ישי בקל מייצר עטיפות בד מצופות בשעוות דבורים שמחליפות שקיות אוכל וניילון נצמד. ליטל אשכנזי-רודד יזמה ומובילה רשת ענק של השאלת כלים רב פעמיים לפיקניקים ואירועים כדי שאנשים יפסיקו לרכוש כלים חד פעמיים. ענת אביהוד דומבק מוכרת שקיות בד מיוחדות לפירות וירקות, שיחליפו את שקיות הניילון בסופרים.

לכבוד ט"ו בשבט, שחל היום (ראשון), שלושה ישראלים מציגים אלטרנטיבה צרכנית ירוקה לשלושה מוצרים יומיומיים חד פעמיים.

"אנשים אמרו לי שזה שינה אצלם הרגלים"

בקל, בן 32, גר בחיפה. אחרי יותר מעשור של עבודה בנגריות חינוכיות, הוא החליט לעשות תפנית כדי לשים סוף לשקיות הסנדוויץ' ולניילון הנצמד. מזה שנה שהוא רוקם בסדנה שהקים בדירתו את ה'עוטפת': תחליף אקולוגי ורב פעמי לשני המוצרים החד פעמיים.

"העוטפת היא ריבוע בד שמגיע בגדלים וציורים שונים לפי צרכים השונים במטבח", מסביר בקל. "הוא מצופה בתערובת של שעווה, שרף אורן וחמאת קקאו על פי המתכון המשפחתי שלנו".

איך זה עובד בעצם?
"החומר נצמד לעצמו בעזרת חום הידיים ומקבל צורה. בעזרת התערובת הבד ייצמד לעצמו ויסגור את התפוח שלא נאכל עד הסוף, גבינות  קשות לפיקניק, קערת פלסטיק עם אוכל מארוחת שישי ובגדול כל דבר אחר".

את השעווה, השרף וחמאת הקקאו בקל קונה מיצרנים ישראליים, רק את הבד הוא מייבא "לצערי אין ייצור בדים בארץ ובטח לא ייצור המתאים לעטיפת מזון, אבל אני ממשיך לחפש", הוא אומר. "בינתיים אני משתמש בבד שעומד בתקן אירופאי של ייצור ירוק המיוצר בתנאי העסקה טובים וללא רעלנים, בגלל שזה מוצר מזון".

בגלל שמדובר במוצר שעוטף מזון במגע ישיר, היה חשוב לבקל ליצור חומר מתאים. "לא רבים יודעים את זה, אבל השרף והשעווה דוחים חיידקים באופן טבעי ובכך הם שומרים על טריות האוכל", הוא אומר. "כך, חצי התפוח שלך שצמוד אליו ניילון או החסה שעטופה בנייר או בניילון ומתקלקלים תוך יומיים, נשמרים לאורך הרבה יותר זמן".

אפשר לעטוף איתו כל דבר?
"בגדול כן. אבל בשר ורוב הנוזלים, עדיף שלא".

איך הגעת לחשוב בכלל לעשות את זה?
"אחותי ובעלה הקימו את העסק לפני חמש שנים וחיפשו יורש. החלטתי ללכת על זה, צללתי פנימה והרגשתי מיד שזאת הזדמנות להביא לידי ביטוי את עצמי ואת רוב מה שלמדתי בעשור של חינוך לקיימות ועבודה עם הידיים".

אלו תגובות קיבלת?
"אנשים אמרו לי שזה שינה אצלם הרגלים. זה באמת ריגש אותי כי זו אחת מהסיבות שבגללה יצאתי לעסק הזה: הפחתת השימוש בניילון. חלק מהלקוחות שלי סיפרו לי שלקח להם יותר משבועיים, מהרגע שפתחו את המשלוח עד שהתחילו להשתמש בפועל ורק אז ההרגל שלהם השתנה והם התאהבו".

"אין תירוצים, אפשר לעזור לבני אדם לשנות את הרגלי הצריכה שלהם", אומר בקל. לדבריו, למרות התחרות מול משווקי הענק והתעשייה המזהמת, שינוי הרגלים יעבור דרך יצירה של מוצרים טובים לשימוש.

"זה לא פשוט להתחרות במפעלי ענק בסין שמייצרים זבל בזול", הוא מסביר, "אבל גם יש חסרונות לשוק הגלובלי: מוצרים פחות איכותיים ומחירים שעולים בגלל עלויות השינוע". כשהוא אומר "זבל", בקל מתכוון ל-900 אלף טונות של פלסטיק שהופך לפסולת בישראל מדי שנה.

מה צריך לקרות כדי שיותר אנשים ישתמשו במוצרים ירוקים?
"אחרי יותר מעשור בחינוך, הבנתי שחינוך והסברה חשובים לא פחות מהמוצרים עצמם: תהליכי פיתוח המודעות, דרך הטמעה תרבותית אצל הילדים. בקנדה כמעט לכל ילד יש את המוצר המקומי של בד השעווה כמו שלנו.

