בדיקות האנטיגן המהירות הפכו בתוך ימים ספורים לחלק מרכזי בהתמודדות עם הקורונה. לראשונה מאז כניסתן לשימוש בישראל, הן משמשות לאימות של נדבקים חדשים, ובדיקה ביתית יכולה לקבוע שאדם שנחשף לחולה מאומת אינו נושא את הנגיף. כמה דברים שחשוב לדעת על הבדיקה המהירה:
איך פועלת בדיקת האנטיגן?
בדיקת אנטיגן מזהה את החלבון שמרכיב את גוף נגיף הקורונה. כדי לעשות זאת, דוגמים באמצעות מטוש ריר מהאף או רוק מהפה של הנבדק, ומכניסים אותם למבחנה עם נוזל מדלל. את הנוזל שבמבחנה מטפטפים לתוך כרית הספיגה שבערכת הבדיקה.
הנוזל זורם לאורך נייר ביולוגי בתוך ערכת הבדיקה, שם הוא עובר דרך אזור של נוגדני קורונה צבועים. אם בנוזל הנבדק ישנם חלבוני קורונה, נוגדני הקורונה הצבועים נקשרים אליהם. ובכל מקרה, אותם נוגדני קורונה צבועים מתערבבים גם בנוזל כולו.
הנוזל ממשיך לזרום על הנייר הביולוגי בתוך ערכת הבדיקה, ומגיע לקו ה'בדיקה' (מסומן ב-T), שעליו נמצאים נוגדני קורונה. אם בחומר הנבדק יש חלבוני קורונה, הם נקשרים לנוגדנים שעל קו זה. כזכור, חלבוני הקורונה נקשרו בשלב הקודם לנוגדני קורונה צבועים, ולכן הם יוצרים קו אדום, בחוזק יחסי לכמות חלבוני הנגיף בדגימה. אם אין חלבוני קורונה בחומר הנבדק, קו הבדיקה לא ייצבע כלל.
בהמשך, הנוזל זורם דרך קו ה'בקרה' (C). קו זה מורכב מנוגדנים מסוג IgG (נוגדנים נפוצים בגוף האדם). נוגדנים אלו קולטים את נוגדני הקורונה הצבועים שבנוזל הבדיקה, וכך נוצר קו אדום, שמאפשר לתקף את תוצאות הבדיקה.
איך לשפר את הדיוק של תוצאות הבדיקה?
- לבדוק גם בגרון: משרד הבריאות המליץ בשני השבוע על דגימה מהלוע במוסף לדגימת הנחיר, בעקבות דיווחים שזן האומיקרון מתמקם בגרון לפני שהוא מגיע לכמויות בנות זיהוי באף. לפי המלצת המשרד, יש להכניס את המטוש לגרון ולאחר מכן לנחיר אחד. גם בשירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) ממליצים להכניס את המטוש לגרון.
עם זאת, ב-FDA האמריקאי חולקים על ההמלצה הזו ומתנגדים לדגימה מהלוע בניגוד להנחיות יצרני הבדיקות. בנוסף מזהירים ב-FDA שדחיפת מטוש לגרון על ידי דוגם לא מיומן עלולה לגרום לפגיעה ברקמות הרכות של הלוע. - לא לאכול לפני (וגם לא לצחצח שיניים): פרופ' מייקל מינה, מומחה בבדיקות אנטיגן, פרסם בטוויטר כי הוא תומך בדגימת הלוע אך מזהיר כי אכילה, שתייה או צחצוח שיניים עד 30 דקות לפני הבדיקה עלולה להוביל לתוצאות שגויות.
- שמירה על היגיינה: יש לשטוף ידיים ולהקפיד על ניקיון הסביבה בה מבצעים את הבדיקה.
- להקפיד על הוראות היצרן: בנוסף, חשוב להקפיד על ההנחיות יצרני הבדיקות. שימוש לא לפי ההנחיות, בין אם בכמות הסבבים של המטוש בתוך הנחיר, או מספר טיפות נוזל הדגימה שדולפים על כרטיס הבדיקה, מוביל לתוצאות פחות אמינות. לכל בדיקה הוראות שונות, ויש לקרוא אותן בעיון. חשוב לשים לב שהמלצת משרד הבריאות לקחת את הדגימה גם מהגרון חורגת מהוראות היצרן, אך בכל מקרה יש להקפיד על יתר ההוראות.
מה משך הזמן הנכון לבדיקת אנטיגן לאחר מפגש עם חולה מאומת?
משרד הבריאות ממליץ על דגימה שלושה ימים אחרי חשיפה למאומת. עד אז אין צורך בבידוד. עם זאת המשרד מבקש להקפיד על ריחוק חברתי, חבישת מסכות והימנעות מהתקהלויות וממגע עם אחרים.
מה ההבדל בין בדיקת אנטיגן לזיהוי קורונה לבין בדיקת PCR?
