל יום, בהערכה שמרנית", אומרת ברבר, "אבל לאנשים פה אין את ההרגל של מחזור, הם ציניים ולא מבינים את הפואנטה. אז קשה מאוד למצוא אותם".

המצב האבסורדי, בו מיוצרים מיליארדי בקבוקים מדי שנה, אבל אין מחזור המוני שלהם הובילה את ברבר להקים מחלקה בחברה שתעלה את המודעות לנושא.

פעילות לאיסוף פלסטיק למחזור של חברת DGrade (צילום:DGrade )

יחד עם חברות מסחריות נוספות הם מפעילים תכנית בשם 'פשוט בקבוקים', שתתרחב השנה לכלל בתי הספר בדובאי ואבו דאבי ותעודד מחזור. הם גם מגיעים לחברות ממשלתיות ולאירועים הגדולים המתקיימים באמירויות.

"דוגמה טובה זה מרוץ פורמולה1", היא מספרת. "ב-2019 הקמנו תחנות מחזור לאורך המסלול של 'גרנד פרי אבו דאבי', ואספנו 78 אלף בקבוקי מים בשלושה ימים. ב-2020 ייצרנו את המדים לתחרות עם הפלסטיק שאספנו. זה היה נפלא, חזרנו עם המדים ודיברנו עם הקהל על זה".

"לא הגיוני לייצר פוליאסטר בדרך אחרת"

לטענת ברבר, ייצור פוליאסטר מפלסטיק ממוחזר טוב יותר לסביבה וגם זול יותר. "זה לא הגיוני לייצר פוליאסטר בדרך אחרת, כי כשאתה ממחזור פלסטיק אתה משתמש בפחות מים ופחות אנרגיה. אתה גם מייצר פחות פליטות פחמן, ואתה לא משתמש בנפט, שזה מוצא אחרון".

הדרישה לפוליאסטר בעולם הולכת וגדלה, בעיקר בגלל גידול האוכלוסייה. האלטרנטיבה, גידול כותנה, דורשת הרבה מים ושטחי גידול, שני משאבים שנמצאים בחוסר בהרבה מקומות.

"כל שנה מיוצרים בעולם 11 מיליארד טון פוליאסטר, מתוכם רק 4% זה פוליאסטר ממוחזר", היא אומרת, "אם נגדיל את הנתח של הבד הממוחזר ל-10% ו-15%, זה יהיה שינוי אדיר ברמות הצריכה של המשאבים: מים, חשמל ונפט".

"זה ניתן ליישום, זה קל לעשות. אפילו מכונות הייצור עולות אותו דבר", היא מדגישה.

המחירים של DGrade גבוהים יותר מהממוצע בשוק, אבל לפי ברבר הסיבה לכך היא האיכות ולא הטכנולוגיה.

לדבריה, "המחיר שלנו גבוה ב-10% בערך מהמחיר הרגיל ובחלק מהמוצרים אנחנו זהים למחיר השוק הממוצע. בעתיד שרשרת הייצור תהיה יותר בשליטתנו וזה יוריד את העלויות,

מפעל DGrade באבו דאבי (צילום: DGrade)

אז חולצה שלנו תהיה בעלת ערך שווה לחולצה עם אופי דומה".

להעמיק את המחויבות לסביבה

חברות שמשתמשות בטקסטיל הופכות בשנים האחרונות למודעות יותר לסביבה. איקאה וזארה, לדוגמה, התחייבו שהטקסטיל שלהן יהיה ממקורות ברי קיימא עד 2025. ברבר רוצה להביא את המחויבות הזאת לסביבה גם לפעילות הפנימית של החברות ולא רק לממשק שלהן עם הצרכן.

"יש הרבה חברות שממחזורות פוליאסטר ומוכרות אותו לצרכן כמו נייק, זארה, H&M, ופטגוניה", היא מסבירה. "אבל גילינו שרוב החברות שיש להם מדים – כמו חברות תעופה, בנקים וחברות שליחויות – קונים אותם ממקור קונבנציונאלי ובאיכות די נמוכה".

"אנחנו מציעים חלופה של פוליאסטר יותר איכותי", אומרת ברבר. "הוא  קצת יותר יקר, אבל הוא מחזיק יותר זמן, וזה הופך אותו לאופציה מעולה לחברות מסחריות".

מוצרים של DGrade מפוליאסטר ממוחזר (צילום: DGrade)

למקומות עבודה יש כוח קנייה שיכול לשנות את האופן בן נעשה שימוש במשאבים המתכלים. ברבר מדברת בהתרגשות על האפשרות הזאת.

"הצרכנים מחפשים מקומות שיש להם עקרונות ירוקים בייצור, זה מאוד ברור", היא אומרת,

"אם מישהו מזמין ארוחת צהריים בשליחות, והשליח מגיע במדים שעשויים מפוליאסטר ממוחזר והאריזות וכלי האוכל עשויים מפלסטיק ממוחזר או בשימוש חוזר, אז זו דרך מדהימה לחברה להראות שהיא עושה משהו שינוי אמיתי ומאמץ אמיתי לשמור על משאבים".

ברבר מתעקשת להדגיש שהעובדה שהחברה שלה נדרשת לפלסטיק לא אומרת שהיא מעודדת שימוש בו כדי לייצר רווח.

"גם אם נצמצם את כמות הפלסטיק בעולם ב-50%, אז באמירויות עדיין ייצרו חמישה מיליון בקבוקים ביום, ועדיין יהיה צריך לעשות משהו איתם", היא מסבירה. "אז בואו נפחית את השימוש בפלסטיק, אבל בואו נעשה גם שימוש חוזר בפלסטיק שכן משתמשים בו".

"חוץ מזה, הבגדים שלנו הם באיכות גבוהה, אנחנו לא רצים לעשות מוצר לשימוש חד פעמי", היא מוסיפה. "אנחנו לא מנסים למכור למישהו משהו שהוא לא קונה גם ככה. אנחנו לא מייצרים מוצרים חדשים בעולם, ההיפך. אנחנו אומרים: ,שתמשו פחות, וfשאתם משתמשים אז תעשו את זה מחומרים ברי קיימא וממוחזרים".

"חשוב שכל מי מייצר את העושר יחלוק אותו, גם העובדים"

תעשיית הטקסטיל עברה כבר לפני כ 40 שנה לייצור במזרח, ומתקיים בה מה שנקרא. "מרוץ לתחתית" בכל מה שנוגע לתנאי השכר של העובדים בה.

בני הזוג ברבר נולדו בבריטניה אב הם פועלים באמירויות בגלל התנאים המוצעים שם לחברות. הם מעסיקים 15 עובדים במטה ו-30 עובדי ייצור, אף אחד מהם לא מהאמירויות. לטענת ברבר, לאוכלוסייה המקומית אין את הכישורים הנדרשים בתחום הטקסטיל והייצור, והיא גם דורשת שכר גבוה יותר.

בתשובה לשאלה איך מצליחה DGrade לשמור גם על העובדים כחלק מהחזון לייצור בר קיימא, היא מתארת ניסיון לשמור על הסטנדרטים הבינלאומיים ולעקוב אחרי זכויות העובדים בכל שרשרת הייצור.

"זה חשוב מאוד איך עובדים בתעשיית האופנה, עם כל הדברים הנוראיים כמו השריפה בבנגלדש. זה חשוב שכולנו נחלוק את העושר", היא אומרת, "לא הייתי אומרת שאנחנו מייצרים המון עושר, אבל מה שאנחנו כן עושים צריך להתחלק בין מי שעושה אותו וזה כולל את העובדים".