"כשזה חשוב למשפחות, זה חשוב לילדים, והדבר הזה משנה את השוק. בעיני בלתי נסבל התהליך הבלתי פוסק של ייצור וזריקה, לא כקלישאה, אני באמת מפחד על העולם שיישאר פה לילדים שלי".

לפרטים נוספים על ה'עוטפת' – לחצו כאן.

"גם ההרגלים הקטנים והיומיומיים חשובים"

אשכנזי-רודד, בת 41 מתל אביב, מטפלת ברפואה סינית. ערב ראש השנה תש"פ החליטה לעשות משהו שונה. "בבוקר החג יצאתי לשוק ואחרי סיור של שעה, קניתי כלי נירוסטה לארוחה של 40 איש: צלחות, כוסות, קערות סכום ומעמדים לסכו"ם", היא מספרת.

את הכל היא הכניסה בתוך ארגז שמצאה בשוק ופרסמה פוסט: 'מהיום אין תירוצים. יוצאים לפיקניק עם חברים, יש ערכה בבית לאירוע, אפשר לבוא לקחת, רק שיחזור נקי".

ליטל אשכנזי-רודד: "מתוך מקום שלא מכריחים או מטיפים לאנשים, הם רוצים לעשות את זה" (צילום: אלבום פרטי)

הפוסט עלה במוצאי ראש השנה ויום למחרת, הטלפון שלה הוצף בעשרות הודעות. דף הפייסבוק שלה קיבל אלפי לייקים ומאות שיתופים. "דמיינתי שאנשים מהשכונה מדי פעם יעברו וייקחו, אבל אנשים ממש רצו להצטרף לרעיון הזה", אומרת אשכנזי-רודד. "בכנות, לא האמנתי שהוא יגיע לממדים שלו".

היוזמה הקטנה והמקומית של אשכנזי-רודד, שצמחה מהרצון האישי שלה להוביל שינוי ביחס לכלים חד פעמיים, צמחה במהירות לרשת ענקית של השאלת כלים בשם 'רב פעמי'. לדבריה, כיום יש יותר ממאה ערכות (בארץ ובעולם). בתל אביב עצמה יש יותר מעשרים.

"כל שבוע אני מעלה למפה ערכות חדשות", היא אומרת. "הקורונה אמנם עשתה הפסקה קצרה אבל ברגע שנתנו אישור להיפגש, הערכה חזרה להיות פעילה פול טיים".

איך עובדת המערכת?
"קודם כל, הכל וולונטרי. קונים כלים, כותבים לי מה הערכה מכילה. אני מעלה את זה למפה באינטרנט עם תכולה, מיקום ואיש קשר. אני גם מציעה לכולם לצרף טבלת זמינות.

"אם יש זמינות, כל אחד יכול לפנות לבעל הערכה ולבקש לשאול אותה בתאריכים מסוימים, והם צריכים להחזיר אותה נקייה ויבשה. לפעמים נאבדים דברים, זה נורמלי. אנשים יכולים לתרום כסף לערכה ובכסף הזה אקנה חסרים".

אחד הדברים שהפתיעו את אשכנזי-רודד היה המספר ההולך וגדל של פניות לערכות כשרות. "במגזר הדתי יש נוכחות, אבל אנשים פותחים ערכות מופרדות ודברים כאלה. באופן כללי, כל מפעיל מוסיף את הטאץ' האישי שלו. יש כאלה שמוסיפים קעריות מרק, יש כאלה שמוסיפים כוסות לשתייה חמה וקרה, כל אחד לוקח את הערכה למקום שהוא מתחבר".

"הקסם של רב פעמי שהוא פשוט לא מסחרי", היא מוסיפה. "הוא נשאר בגבולות המתנדבים, אנחנו אף פעם לא אומרים לאנשים לא להשתמש בחד פעמי, אנחנו אומרים: 'יש לנו ערכה, אם אתם רוצים תבואו ותיקחו. זה לא מחייב אתכם לשום דבר'. ומתוך המקום שלא מכריחים אותם או מטיפים להם הם רוצים לעשות את זה. לדעתי לא צריך למכור חד פעמי בכלל. אבל אנחנו נותנים אופציה שהיא לגמרי אפשרית".

כלי אוכל בערכות של ליטל אשכנזי-רודד (צילום: ליטל אשכנזי-רודד)

מה התגובות?
"הפידבק החזק ביותר שקיבלנו היו אנשים שכתבו לי שהם רוצים שוב את הערכה. יש פה באמת משהו חברתי וערכי.

"אני אומרת: לא צריך לקנות משהו חדש. בכל שכונה, רחוב, או קבוצת חברים צריכה להיות ערכה כזו לשימוש. חוץ מזה, זה מוציא אותך מהבית, דורש ממך להיות בתקשורת ואינטראקציה עם הסביבה שלך".