בדיקת PCR מזהה חלקיקי RNA (חומר גנטי) של נגיף הקורונה, שנמצא ברוק או בריר. בדיקה זו מסוגלת לזהות גם כמות קטנה מאוד של חלקיקים. התהליך דורש עבודת מעבדה. לעומת זאת, בדיקת אנטיגן מזהה את חלבוני הנגיף, שמתפתחים במצב שבו יש בגוף כמות גדולה יחסית של הנגיף.
למעשה, שתי הבדיקות מספקות תשובה על שאלות שונות: בדיקת ה-PCR עונה על השאלה 'האם בגופו של הנבדק יש נגיף קורונה?'. בדיקת אנטיגן נועדה לענות על השאלה 'האם בגופו של הנבדק יש נגיף קורונה בכמות שגורמת לו להיות מדבק?'.
מדוע בדיקות האנטיגן יעילות פחות מ-PCR?
בדיקות האנטיגן מזהות כמות גבוהה של חלבוני נגיף. הסיכוי שלהן להחזיר תוצאה חיובית שגויה הוא נמוך מאוד. לעומת זאת, במצבים רבים מתקבלת בבדיקות האנטיגן תשובה שלילית, למרות שבבדיקת PCR תתקבל תוצאה חיובית. לפי מחקר שנערך במשרד הבריאות ופורסם בחדשות 12, כמעט מחצית מהנבדקים בבדיקות האנטיגן הביתיות שקיבלו תוצאת PCR חיובית, קיבלו לפני כן תוצאת אנטיגן שלילית. הסיבות האפשריות לתוצאת אנטיגן שלילית כשתוצאת ה-PCR חיובית:
- הנבדק לא פיתח כמות גדולה של נגיף בגוף.
- ההידבקות אירעה רק לאחרונה, ובגופו של הנבדק עדיין לא התפתחה כמות גדולה של נגיפי קורונה.
- הנבדק עבר את השלב במחלה שבו נמצאת בגופו כמות גדולה של הנגיף. החלקיקים שבדיקת PCR מזהה יכולים להישאר בגוף למשך שבועות או אפילו חודשים לאחר ההחלמה, כשכבר אין יותר נגיף חי בגוף.
- המטופל נדבק בזן האומיקרון, והשתמש בבדיקה עם יעילות פחותה לזיהוי הזן. לפי מחקר שערכה המעבדה המרכזית לנגיפים, לבדיקות האנטיגן של חברות BD וסטנדרד יש יעילות נמוכה פי 10 בזיהוי נגיפי קורונה מזן אומיקרון, ביחס לערכות אחרות שמשווקות בארץ. עם זאת, בבדיקה שנערכה עם ערכות BD כאשר נלקחה דגימה גם מהגרון, היעילות בזיהוי זן האומיקרון עלתה.
מדוע משרד הבריאות החליט שרוב הציבור ייבדק בבדיקת אנטיגן לאחר מגע עם חולה מאומת?
מספר המאומתים הגדול, בשילוב עם המדיניות החדשה שמחייבת בדיקה אחרי כל מגע עם מאומת גם למחוסנים, הובילו לביקוש לבדיקות שעלה על קיבולת המעבדות ולזמני המתנה ארוכים לתוצאות. לפיכך הוחלט על תעדוף בדיקות ה-PCR למבוגרים מעל גיל 60 ולקבוצות סיכון נוספות.
אנשים בקבוצות סיכון צריכים תוצאת PCR מהירה כדי לדעת בוודאות גבוהה שהם חולי קורונה, כדי להתחיל טיפול בתרופות האנטי-נגיפיות. גם אנשים שמצבם הידרדר ויזדקקו לאשפוז בבית חולים, זקוקים לתוצאה של בדיקה ברמת אמינות מירבית שהם נושאים את הנגיף. לכן, הוחלט לתעדף את משאבי בדיקות ה-PCR לאוכלוסיות האלה, ולהתחיל להסתמך גם על בדיקות אנטיגן מוסדיות לצורך אימות חולים.
מה עושים אם התוצאה שלילית אך יש תסמינים שאופייניים לקורונה?
ניתן לבצע עוד בדיקה יום למחרת. בכל מקרה, ההנחיה למי שיש לו תסמינים היא להישאר בבית ולהימנע מחשיפה לאחרים.
האם יש הבדל בין בדיקות האנטיגן הביתיות לבדיקות האנטיגן המפוקחות שמשתמשים בהן במד"א, סופרפארם וכדומה?
הטכנולוגיה של בדיקות האנטיגן המוסדיות היא אותה טכנולוגיה כמו הבדיקות הביתיות, והמוצר הוא זהה לחלוטין. עם זאת, הבדיקות המוסדיות נחשבות לאמינות יותר כי הדוגמים מנוסים יותר ומתודרכים על ידי משרד הבריאות.
