מנהלי מפעלים במיאנמר פוגעים בזכויות העובדים. עבודה בשעות נוספות ללא תשלום והלנת שכר הפכו לעניין שבשגרה בעקבות ההפיכה הצבאית ב-1 בפברואר 2021.
על פי עדויות שנאספו על ידי על ידי הרדיו החופשי של אסיה (RFA), השלטון הדיקטטורי במיאנמר מאפשר תחת חסותו ניצול עובדים כשיטת פעולה מרכזית.
עובדת במפעל בגדים בבעלות זרה ביאנגון, העיר הגדולה במדינה, אמרה ל-RFA שהיא עובדת כעת 11 שעות ביום, אבל לא מקבלת תשלום עבור שעות נוספות. "ידם של המנהלים על העליונה. הם יתנו לך גמול שעות נוספות, או שלא. זה המצב שאנחנו נמצאים בו.
"יום עבודה טיפוסי הוא 8 שעות, ואם אנחנו עובדים 10 שעות, השעתיים הנוספות האלה צריכות להיות שעות נוספות. אבל הם יתנו את זה רק אם תגיע למכסת הייצור, ואם חתיכת בד תיפול על הרצפה, המחיר של הבד הזה יופחת מהשכר שלנו". כ-8,000 עובדים מועסקים במפעל שלה, כמעט כולם מתמודדים עם אותו מצב, לדבריה.
אוטו, עובד במפעל לייצור סוודרים בעיירה הלאינג טאריאר באזור יאנגון, אמר ל-RFA שהוא עדיין לא קיבל שכר עבור 10 חודשי עבודה, לאחר שהמפעל שלו נסגר בגלל הקורונה. "ביקשנו את השכר היומי הרגיל שלנו, והם אמרו שהם לא יכולים לשלם. אחר כך ביקשנו חצי מהסכום הזה, והם עדיין לא שילמו. מאוחר יותר, פנינו למשרד העבודה בבקשה לבוררות, והם החליטו שישלמו לי 50 אלף קיאט בורמזי (28 דולר אמריקאי) עבור כל חמשת החודשים שעבדתי".
לאחר מכן המפעל נפתח מחדש למשך חודש ונסגר שוב לשלושה חודשים נוספים. ״50 אלף הקיאטים לחודש, שמותרים על ידי משרד העבודה, אינם מספיקים כדי לכסות את יוקר המחיה שלנו, מכיוון שאוכל ולינה לבדם עולים כ-70 אלף קיאט לחודש. אבל מכיוון שמשרד העבודה כבר תיקן את זה בתור התעריף, אנחנו לא יודעים מה לעשות".
משרד העבודה מכחיש את הפגיעה בעובדים
קאינג זאר, נשיאת הפדרציה של עובדי התעשייה של מיאנמר, אמרה שהיא קיבלה לפחות 50 תלונות על הפרת זכויות שניתן להעביר לטיפול משפטי. "רוב המקרים האלה הם בתחום הביגוד, ואף שאנחנו יכולים לעזור עם תיקים בתחום ההלבשה וההנעלה, אנחנו לא יכולים לעזור למי שלא עובד עבור מותגים בינלאומיים. אין כאן שלטון חוק, אז יש מקרים שבהם זכויות נפגעות בצורה חמורה, ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנידון".
בראיון בלעדי ל'דבר', חיברה זאר את צורת השלטון הדיקטטורית שמדכאת זכויות אדם וחופש להתנגדות לאיגודים מקצועיים ולזכויות עובדים. לדבריה, כשהשלטון שולט באמצעות כוח ועוצמה, הוא לא יכול לאפשר התאגדות אנושית שבמקורה היא כוח חיובי לטובת האנשים.
כ-40 אלף עובדי הביגוד נמצאים כעת ללא עבודה במיאנמר כתוצאה מההפיכה, אבל הצבא עצר חברי איגודים וארגונים, מה שמקשה לדאוג להגנה משפטית.
משרד העבודה הכחיש דיווחים שלפיהם עובדים לא מקבלים את שכר המינימום המותר בחוק, אבל עובדים בתעשיית הבגדים אומרים שרובם לא מקבלים שכר מלא, גמול שעות נוספות או פיצויי פיטורים כשהם עוזבים את עבודתם.
בדו"ח זכויות העובדים של משרד החוץ האמריקאי ל-2020 נכתב: "יש דיווחים מתמשכים על מעסיקים שעוסקים בצורות של אפליה נגד איגודי עובדים, כולל פיטורים או צורות אחרות של עונשים נגד עובדים שהקימו או הצטרפו לאיגודי עובדים. איגודים מקצועיים דיווחו על מקרים שבהם הוגשו כתבי אישום פליליים נגד עובדים בגין מימוש זכותם לשבות, וחברי איגודים מקצועיים נעצרו והואשמו בהפרת חוקי אסיפה שלווה בעת עריכת הפגנות בנוגע לזכויות עובדים באופן כללי".