איך את רואה את המיזם משתלב במאבק בהתחממות הגלובלית?
"הסינים הסתכלו על גוף האדם כמיקרו קוסמוס בתוך מאקרו קוסמוס גדול. הם התבוננו על תופעות שמתחוללות בטבע ואמרו שמה שקורה שם קורה לנו בתוך הגוף.

"אני מתסכלת על משבר האקלים ורואה אנשים שהתרחקו מהטבע שלהם. התרחקו מהדברים החשובים באמת, וזה קשור אחד לשני. זה לא רק המשבר הגדול של כדור הארץ אלא החיים שלנו.

"לא שההרגלים הגדולים לא חשובים, אבל גם ההרגלים הקטנים והיומיומיים חשובים. האפשרות לבחור ברב פעמי".

להשאלה או הצטרפות ל'רב פעמי' – לחצו כאן.

"זה נוח וכן, זה גם ערכי"

אביהוד דומבק, בת 49 מכפר יהושע, עבדה במשך שנים בחברה להגנת הטבע וליוותה הדרכות על הנזקים של הפלסטיק והחשיבות של ההפרדה והמחזור. יום אחד החליטה שזה לא מספיק.

ענת אביהוד דומבק: "לא באה להכריח אף אחד, אבל האפשרות לבחור ברב פעמי היא החשובה" (צילום: אלבום פרטי)

"חשבתי על זה שאנשים הולכים לקנות בסופר ירקות או פירות ויכולים להגיד עד מחר שישתמשו בפחות פלסטיק אבל אין להם את האפשרות שלא", היא נזכרת.

כך החלה אביהוד דומבק לתפור את שקיות הפירות הרב פעמיות שלה. "'שינוי גדול מתחיל בשקית אחת', זה הסלוגן שלנו".

השקיות של אביהוד-דומבק נתפרות מפוליאסטר שמיוצר בישראל ומגיע למפעל שלה בעמק יזרעאל, ממנו יוצאות כל שנה כ-10,000 שקיות.  "זה עניין עקרוני, כדי לתת פרנסה לכמה שיותר משפחות ישראליות. "במפעל נגזרים הבדים, נתפרים, נפרסים, נארזים ונשלחים לחנויות ולקוחות פרטיים ברחבי הארץ?"

למה בחרת לייצר דווקא שקיות?
"אני בעצמי משתמשת בשקיות כעשר שנים. אם תעשה חישוב, בקנייה ממוצעת בשבוע משפחה משתמשת בעשר שקיות קטנות רק לירקות ופירות. זה סביב 500 שקיות למשק בית בשנה. השקיות שלנו, שרוכשים אותם פעם אחת, יחזיקו לפחות 8-7 שנים".

למה הן טובות?
"פרט לצמצום בפגיעה הסביבתית, לשקיות שלנו יש יתרון גדול כששמים אותן במקרר. בגלל האופן שבו הן מיוצרות הן שומרות על הטריות של הפירות והירקות, זה לא כמו לשים בפלסטיק שבה נוזלי הפירות זולגים וגורמים לריקבון".

שקיות הבד של ענת אביהוד דומבק (צילום: ענת אביהוד דומבק)

איך הפידבקים?
"בעלי, שהוא טכנאי מקררים, כבר פגש עשרות בתים עם השקיות שלנו. מה שיפה בהן זה שהן עוזרות לאנשים לארגן את הפירות והירקות בתוך המקרר. זה נוח וכן, זה גם ערכי. אנשים הבינו שזה הכרחי לצמצם שימוש מזהם"

איך את רואה את המיזם שלך משתלב במאבק בהתחממות הגלובלית?
"אם יש מעשה קטן שאתה יודע שעושה לך לא טוב, אז עצם החזרה עליו, גם בשימוש במידה קטנה, בסופו של דבר הופך לרעל.

"כך גם חלקיקי הפלסטיק החד פעמי שמזהמים את הקרקע, וחודרים אלינו לגוף בסופו של דבר. השימוש בתוצרי הנפט, כמו השקיות, מזהם את כדור הארץ ויוצר את כל המפגעים שאנחנו מכירים. אבל אותי מטריד יותר מכל הפגיעה בבריאות".

יש סיכון כלכלי בייצור מוצר שאין לו עדין ביקוש וודאי בשוק?
"אני רואה כמה צעדים קדימה. כל העולם הנאור עובר לשימוש אינטנסיבי ברב פעמי, בעוד בארץ לראות שקיות כמו שלנו, כאלטרנטיבה, זה עדיין מאורע נדיר.

"אני לא באה להכריח אף אחד לעבור לשימוש רב פעמי, אבל האפשרות לבחור ברב פעמי היא החשובה.

"לא הייתי פותחת את העסק אם הייתי מכירה שמישהו עושה את זה לפניי. לא מעניינת אותי התחרות ,אני עושה את זה בשביל השינוי הגדול".

לפרטים נוספים על השקיות של אביהוד דומבק – לחצו כאן.