הממשלה צפויה לאשר היום את ההחלטה בדבר 'נקיון אביב' – הליך להפחתת בירוקרטיה שנועד לחסוך למשק עמידה בדרישות רגולציה במגוון תחומים.

בין השינויים המתוכננים, נזכרות רפורמות זניחות ושפוטות כמו עדכון תקנות הספורט, כך שתבוטל חובת איש צוות רפואי בכל אימון של אגודת ספורט; ביטול חובת היתר כריתה למיני עצים פולשים, עצי מטע ועצי דקל בחצר פרטית; בעלי כלבים יוכלו לחסן נגד כלבת פעמיים באותה שנה, למשך שנתיים, במקום פעם בכל שנה. משרד המשפטים ינהיג הקלות בחוק החברות ובתקנות החברות שישפטו רישום חברות זרות ורישום בעלי המניות בחברות קיימות.

רפורמות אחרות צפויות להיות מורכבות בהרבה, כמו אימוץ משטר של היתר סביבתי יחיד ואחיד ל-10 שנים למפעל, במקום היתר רעלים, היתר פליטה ורשיון עסק כיום.

מדובר במגמה עליה הכריז ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מספר פעמים בתקופת כהונתו, אך רק כעת, תחת כהונת נפתלי בנט, מתקבלת החלטת ממשלה הכוללת הפחתה של עשרות רגולציות שונות.

ההחלטה ממצה עבודת מטה נרחבת וארוכת טווח. בזכותה, השינויים המוצעים זכו לאישור מראש של כל השרים הרלוונטיים, כך שלא צפויות התנגדויות. בממשלה מקווים להשלים את הליכי החקיקה הנדרשים עוד בשנה זו, ולתקן תקנות וצווים נדרשים עוד קודם לכן.

מה שנראה במבט ראשון אך ורק כיעול ושיפור הרגולציה וביטול דרישות בלתי נחוצות, עשוי להכיל בתוכו גם שינויים מהותיים. החלטת הממשלה רק מרכזת את הסעיפים אליהם יתחייבו השרים לפעול כדי להפחית רגולציה, אך ב"אותיות הקטנות" של הנוסחים של כל תחום ותחום עשויות להתברר בהמשך הפתעות לגבי היקף ומהות השינוי המתוכנן.

שינויים מהותיים באנרגיה וסביבה

שינוי מהותי יחסית נמצא במשרד האנרגיה – שם תתבצע הקלה שתאפשר חיבור צנרת גז ללקוח שממוקם 200 מטר בלבד מתשתית גז. כמו כן, רשות החשמל, שמופקדת כיום על בדיקת הזכות בקרקע של יזם שרוצה לקבל רשיון ייצור חשמל – תבטל דרישה זו לחלוטין.

ככל הנראה, חלק מהיזמים התקשו לעמוד בדרישה זו, מה שעלול לגרום לבעיות משפטיות מול ציבור שמתנגד להקמת מתקני ייצור חשמל. ברשות החשמל לא הגיבו לשאלת "דבר" בנושא".

השינוי המורכב ביותר הוא הכוונה לפשט את משטר ההיתרים הסביבתיים למפעלים שטעונים ברישוי. הכוונה היא לאמץ את השיטה של הסוכנות האמריקאית לסביבה (EPA) לפיה ישנו התר אחיד שמתחדש כל 10 שנים, ובו מרוכזות כלל הדרישות הסביבתיות מהמפעל, במקום משטר של היתר רעלים, היתר פליטה ורשיון עסק של הרשות המקומית – הקיים כיום.

בפועל, ב"אותיות הקטנות" של ההליך הזה טמונים כמה מוקשים משמעותיים. ל"דבר" נודע כי לפי דרישת התעשיינים, לאחר פרסום טיוטת ההיתר והליך של שימוע ציבורי, בו גם הם זכאים להשתתף, יתאפשר להם להגיש השגה נוספת על ההיתר, שהדרג המקצועי יחליט האם להגישה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.

מדובר במקרה נדיר בו התעשיינים מבקשים תוספת של הליך בירוקרטי, והפעם, למענם, ולא ביטול וקיצור שלה. לפי מקור בהתאחדות התעשיינים, "זוהי זכות סבירה על מנת לאזן את הרגולטור מקביעת תנאים דרקוניים, ללא הליך בקרה אמיתי על החלטותיו". פעילי סביבה לא בהכרח מסכימים.

רווית שטוסל, מרכזת קהילת "מנקים את מפרץ חיפה", הסבירה ל"דבר" כיצד הרגולציה על בז"ן עלולה ליפול בין הכיסאות במתכונת החדשה: "ההזרמה של שפכים לקישון, נחשב הזרמה לנחל ולא לים, מה ששם אותה ברשות המים ומחוץ לרפורמה. אם זיקוק הדלקים בבז"ן ייפסק בעתיד, המתחם ימשיך לשמש מספר שנים כמקום אחסון לדלקים, אלא ששם משטר הפיקוח רופף יותר והדיווח לציבור דל בהרבה".

לטענתה, חוק אוויר נקי מתקדם ומחייב שקיפות הרבה יותר מחוק חומרים מסוכנים הישן ממנו, כך שמהלך של טיוב רגולציה מיותרת, עלול ליצור גם מצבים של הפחתת רגולציה חיונית. בנוגע לזכות ההשגה אמרה: "לא הגיוני לתת למפעל אפשרות לדלג מעל הדרג המקצועי מעל הציבור ולהגיע עד מנכ"ל משרד ממשלתי עם דרישות, שיכולות בקלות להאריך את הליך הוצאת ההיתר בחציש נה ואפילו שנה שלמה".