בית המשפט העליון קבע שעובד שנפל לפיר מעלית באתר בנייה במהלך עבודתו לא נושא באשמה לפציעתו. שופטי בית המשפט הדגישו שהאחריות לבטיחות העובדים מוטלת בראש ובראשונה על המעסיק, בגלל פערי הכוחות המובנים בין שני הצדדים.
עובד ניקיון פלסטיני נפל לפתח פיר מעלית, במהלך עבודתו באתר של חברת 'יצחק שטרן בע"מ' בבית שמש ב-2014. כתוצאה מכך נשאר משותק בפלג גופו התחתון.
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתיק הוכח שהפיר לא היה מגודר כנדרש ושהחברה הקבלנית נהגה ברשלנות כשלא סיפקה לו ציוד מגן או אמצעי בטיחות אחרים.
"לדקדק עם המעסיק בכל הנוגע להטלת אחריות לתאונה"
בית המשפט המחוזי מצא לנכון להטיל על העובד אחריות ('אשם תורם') בשיעור 15% מהנזק שנגרם לו. פסק הדין קבע, שהוא היה בעל ניסיון בעבודה באתרי בנייה, והיה מודע לכך שפיר המעלית לא היה מגודר. בית המשפט המחוזי אף טען שהעובד לא התלונן בפני המעסיק על היעדר הגידור.
בפסק הדין שניתן בדצמבר, כתב סגן נשיאת העליון, השופט ניל הנדל: "במקרים כאלה מגמה מושרשת בפסיקה היא לדקדק עם המעסיק בכל הנוגע להטלת אחריות לתאונה, ולעומת זאת להכיר במצב העובד ובתנאיו במקום העבודה בכל הנוגע לייחוס אשם תורם".
"ההצדקה לכך נטועה ביחסי הכוחות בין העובד למעסיק, אשר ככלל, נוטים לטובת האחרון", הוסיף. "המעסיק הוא ברגיל בעל היכולת המיטבית למנוע או למזער את הסיכון בעבודה, על ידי התווית נהלי בטיחות ומתן הדרכה לעובד. חוג ראייתו מקיף, והוא יכול לתכנן את שיטות העבודה ואמצעי הזהירות בעזרת מומחים לדבר. העובד מנגד פועל במסגרת הגבולות שהציב לו המעסיק, ויכולתו לחרוג מהם מוגבלת. נקודת המבט שלו מצומצמת יותר והתנאים בהם הוא מצוי מקשים עליו לשקול, ביישוב הדעת, את הסיכונים שבעבודה לעומת הצורך לבצעה".
להבחין בין מקרים בהם העובד מסתכן לבין מקרים בהם העובד טועה או מוסח בלהט העבודה
השופט הנדל הדגיש שדברים אלה לא פוטרים את העובד לחלוטין מדאגה ואחריות עצמית לשמירה על בטיחותו ושיש לבחון כל מקרה לגופו, אבל הוסיף שלא בנקל יוטל אשם תורם על עובד, אלא רק כשאשמתו בולטת וברורה.
עוד הדגיש שיש להבחין בין מקרים בהם העובד נוטל על עצמו, באופן חופשי ועצמאי, סיכון בלתי סביר או מתעלם מסיכון וודאי הגורם לנזק, שאז יש מקום לבחון את הטלת האשם התורם, לבין מקרים בהם העובד טועה או מוסח בלהט העבודה, או כשמדובר בהתרשלות רגעית הנובעת מהיותו שקוע בביצוע העבודה כפי שהוגדרה לו על ידי מעסיק.
השופט דחה את טענת המעסיק לפיה העובד ידע שהפיר לא מגודר ולא התלונן על כך. בית המשפט ציין שקבלת טענה זו עשויה להביא למצב פרדוקסלי, לפיו ככל שמעסיק יתמיד במחדל ויימנע מהתקנת אמצעי בטיחות כך יוכל להטיל יותר אשם תורם על עובדיו במידה וייתבע.
עובד אחר התלונן והדבר לא הוביל לתיקון הליקוי
עוד הדגיש פסק הדין שהעובד שנפצע היה עובד ניקיון זוטר, שיכולתו להתלונן למעסיק או אפילו להתנות את המשך עבודתו במקום בגידור הפיר הייתה יכולה לסכן את המשך עבודתו בחברה ואת מטה לחמו. עוד צוינה העובדה שעובד זוטר אחר אכן התלונן על כך שהפיר לא היה מגודר, אבל הדבר לא הוביל לתיקון הליקוי עד התרחשות התאונה.
לפסק דינו של השופט הנדל הצטרפו גם השופטים עמית גרוסקופף והשופט דוד מינץ. השופטים התייחסו גם לריבוי תאונות העבודה בענף הבניין ולצורך לפיכך להחמיר עם מעסיקים שיכולים למנוע תאונות.
"העדויות שנשמעו בתיק מעלות תמונה קשה מבחינת נהלי הבטיחות, שלפיה, בין היתר המערער ועובדים נוספים נותרו לישון בלילות באחד הבניינים הנבנים באתר הבנייה. עם זאת אין להשלים", כתבו השופטים.
העובד יוצג בהליך על ידי עורכי הדין אורי גלבוע ועמית אוריה. חברת יצחק שטרן בע"מ יוצגה על ידי עו"ד חסן דבאח.
