חברות זרות שמבצעות את עבודות הרכבת הקלה בגוש דן מחזיקות עובדים סינים בתנאי עבדות, כפי שפורסם אתמול (שני) בתחקיר של חדשות 12. הוועדה המיוחדת לזכויות עובדים זרים בכנסת התכנסה לדיון היום בעקבות התחקיר.

"היה רק עובד אחד שהסכים לדבר מול המצלמה, אבל יש בידינו עוד עדויות רבות", אמר בדיון הכתב יובל אראל, והוסיף שיתר העובדים פחדו לדבר מול המצלמה מחשש שירדפו אותם.

בתחקיר, שבוצע בסיוע ארגון קו לעובד, עלו עדויות של עובדים שנדרשו לעבוד מעבר לשעות המותרות בחוק, לעתים 12 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, שדרכוניהם נלקחו מהם, שנמנעה מהם גישה לטיפול רפואי, שנאלצו ללון בשטח הבנייה מתחת לאדמה או במגורים צפופים עם יותר מ-40 איש בדירה – ואף עובדים שנכלאו במגוריהם, ושאוימו בפיטורין ובשליחתם חזרה לסין לאחר שהתלוננו על תנאי העבודה.

עו"ד אלעד כהנא מקו לעובד הבהיר שרבים מהעובדים הסינים שמגיעים לישראל לעבודה בפרויקטים ציבוריים גדולים בתחום התשתיות מגיעים לאחר שנדרשו לשלם סכומי כסף גדולים כדמי תיווך. הדבר מביא לכך שהם משועבדים לחובות ופגיעים יותר.

אראל הצביע על כך שעל אף שמדובר בעובדי כפיים שמבצעים עבודה פיזית, הם מגיעים עם אשרת 'עובד מומחה', ולא כחלק מההסכמים הבילטרליים בין ישראל לסין בנוגע להגעת עובדי בניין לישראל. המשמעות היא שהם כבולים למעסיק שלהם, ואם הוא מפטר אותם, הם לא יכולים לעבור לעבוד אצל מעסיק אחר.

"אם עובד כבול למעסיק ומשועבד לחובות, ויודע שעזיבת המעסיק תביא לגירושו מהארץ, הוא לא ידבר על תנאי עבודתו ולא יסתכן", הסביר כהנא.

עו"ד הלית מידן מפרקליטות המדינה אמרה שפעמים רבות קיים פער בין הדברים שנאמרים לקו לעובד לאלו שמגיעים למשטרה ולפרקליטות. לדבריה, כדי לאפשר הגנה על קורבן עבירת סחר ברמה המינהלתית, נדרש רף ראייתי נמוך יחסית, אבל לא תמיד די בכך כדי לגבש גם רף ראייתי מתאים עם סיכוי סביר להרשעה לצורך הגשת כתב אישום כנגד החברה.

היא הוסיפה שהפרקליטות מודעת לכך שקורבנות הסחר עלולים להיות חשופים לאיומים ולהתקשות בשיתוף הפעולה עם הליכי החקירה. "אלה תופעות שאנחנו מכירים, אבל אלה תיקים מורכבים מאוד מבחינת העבירות. אנחנו בלמידה מתמשכת של הנושא".

לדבריה, בעבר היו יותר תופעות של סחר בבני אדם למטרות זנות או החזקה בתנאי עבדות של עובדים סיעודיים, והתופעה של עובדים זרים שמוחזקים בתנאי עבדות בפרויקטים גדולים בתחום התשתיות היא חדשה יחסית ודורשת גיבוש כלים אחרים ומיומנויות חדשות.

שרית פרץ, ראש החולייה למניעת סחר בבני אדם בחטיבת החקירות במשטרה, אמרה שעל אף שהתיק שנוגע לאירועים שתוארו בתחקיר נסגר זה מכבר, במשטרה בוחנים פעם נוספת את חומרי החקירה, בין היתר בשל מקרים חדשים שהעביר קו לעובד. "אנחנו שוקלים לפתוח את תיק החקירה מחדש, או לפתוח בחקירה נוספת בהקשר של העובדים החדשים".

