מעל 40 אלף איש ואישה עלו במהלך אתמול (חמישי) לכנסת כדי לחלוק כבוד אחרון לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל , שמעון פרס ז"ל. בתור הארוך שהשתרך בכניסה לרחבת הכנסת אפשר היה לפגוש את החברה הישראלית על הפסיפס המגוון שלה, חילונים ומסורתיים, דתיים לאומיים וחרדים. בין העמודים בהם ירד דגל המדינה לחצי התורן, אפשר היה לשמוע שיחות שקטות בעברית, ערבית,רוסית, אמהרית, אנגלית וצרפתית. מאילת בדרום ועד צפון הגולן, הגיעו אנשים לחלוק כבוד אחרון למנהיג שהיה ישראל, עוד לפני שהיתה ישראל.
"זה לא עניין של חשוב. זה הכרחי, צו השעה. לא יכולתי לדמיין את עצמי לא מגיעה לפה היום. יש תחושה של אבל לאומי בכל המדינה כי זה באמת אבל", סיפרה אתי כהן. "זה אחרון דור הנפילים, לא יקום אחד כזה, לא בדורי בטח. מה שהוא עשה עבורנו לא יקום ולא יהיה". אתי מספרת שתכונות האופי הצנועות והמיוחדות שלו, עשו את פרס למנהיג כה אהוב. "הוא לא היה יהיר, לא משנה כמה היה לו או לא היה לו הוא חי בצניעות והתנהג בצניעות – כמו שמנהיג צריך להתנהג. מנהיג מתאפיין קודם כל באישיות שלו, זה היסודות שלו. בגלל זה כל כך הרב אנשים באו לפה היום."
"אי אפשר להתחבר היום לרוב המנהיגים בתור נוער", אמרו ל'דבר ראשון' שרון כץ ורוני פיינשטיין, תלמידי תיכון מירושלים, שהגיעו ביחד עם עוד מאות בני נוער מכל הארץ לחלוק כבוד אחרון לפרס. "הוא מנהיג גדול ודגול בעל ידע בכל תחום, אני מאוד מעריך אותו", סיפר שרון. "הוא כמו סבא מאוד מיוחד, וזה מה שמושך את בני הנוער להגיע לפה" הוסיפה רוני.
ברחבת בית הנבחרים הישראלי, לצד מנהיגים מכל העולם, אפשר היה גם לפגוש ביהודים מכל רחבי תבל. שמאי שולבי, המתגורר באנגליה, מתארח בארץ בימים האחרונים כדי ללמוד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "הגעתי לארץ כדי לראות וללמוד על הסכסוך באמת. בתקשורת באנגליה יש הרבה שקרים ותעמולה, ורציתי לראות את הדברים בעיניי. זה סכסוך מורכב, ולי אישית ברור שפרס ייצג את הרצון של החברה הישראלית לשלום". חברו של שמאי, חיים ווקסמן, שהתלווה אליו הוסיף, "שמעון פרס היה בן אדם מדהים, הייתה לי את הזכות להכיר אותו והיה לי חשוב אישית לכבד אותו. הוא באמת אחרון המנהיגים הדגולים של ישראל, שייצג את ישראל על הצורה הטובה ביותר שלה."
סיגל ורונן הגיעו מראשון לציון ותל אביב, "פרס משמש דוגמא לכל העם. הוא מהאבות המייסדים של המדינה. הוא תרם תרומה משמעותית לבטחון, בהרבה מקומות שלא מדברים עליהם. אנחנו כמדינה וחברה חבים לו חוב אישי לבוא וללוות אותו בדרכו האחרונה." את רונן לא מפתיעה העובדה שכל כך הרבה אנשים הגיעו לכנסת, "הוא זכה בכבוד הזה ביושר. הוא בן אדם נדיר ומוכשר בצורה בלתי רגילה. הוא יצר קשרים מרובים שחיזקו את המדינה, במיוחד בשעות צרה – ולהגיע לפה היום זה המעט שאנחנו יכולים לעשות."