"ילדי המשפחתונים הופכים לילדים סוג ב'", אומרת ל'דבר' ויסאל רעד משפרעם, רכזת החברה הערבית בקואליציה לחינוך מלידה, שכוללת הורים, אנשי אקדמיה, מפעילי מסגרות ואנשי צוות, לצד נציגים מארגוני מגזר שלישי. "המשמעות של לא להעביר את המשפחתונים למשרד החינוך היא הרחבת הפערים ושיבוש הרצף החינוכי ל-20 אלף פעוטות. המעבר הזה למשרד החינוך טומן בחובו השקעה פדגוגית וכלכלית אדירה, וזה עוול חברתי לא להכליל את המשפחתונים".

בתחילת השבוע הוכרז המעבר של האגף למעונות היום למשרד החינוך, ואילו המשפחתונים נשארו באחריות משרד הכלכלה. המשפחתונים הם מסגרת שמפוקחת לא על ידי חוק הפיקוח, שמכילה עד חמישה ילדים ומתקיימת במבנה מגורים. כיום פועלים 3,700 משפחתונים עם 20 אלף פעוטות, רובם בחברה החרדית והערבית.

הכללתן של כלל המסגרות השונות, בין אם הן מפוקחות ובין אם לאו, קשורה להיותן של המסגרות תחת חוק הפיקוח שמסדיר את אחריות המדינה על הרישיון והבטיחות. לפי החוק, על מסגרות אלו להכיל לפחות שבעה פעוטות, וכך המשפחתונים נותרו בחוץ.

רעד אומרת שהיא מבינה את הצעד של משרד החינוך. "להכליל מסגרות נוספות במערכת החינוך דורש זמן ארוך יותר למיפוי כלל המעונות ומשאבים כלכליים נוספים. אבל אנחנו בקואליציה מאמינים שכל מסגרת לגיל הרך צריכה להיכלל בחוק הפיקוח, ומכאן במשרד החינוך, גם אם היא כוללת שני פעוטות".