הממשלה החליטה על מדיניות בדיקות חדשה במקרה של חשיפה למאומת או הופעת תסמינים, אבל בימים הקרובים עדיין צפויים להישלח מסרונים עם הנחיות לא מעודכנות. גם בחלק מהעמודים באתר הרשמי של משרד הבריאות, וכן באתרי קופות החולים, מופיעות הנחיות לא מעודכנות.

מסרון ממשרד הבריאות שנשלח לאחר שינוי ההנחיות, עם הנחיות לא מעודכנות (צילום מסך)

אלו ההנחיות על פיהן צריך לפעול מי שנחשף לחולה מאומת והוא לא מעל גיל 60 או לא נכלל באוכלוסיות בסיכון:

• אם הנחשף מחלים או מחוסן וקיבל הודעה על מגע הדוק, הוא נדרש לבצע בדיקת אנטיגן ביתית או אנטיגן מפוקח, ללא צורך בבידוד.
• במקרה של תוצאה חיובית בבדיקת אנטיגן ביתית, יש לבצע בדיקת אנטיגן מפוקחת ולהיכנס לבידוד אם התוצאה חיובית.
• ללא ביצוע בדיקת אנטיגן מפוקחת, לא ניתן להכיר בהחלמה.
• אם הנחשף לא מחלים או לא מחוסן וקיבל הודעה על מגע הדוק, הוא נדרש לביצוע בדיקת אנטיגן מפוקח ולהיכנס לבידוד.

נחשפים מעל גיל 60 צריכים לבצע בדיקת PCR.

סוגיה נוספת שהמשרד לא הבהיר היא מי מוגדר 'אוכלוסיה בסיכון' שנדרשת לבדיקת PCR מלבד אנשים מעל גיל 60. באתרי משרד הבריאות אין הבהרה להגדרה זו. עם זאת באתר פיקוד העורף, המפעיל חלק גדול מהמתחמים של בדיקות ה-PCR, נכתב כי:

"על פי הנחיות משרד הבריאות ישנן אוכלוסיות אשר חשיפה כלשהי לנגיף הקורונה מעמידה אותן בסיכון גבוה לתחלואה. אוכלוסיות אלה כוללות את כל אוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 60 ,וכן חולים בכל גיל שעונים על אחד מהקריטריונים הבאים:
• ממאירות עם טיפול בחמש השנים האחרונות.
• מחלה צרברוסקולרית.
• מחלת כליות כרונית.
• מחלת ריאות כרונית, כולל אסתמה.
• מחלת כבד כרונית.
• סוכרת.
• מחלת לב: אי ספיקה, מחלת לב איסכמית, קרדיומיופטיה.
• השמנת יתר BMI מעל 30.
• הריון.
• תסמונת דאון.
• נשאי HIV.
• דיכוי חיסוני (לפי ההגדרות שיש לקופות).
• ציסטיק פיברוזיס.
• מחלות נפש כמו סכיזופרניה, שוהים במוסדות לבריאות הנפש.
• מחלות נוירולוגיות כרוניות .
• ילדים עם מחלות גנטיות או מטבוליות.
• מחלות המטולוגיות כמו טלסמיה, אנמיה חרמשית."