דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד בשבט תשפ"ב 26.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

פרשנות / 3 החלטות שקבינט הקורונה צריך לקבל מייד בשביל לחזור לשליטה

במקום להגיד ש'הכול פתוח' כשבפועל המצב על סף קריסה, הישראלים זקוקים לתכנית ברורה ואחראית לצליחת גל האומיקרון

שר הבריאות ניצן הורוביץ (מימין), ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן (צילומים: פלאש 90)
אסף צבי
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

קבינט הקורונה צריך לתת לישראלים תכנית ברורה ואחראית להתמודדות עם גל האומיקרון, שצפוי להגיע לשיאו בשבועות הקרובים. בהיעדר תמיכה ממשלתית מספקת, הניסיון של הממשלה לשמור על המשק פתוח ולהעביר את האחריות לציבור מוביל להפקרת אנשים לגורלם.

אזרחי ישראל הולכים למצוא את עצמם תוך זמן קצר במצב חסר תקדים, גם במונחי הקורונה: מאות אלפי חולים ומבודדים, עומס בבתי החולים, ופגיעה עמוקה במרקם החיים ובכלכלה. המסקנה הזו נובעת מקצב העלייה בתחלואה, מתחזיות המומחים ומהתבוננות במצבן של מדינות אחרות בהן גל האומיקרון החל מוקדם יותר, וכעת מתמודדות עם מספרים גבוהים של מאומתים וחולים במצב קשה.

הממשלה נקטה מהלכים נכונים וחשובים בהגנה על האוכלוסיות בסיכון גבוה: חיסון רביעי, רכישת תרופות לקורונה ומתן עדיפות בבדיקות ה-PCR. אך ביחס לכלל הציבור, מדובר במדיניות חסרת אחריות ומלאה בסתירות.

הדוגמאות למסרים הכפולים של הממשלה לא חסרות: אנשים שנחשפו לחולה מאומת נדרשים להיבדק בבדיקת אנטיגן רק 72 שעות מהחשיפה, ועד אז מצופה מהם להמשיך בחייהם כרגיל ולפגוש אנשים אחרים, למרות שייתכן שנדבקו. הופעות והצגות נערכות כרגיל, למרות הסיכון להדבקה והעובדה שיעילות התו הירוק נשחקה. מערכת החינוך פתוחה, אבל 120 אלף תלמידים חולים או בבידוד עם ההורים בבית, מאות אלפים נוספים פותחים כל בוקר בתורים אינסופיים לבדיקות, וגני הילדים נסגרים עקב מחסור בצוות.

למרות ש'הכל פתוח', ארגונים ממשלתיים גדולים מזהים את הסכנה ופועלים בהתאם: חברת החשמל והביטוח הלאומי סגרו את מוקדי השירות שלהם, ועברו לשירות טלפוני בלבד. במשרד הרווחה ביקשו ממאות עובדי המטה למלא את המחסור הצפוי באנשי צוות שיידבקו במוסדות לקשישים ולחוסים.

מה שמעיב יותר מכל על הסתירות האלה הוא הכפפת השיקול הבריאותי לשיקול הכלכלי. כששר האוצר מבהיר שהוא מתנגד להגבלות מכיוון שהן דורשות לפצות את בעלי העסקים, ושבאופן כללי הוא מתנגד לפיצויים רחבים על הנזק שנגרם מהמצב, האזרח הפשוט מבין שקופת המדינה חשובה יותר מהבריאות שלו, למרות שקופת המדינה נועדה לשמור על הבריאות שלו. האזרחית הפשוטה מבינה שאם היא נפגעת מהמצב, זו בעיקר הבעיה שלה.

3 צעדים שלא מאוחר לעשות

את המצב הזה עדיין לא מאוחר לשנות. לפני שמגיעים לשיא הגל, יש כמה צעדים שיכולים לסייע לישראל לעבור אותו, ודורשים קבלת החלטה מיידית בקבינט הקורונה ובמשרד הבריאות.