נציג משרד התחבורה: "אין לנו יכולת לפקח על כל הקבלנים"

דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בתופעת הסחר בבני אדם במשרד המשפטים, אמרה שהתכנית למאבק בתופעה אושרה בממשלה בינואר 2019, והוקמו צוותים ייעודיים שעוסקים ביישום ההמלצות. לדבריה, לקראת דיוני תקציב 2023 במאי-יוני צפויות לעלות ההצעות האופרטיביות של הצוותים וההיבטים התקציביים שלהן להחלטת ממשלה נוספת.

"התכנית שמה דגש על סחר בהקשרים של עבודה ועבדות, כי אלה באמת התחומים שפחות ניתן עליהם דגש בעבר. אלה תיקים הרבה יותר מורכבים ודורשים התגייסות מאוד משמעותית".

עו"ד דוד תמיר ממשרד התחבורה אמר שלמשרד אין התקשרויות ישירות עם הקבלנים, והוא פועל באמצעות חברת נת"ע שמבצעת את בניית הרכבת הקלה. "למשרד אין יכולת לפקח על כל התקשרות בין קבלן לעובדיו. בהנחיות שלנו אנחנו דורשים מהם עמידה בהוראות כל דין, וזה אמור להיות משורשר למטה".

גם היועץ המשפטי של נת"ע, עו"ד שלמה ששון רייך, אמר שעל אף שהחברה רואה בחומרה הפרה של זכויות עובדים, "לא כל דבר יש לנו יכולת לאכוף. קחו בחשבון שבסוף אנחנו יכולים להצהיר הרבה הצהרות, אבל החברות הללו מעסיקות אלפי עובדים, חלקן על ידי קבלני משנה".

לדבריו, החוק מחייב את החברה לפקח באופן ישיר רק על עובדי קבלן בענפי האבטחה, הניקיון והשמירה. "כשמדובר בקבלני תשתיות, אין חובה חוקית כזו, והיקף העבודה הוא אדיר. יש המון קבלני משנה, אנחנו לא יכולים לפקח על זה. אין לנו המנגנון. רק כשמתקבלות אצלנו תלונות או תביעות, אנחנו יכולים לברר אותן".

תביעות כאלו התקבלו לדבריו בחמישה מקרים של עובדים זרים שתבעו את החברות הקבלניות שמעסיקות אותן. "בשלב הזה, בית המשפט עוד לא פסק, אז אני לא יכול לנקוט צעדים".

לשאלת יו"ר הוועדה איבתיסאם מראענה אם בכוונת נת"ע להפסיק את ההתקשרות עם חברה שייפסק נגדה שפגעה באופן חמור בזכויות עובדיה, השיב: "אני מודה שגם אחרי פסק דין יהיה לי קושי להעניש חברה סינית שנה לפני סיום פרויקט, ולגרום לעיכוב של שנים בביצוע הפרויקט".

לדבריו, החברות מחזיקות בציוד המכני שמשמש לביצוע הפרויקט. "יש לנו ערבויות מהחברות הללו בהיקפים ניכרים בסכומים של יותר מ-100 מיליון שקלים. במידת הצורך, נעכב את הכספים הללו עד שנוודא שהעובדים מקבלים את שכרם".

עו"ד רחלי כץ, היועצת המשפטית של החברה הסינית CRTG, אחת החברות שעמדו במוקד התחקיר, אמרה: "כרגע יש כ-300 ומשהו עובדים סינים בחברה. סיפקנו את התשובות באופן מיידי לכל הסוגיות שעלו כאן. אנחנו יודעים שהתיק נסגר ולא ידוע לנו אחרת. אנחנו מברכים על כל שאלה שנישאל. תמיד היינו בשיתוף פעולה מלא עם נת"ע, עם רשות האוכלוסין ועם המשטרה. מעולם לא הייתה שאלה שלא ניתן לה מענה שהפריך אותה מהיסוד ומיד".

ד"ר מעיין נזנה מאוניברסיטת תל אביב אמרה: "הדיון באכיפה הוא מאוד חשוב, אבל הבעיה התשתיתית היא המדיניות. מרגע שעובד כבול ואינו יכול להחליף מעסיק, הוא תקוע עם מעסיק גרוע ועם תנאי העסקה גרועים. זו הבעיה היסודית, ואם את זה לא מתקנים, כל היתר זה קוסמטיקה. בשביל זה לא צריך חקירות פליליות, אלא רק הבנה של המדינה שכבילה למעסיק זה דבר שצריך להסתיים".