הצעת החוק של יו"ר הוועדה לביטחון פנים, חה"כ מירב בן ארי (יש עתיד) לביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים עברה אתמול (שני) בכנסת בקריאה ראשונה. חמישה חברי כנסת תמכו בהצעת החוק ולא נרשמו מתנגדים. הצעת החוק קובעת כי ההיטל לא יוטל יותר באשר לשכרם של עובדים זרים שהועסקו החל משנת 2022 ואילך.

ההיטל, בסך 15-20% מגובה השכר, הוטל בתחילת שנות ה-2000 במטרה לצמצם את כדאיות ההעסקה של עובדים זרים במשק הישראלי. עם זאת, לאורך השנים הוחרגו ממנו מעסיקיהם של מרבית העובדים הזרים בישראל – כך הוא איננו חל בענף הסיעוד, החקלאות, וכן ביחס לעובדים המגיעים לישראל תחת חוזה מומחה כגון ספורטאים מקצועיים או עובדי החברות הזרות בתחום התשתיות.

הענפים המרכזיים המושפעים מההיטל הם ענף הבניין בו מוטל היטל מופחת בסך 15%, וענף המסעדנות המעסיק מבקשי מקלט רבים (בעיקר בתפקידי שוטפי כלים ומנקים), עליו מוטל היטל מלא בשיעור 20%.

מגישת הצעת החוק, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד): "בשנתיים האחרונה הנחיתה מגפת הקורונה מכה קשה על המסעדנים, עסקים קטנים בתחום קרסו, אלו ששרדו ספגו מחיר כלכלי כבד. את הצעת החוק הגשתי כבר בכנסת העשרים מתוך הבנה כי ההיטל מכביד בצורה קשה על המסעדנים. בענפים אחרים ההיטל כבר בוטל בעבר, כעת ולאור קשיי התקופה הגיע הזמן לבטלו גם בענף המסעדות". הצעת החוק תוצמד להצעת החוק הממשלתית שמקדם שר האוצר אביגדור ליברמן לקראת תקציב 2023.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "החלטה לבטל את היטל העסקת עובדים זרים בענף הבנייה היא החלטה נכונה שתהיה עוד נדבך בכלים להפחתת עלויות הבנייה ומחירי הדיור. ההתאחדות מעריכה כי תחסך בכך עלות שנתית של 34,000 שקל בממוצע לעובד".

לדבריו, ההיטלים ייקרו את עלויות השכר של העובדים בכ-30%, עלויות המהוות כ-30% מכלל תשומות הבנייה. "ההנחה השגויה שלפיה הוטל בעבר היטל זה היתה, כי הוא יעודד העסקת ישראלים במקום זרים. אולם ההחלטה זו הוכחה כמוטעית. ישראלים נמענו וממשיכים להימנע מעבודות רטובות מהסוגים שמבצעים אותם זרים. המדינה והענף ניסו שוב ושוב לגייס ישראלים לעבודות הללו, ללא הצלחה. לכן, ההחלטה לאשר תוספת עובדים זרים ולהוזיל את עבודתם תתרום ישירות לעלייה בתפוקות הענף, להאצת הבנייה ולהפחתת מחירי הדיור".

"היום לאור פעילות מתמשכת אנו שמחים לראות את ביטול החוק מתקדם צעד קדימה", אמר המסעדן תומר מור, מנכ"ל ארגון מסעדנים חזקים ביחד. "אנו מחזקים את ידי ח״כ מירב בן ארי בהובלת שינוי החוק ופועלים לעזור לייצר תמיכה רחבה בכל המפלגות כדי לקדם את התיקון לחוק וליישמו במהרה. ביטול ההיטל יהיה יום חג למסעדנים ויתקן עוול היסטורי שעלותו הכלכלית מסתכמת במילארדים, שנגבו יתר ולא לצורך מכיסי המסעדנים והביא באופן ישיר לשיחקה כלכלית ופגיעה בתעשיית המסעדנים. אנו נמשיך לפעול לקדם תיקון חקיקה וביטול חוקים ומיסים ללא תוחלת על גב המסעדנים".

מור ציין כי בשנת 2016 פסק בית המשפט העליון כי ההיטל חל גם על העסקת מבקשי מקלט. זאת, בניגוד לפרשנות שהייתה מקובלת על ידי מרבית המסעדנים. משמעות הדבר הייתה שמאות מסעדות נדרשו לשלם היטל רטרואקטיבי על שש שנות העסקה ומסעדות רבות לדבריו קרסו בעקבות העלויות הכבדות.

בחוות דעת שפרסם ארגון קו לעובד על הצעת החוק, ציינו חוק ההיטל נקבע בתקופה בה כל מהגרי העבודה שהגיעו לישראל נאצלו לשלם דמי תיווך בלתי חוקיים כתנאי לגיוסם לעבודה, והיו כבולים באופן מוחלט למעסיקיהם, דבר שהיווה תמריץ למעסיקים ולגורמי תיווך להגדיל את היקף העובדים הזרים לצורך העסקתם כעובדים פגיעים ונטולי כוח מיקוח. כיום, לדבריהם, בחלק מהענפים הללו נחתמו הסכמים בין-מדינתיים באופן המצמצם תופעות פסולות אלו.

בארגון בירכו על ביטול ההיטל בענפים מוסדרים אלו – אך קראו דווקא להטיל היטל על ענפים בילתי מוסדרים כגון חברות התשתית הזרות עליהן לא הוטל עד כה: "בענפים אלו נגבים דמי תיווך מעובדים, הם מוחתמים על שיעבודי חוב והם כבולים באופן מוחלט למעסיקים דה-יורה ודה-פקטו. העסקתם של עובדים אלו היא בהגדרה זולה ומשתלמת דווקא בשל היותה פוגענית ביותר, ודמי התיווך שהם משלמים – עשרות אלפי דולרים לכל עובד בכסף שחור – מייצרים כשלעצמם תמריץ להעדיפם על פני עובדים ישראלים ולייצר ביקושי שווא. השתת היטל על ענפים אלה יש בה כדי לאזן את התמריצים הכוזבים להעסקת מהגרי עבודה בענפים אלה ולהביא לשילוב עובדים מכוח העבודה המקומי".