1. המלצות התנהגות ברורות

שר הבריאות ניצן הורביץ נשאל אתמול (שני) בראיון ברשת ב' אם הוא ממליץ ללכת להצגה הערב, במצב התחלואה הנוכחי. הורביץ גמגם, ולבסוף אמר למראיין קלמן ליבסקינד "אתה אדם בוגר, תקבל החלטה בעצמך". הגמגום של הורביץ משקף את הבעייתיות בה נמצא משרד הבריאות: מצד אחד ברור שיש התנהגויות שמגבירות את הסיכון להדבקות. מצד שני, אין הגבלות ואין פיצוי, ושרי הממשלה מנועים מלהמליץ על דברים שיפגעו בכלכלה.

גם אם התקבלה החלטה שלא לקדם סגירה גורפת של המשק ולא להגביל התקהלויות, הממשלה יכולה וצריכה לעודד התנהגות רצויה: עבודה מהבית, הימנעות מהתקהלות שלא לצורך, בדיקות והקפדה על מדיניות בידודים. ולא פחות חשוב מכך: הדגשה שמי שחווה תסמינים שדומים לשפעת או קורונה צריך להישאר בבית עד שהם יחלפו, גם אם נבדק והתוצאה היא שלילית. כדי לעשות זאת, הממשלה נדרשת לספק לציבור את הגב הכלכלי והבריאותי.

2. בדיקות נגישות בחינם

ההחלטה להעביר חלק מהנטל הכלכלי של הבדיקות לציבור מוטעית, כלכלית ובריאותית. הבדיקות הן חובה, כך שהן הפכו למעשה למעין מס שהטילה הממשלה על הציבור. בעבור משפחה ענייה עם נפשות רבות, כמה סבבי בדיקות יכולים להפוך להוצאה של מאות שקלים. גם מבחינה בריאותית, אין הגיון בהצמדת תג מחיר לבדיקות. האינטרס הבריאותי הציבורי הוא בדיקות נגישות לכל מי שבא במגע עם חולה, על מנת לקטוע מוקדם שרשראות הדבקה.

ההחלטה להעביר בדיקות אנטיגן לבתי הספר היא צעד בכיוון הנכון. כעת על הממשלה לקצר את תורי הענק לבדיקות האנטיגן המוסדיות על ידי פתיחת מאות מוקדים נוספים, ובמקביל לאפשר לכל מי שזקוק לבדיקה ביתית לקבל אותה בצורה פשוטה, ללא תשלום.

3. מענק הוצאות קבועות

למרות הביקורת הציבורית, שר האוצר אביגדור ליברמן עדיין נמנע מלהצהיר במפורש על פיצוי לעסקים שייפגעו מגל האומיקרון, ומבקש לחכות לסוף הרבעון כדי לראות את השפעות התחלואה על הכנסות העסקים. ליברמן צודק בכך שעדיין קשה להעריך את השפעת האומיקרון על הכלכלה, אבל ההחלטה לדחות את ההכרזה על פיצוי מוטעית. דווקא בזמנים של חוסר ודאות, החלטות הממשלה צריכות להעניק לציבור ביטחון, ידיעה שבסוף התקופה הקשה לא מצפה לו התמוטטות כלכלית.

מנגנון הפיצוי שהיה בשימוש בגלי הקורונה הקודמים, והעניק לעסקים פיצוי על ירידה במחזורים, מספק בדיוק את רשת הביטחון הדרושה. הפיצוי בו ניתן בדיעבד רק על ירידה מוכחת בהכנסות, וכך הוא יסייע לעסקים שנפגעו להתאזן. כל שנדרש הוא להחזיר אותו לפעולה. בתור התחלה, ניתן להגביל אותו לעסקים קטנים ובינוניים, מתוך הנחה שלעסקים גדולים יש כלים תזרימיים לצלוח את התקופה, והחלטה לגביהם יכולה להתקבל בהמשך.

באוצר חוששים מניצול לרעה של המנגנון על ידי עסקים שיבקשו פיצוי על ירידה בהכנסות שאינה קשורה לתחלואה, או שיפחיתו פעילות מתוך ידיעה שיש להם גיבוי. ברמת המאקרו, החשש הזה שולי. בהתחשב בכך שמדובר ככל הנראה בגל תחלואה אינטנסיבי אבל קצר, לא צפויה הוצאה משמעותית מקופת המדינה, שהכנסותיה בשנה האחרונה היכו את התחזיות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!