דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד בשבט תשפ"ב 26.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

חברי כנסת מהקואליציה מקדמים חוק לביטול מגבלת ההוצאה התקציבית

הכלל הפיסקלי המרכזי במדינת ישראל מצמצם באופן תדיר את תקציב המדינה, ומגביל את פעילות הממשלה באמצעות נוסחאות משתנות | ח״כ נעמה לזימי, יוזמת החוק: ״שאלת גודל התקציב היא השאלה הראשית בחשיבותה בהתווית מדיניות כלכלית״

משרד האוצר. ״כלל ההוצאה מתעלם מהגידול החד בהכנסות המדינה״ (צילום: דבר)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

חמישה חברי כנסת הניחו אתמול (ראשון) על שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול 'מגבלת ההוצאה התקציבית', הכלל הפיסקלי המרכזי במדינת ישראל שקובע את גודל תקציב המדינה.

ארבעה מחברי הכנסת החתומים על ההצעה משתייכים לקואליציה: נעמה לזימי ורם שפע (העבודה), מוסי רז וגבי לסקי (מרצ). מהאופוזיציה הצטרף להצעה ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת). הצעות חוק דומות הוגשו בעבר על ידי האופוזיציה בלבד.

הביקורת על החוקים הפיסקאליים, שנועדו לצמצם את תקציב המדינה ולהגביל את פעילות הממשלה על ידי נוסחאות משתנות, גוברת בשנים האחרונות מצד בנק ישראל וכלכלנים מומחים.

״שאלת גודל התקציב היא אולי השאלה הראשית בחשיבותה בהתווית מדיניות כלכלית-חברתית״, אומרת ח״כ נעמה לזימי, יוזמת ההצעה, ל׳דבר׳. ״ראוי שהמדיניות הזו תיקבע בצורה דמוקרטית על ידי הציבור ונציגיו, ולא תיגזר באופן שרירותי, וללא התאמה למציאות על ידי חקיקה פיסקלית שנקבעה בתחילת שנות האלפיים וגוזרת על כולנו – ועוד יותר על הילדים שלנו – לחיות בתת השקעה והזנחה שמעמיקים בכל בשנה״.

ח"כ נעמה לזימי. ״ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה מידי שנה בכ-130 מיליארד שקלים מהממוצע בקרב המדינות המפותחות״ (צילום: פלאש90)

ח"כ מוסי רז אומר ל'דבר ש״כלל ההוצאה הוא כלל מיותר, שמתעלם מהגידול החד בהכנסות המדינה ממיסים מחד והצורך להגדיל את הוצאות הממשלה על בריאות, חינוך, סביבה ותחבורה בת קיימא מאידך. הוא שייך לעולם ישן של גירעון ענק, ואין לו עוד מקום בספר החוקים״.

הנוסחה שקובעת הכול

חוק מגבלת ההוצאה נחקק בישראל לראשונה ב-2004, בהובלת שר האוצר בזמנו בנימין נתניהו. החוק היה צעד משלים למדיניות הכלכלית אותה הוביל נתניהו עם קיצוץ הקצבאות והתקציב המצומצם ב-2003.

החוק הוא נוסחה שקובעת את תקרת ההוצאה המותרת לממשלה, נוסחה שנועדה לצמצם את יחס החוב תוצר של ישראל, תוך הקטנת ההוצאה הציבורית בצורה מתמדת.

בפועל, החוק היה לכלי המרכזי במדיניות הצמצום התקציבי שהוביל משרד האוצר בעשורים האחרונים. למרות שגודל התקציב הוא הסוגיה הכלכלית המשמעותית ביותר, הנוסחה ה׳מדעית׳ שקובעת אותו אינה ברורה לרוב חברי הכנסת, ומאז 2013 היא אף משתנה מידי שנה בהתאם לצורכי האוצר.

ח"כ מוסי רז. ״כלל ההוצאה שייך לעולם ישן״ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בהצעת החוק נכתב: ״בשנים האחרונות הולכים ומתרבים הקולות בשיח הכלכלי הקוראים לשנות את כלל ההוצאה או לבטלו. בשנת 2018 הצטרפה לקולות אלו גם נגידת בנק ישראל דאז, פרופ׳ קרנית פלוג.

״לדבריה, בכל שנה פורצים כך או כך את כלל ההוצאה באיזושהי דרך, מתוך רצון לתת מענה לצרכים חברתיים, ועל כן ראוי לנסח את הכלל מחדש או להחליט לבטלו, ואל למקבלי ההחלטות להשלות עצמם כי הכלל מתקיים״.

ח״כ לזימי מסבירה מה התוצאות החברתיות של מגבלת ההוצאה התקציבית: ״כלל ההוצאה הוא מנגנון ארכאי שמגביל לא בצדק את שיקול הדעת ומרחב הפעולה של נבחרי הציבור בשאלה החיונית ביותר – מה צריך להיות גובה תקציב המדינה.

״מזה שנים ארוכות, כלל ההוצאה יחד עם תקרת הגירעון משמשים בפועל ככלי לכפייה של תקציב שמרני, וריסון של היכולת להשקיע בציבור הישראלי את המשאבים שהוא ראוי להם. אפשר לראות את התוצאות בדיור הציבורי, בגיל הרך, ברפואת הנפש, בתחבורה הציבורית ועוד."

לזימי מדגישה שלפי מחקר שערך בנק ישראל, ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה מידי שנה בכ-130 מיליארד שקלים מהממוצע בקרב המדינות המפותחות.

ח"כ עופר כסיף מציין שביטול הכללים הפיסקליים יגביר את השוויון: "מדיניות ממשלתית היא זו המביאה להתעשרות המעמדות העליונים ולהתרוששות המעמדות הנמוכים, כפי שהראה הכלכלן דין בייקר. בישראל, המדיניות המגבילה את ההוצאה התקציבית מהווה חלק מרכזי בהקרבת רווחת הציבור הרחב על מזבח הרווח של מיעוט בעלי ההון. את המדיניות הזו חייבים להפסיק ולהפוך על ראשה."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!