לפי תחזית הכלכלנית הראשית, באוצר תרומת משק הגז למדינה תעלה מ-3-2 מיליארדי שקלים בשנה היום עד ל-8 מיליארד שקלים ב-2049 ומשם תתחיל לרדת. הנתונים הוצגו בדיון שקיימה אתמול (שני) המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, שמפקחת על ההכנסות ממס רווחי יתר על ממשאבי טבע. יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז (מרצ) תהה יש צורך לסגור את הקרן, בגלל מיעוט ההכנסות הצפויות להגיע אליה לעומת תקציב המדינה.
"הנתונים ממחישים את האבסורד", אמר רז, "דיברו על מאות מיליארדים ואולי יגיעו 100 מיליארד עד 2050. אם הכנסות המדינה ממסים היו השנה 338 מיליארד שקלים וההכנסות מחברות הגז הן משהו כמו גג 4-3 מיליארד שקלים, אז שוב מתגלה שבעצם משק הגז הוא שולי במדינת ישראל".
"נכון שהגז חוסך הוצאות אחרות, אבל זה לא מה שפותר את הבעיות של אזרחי המדינה", הוסיף.
היקף ההכנסות מגז קשה לחיזוי בשל גורמי אי ודאות רבים. מחיר הגז, שער הדולר, כמויות המכירה, הסיכוי שיתגלו מאגרים נוספים וקצב המעבר לאנרגיות מתחדשות ישפיעו על הליך המכירה ופוטנציאל היצוא של המשאב למדינות אחרות, באמצעות תשתיות הנזלה או צנרת.
למרות זאת, הציגה הכלכלנית תחזית הכנסות רב שנתית, שהתבססה על רמת המחירים הקיימת ומלאי הגז שבמאגרים שכבר התגלו. בעוד היקף הכספים שיתקבלו צפוי לטפס עם השנים, גם כלכלת ישראל צפויה לצמוח, כך שהיקף ההכנסות מהגז לא יגדל באופן דרמטי.
לפי נתוני הכלכלנית, נתח המדינה בהכנסות הגז ב-2025 יגיע לפחות מ-0.25% מהתוצר ומשם יתחיל לרדת. גודל הקרן עצמה ייבלם ב-2.3% אחוזים מתוצר ב-2048 ומשם יצטמצם.
עוד נמצא שנתח המדינה השנתי בהכנסות , שעומד כיום על 36% בלבד, צפוי להתקרב ל-60% לקראת 2050. כלומר, נתח המדינה הממוצע לאורך כל התקופה צפוי להיות נמוך מ-50%.
גודל הקרן עצמה, עשוי להגיע לטווח של 40-30 מיליארד דולר ב-2050, כולל רווחי ריבית על השקעות בחו"ל, וחלוקת שיעור קטן מהם כהכנסה לתקציב המדינה.
באוצר מעריכים, שלמרות היציבות הצפויה בצריכת הגז בעולם גם בעשורים הבאים, הפקת הגז בישראל תגיע בסך הכל ל-794 BCM בתרחיש הבסיס, עד 987 BCM בתרחיש של הפקה גבוהה. שני המספרים נמוכים מסך עתודות הגז המוערכות במאגרים שהתגלו עד כה בישראל.
