אינטואיציה בריאה היא משהו שהיה אפשר לשמוח שהדרג המקצועי בממשלה ונבחרי הציבור יתברכו בו. ובכל זאת, אף אחד לא היה רוצה להטיל על כתפיה הצרות של האינטואיציה את האחריות להצלחתן של רפורמות כלכליות משמעותיות ולעתיד הדורות הבאים.

אולי זה נשמע מוזר, אבל בישראל מקודמות היום שתי רפורמות כלכליות משמעותיות על בסיס האינטואיציה בלבד, בלי ניתוח מראש, ובלי בחינה בדיעבד.

בחודשים האחרונים הממשלה מקדמת שתי רפורמות בחקלאות – אחת בענפי הפירות והירקות והשנייה במשק ההטלה. מדובר ברפורמות ענק, שעשויות לשנות את פניו של ענף החקלאות המקומי באופן בלתי הפיך.

ההבטחה המרכזית של שרי האוצר והחקלאות היא שהרפורמות יובילו להורדת המחיר לצרכן ולהגדלת המגוון לאורך כל השנה. את המטרות האלה בכוונתם להשיג באמצעות הסרה נרחבת של מכסי מגן וחשיפת הגידולים ליבוא, מעבר לתמיכה תקציבית ישירה בחקלאים על בסיס תשלום קבוע ואחיד לדונם קרקע, שינוי הפיקוח והרגולציה בהגנת הצומח וכן באמצעות ביטול התכנון בענף ההטלה.

אכן, החוכמה המקובלת אומרת שאם מורידים מכסים על יבוא, המחיר לצרכן ירד. אולם, עד כה הממשלה לא הציגה ניתוח כלשהו, שמראה שזאת אכן התוצאה שצפויה ביום שאחרי.

אבל אולי זאת בכלל קטנוניות, הרי לאיזו תוצאה אחרת ניתן לצפות?

ובכן, החקלאות הישראלית נמצאת כבר שני עשורים בעיצומה של רפורמה זוחלת, שבמסגרתה פחתו מכסי המגן על פירות וירקות ב-50% בממוצע, והורחבו מכסות היבוא שפטורות ממכס. והתוצאה? בעשור האחרון החקלאות בישראל חווה ירידה בתפוקה, ירידה במספר החקלאים, ירידה בפריון, וגם – עלייה במחירים לצרכן וצמצום באספקה של תוצרת טרייה שעומדת לרשות הציבור. מכאן, שהמסקנה המתבקשת היא שונה: הורדת מכסים אינה מובילה באופן עיוור ואוטומטי לירידה במחיר לצרכן.

שלושה ענפים עברו בשנים האחרונות תהליך של הרחבת החשיפה לייבוא: ענף בשר הבקר, ענף המדגה וענף שימורי הטונה. ניתוח הרפורמות בענפים אלה מראה, בין השאר, שהשפעת הצעדים על המחיר לצרכן אינה חד-משמעית, ולא נראה שהייתה להם השפעה ניכרת על אף אחד מסלי הצריכה. בחלק מהמקרים המחיר לצרכן אפילו עלה.

בנייר מדיניות חדש שפרסמנו במכון יסודות אנו מראים, שהמחקר והניתוח הכלכלי לפני הרפורמות ואחריהן לוקים בחסר. בין היתר, לא נערך אומדן סביר של הנזק ליצרנים המקומיים, לא נערכה הערכה שיטתית לאחר מעשה של אפקטיביות הרפורמות ושל מידת תרומתן להקטנת יוקר המחיה ולגידול ברווחה. הממשלה גם לא הציגה מתודולוגיה סדורה לביצוע ההערכות הללו ולא קבעה גורם מקצועי שיהיה אחראי לעריכתן. כל זאת, על אף ההמלצות הברורות של ארגון ה-OECD ללוות רפורמות יבוא בניתוחים כלכליים מפורטים, גם מראש וגם בדיעבד. ללא ניתוחים סדורים עלולות להתבצע רפורמות שתועלתן לציבור מצומצמת, ולעיתים אף קטנה מהעלות שלהן.

לא מדובר במדע בדיוני. כלכלנים מהאוניברסיטה העברית כבר בנו מודל שיכול לחזות בצורה טובה את ההשפעות הנרחבות שצפויות כתוצאה מרפורמה שחושפת את המשק ליבוא. חשיפה כזו עשויה להיות בעלת השפעה דרמטית על מערכת המזון הישראלית ועל בטחון המזון הלאומי שלנו. הורדת המחיר לצרכן היא אכן יעד חשוב ביותר, אך לא ניתן לבודד אותו מהשפעות נוספות של הרפורמה על הצמיחה הכלכלית, על מגוון הגידולים, על בריאות הציבור, על התעסוקה, על הפריפריה, על משבר האקלים ועוד.

אנו קוראים לממשלה להקים צוות מקצועי בין-משרדי שיסתמך על המודל שפותח, יעדכן את בסיס הנתונים, וינתח את מכלול ההשפעות של הרפורמות לצורך קבלת החלטות מיטבית לטובת האינטרס הציבורי הרחב. ובכלל, הגיע הזמן לקדם החלטת ממשלה שתאמץ שימוש קבוע במודל לצורך ניתוח מקיף ויסודי של רפורמות עתידיות וגם תקבע מסגרת פעולה לבחינת הביצועים לאחר היישום של אותן רפורמות.

האינטרס הציבורי הרחב מחייב את הממשלה להוביל רפורמות תוך מחשבה לפני ואחרי, במטרה לקדם את הכלכלה, את המשק ואת רווחת התושבים. אנו מאמינים שאימוץ המלצותינו יוכל לתרום באופן מעשי לביסוס מקצועי של התכנון והביצוע הכלכליים, לקדם את איכות קבלת ההחלטות הכלכליות בישראל ולהביא לשיפור איכות החיים של כל תושבי ישראל – היום ועבור הדורות הבאים.

_________________________________________________________

הכותב הוא מנהל מכון יסודות ופורום ארלוזורוב