דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 28°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פרידה

פרופ' אליעזר שביד, חתן פרס ישראל, הלך לעולמו בגיל 92

שביד יובא למנוחות מחר (ה') בירושלים | היה הוגה דעות ואיש חינוך וספר, ופרסם עשרות ספרים ומאמרים שעוסקים במחשבת ישראל, בתולדות היהדות וביהדות החילונית

פרופ' אליעזר שביד. השתתף בקרבות לשחרור צפת, לוד ורמלה (צילום: ויקיפדיה)
אוריאל לוי

פרופ' אליעזר שביד, חתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל ל-1994, הלך לעולמו אתמול (שלישי) בגיל 92. הלווייתו תתקיים מחר ב-11:00 בהר המנוחות בירושלים, בית ההספד קהילת ירושלים.

שביד נולד בירושלים בספטמבר 1929, לצבי ישראל שביד, משורר, סופר ומתרגם, ואסנת רוזין, מחנכת וחלוצה. הוריו עלו ארצה בעלייה השלישית והתיישבו בירושלים. כילד למד שביד בבית הספר לילדי עובדים על שם חיים ארלוזורוב. בגיל 10 הצטרף לתנועת הנוער החלוצית המחנות העולים. הוא המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון של זרם העובדים בירושלים.

ב-1947 התגייס להכשרה חקלאית בקיבוץ כפר בלום, ולפלמ"ח. עם פרוץ מלחמת העצמאות השתתף בקרבות בגליל ובשחרור צפת. בהמשך השתתף בשחרור לוד ורמלה, ובסוף המלחמה השתתף בקרבות הנגב.

עם סיום המלחמה נמנה שביד עם מייסדי קיבוץ צרעה שבפרוזדור ירושלים. כחבר הקיבוץ היה פעיל במרכז של איחוד הקבוצות והקיבוצים ובוועדת התרבות המרכזית של התנועה, ועמד בראשות מחלקת ההדרכה של התנועה המאוחדת. בתפקיד זה חיבר חלק ניכר מתכניות החינוך לשכבות הבוגרות של התנועה.

ב-1951 התחיל לפרסם מאמרים על לקחי מלחמת השחרור, על עתיד התנועה הקיבוצית לאחר הקמת המדינה ועל החינוך היהודי בישראל, וכן מאמרי ביקורת על הספרות העברית החדשה ועל הסופרים והמשוררים בני דור הפלמ"ח. מאמריו פורסמו בכתבי העת "שדמות", "ניב הקבוצה", "הפועל הצעיר" ו"מולד".

בהמשך דרכו, עם תחילת לימודיו באוניברסיטה העברית, פרסם מאמרים בנושאי חינוך וחברה, יהדות וציונות וביקורת הספרות בכמה כתבי עת חדשים, בהם "מבואות", "משא" (המוסף הספרותי של העיתון "למרחב"), "בטרם", "כיוונים", "כיוונים חדשים" ו"גשר". היה חבר המערכת בכתבי העת "שדמות", "מבואות", "בטרם" ו"גשר".

אחרי מלחמת ששת הימים הצטרף למערכת כתב העת לענייני יהדות "פתחים", ופרסם בו מאמרים רבים, וכן השתתף במחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית, בסמינרים למדריכים ובהוצאת סדרת חוברות של "מקורות הציונות" בצירוף מבואות. רבים ממאמריו תורגמו ליידיש ולאנגלית בכתבי העת של ההסתדרות הציונית.

ב-1953 החל ללמוד באוניברסיטה העברית, וב-1961 סיים את לימודי המאסטר בהצטיינות יתרה. עבודת הדוקטורט שלו בהדרכת פרופ' שלמה פינס עסקה בביקורת המושכלת על האריסטוטליות אצל פילוסופים יהודים בימי הביניים. עם הקמת החוג למחשבת ישראל, עמד בראשו. ב-1984 התמנה לפרופסור מן המניין.

בתקופה זו שהה כמה שנים בשבתונים באוניברסיטאות סטנפורד, ייל והמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת אוקספורד, ועבד בהן כמרצה אורח. השתתף בהקמת מכון שכטר ללימודי היהדות בראשית שנות ה-90, ולימד בו עד 2007.

ב-1998 פרש לגמלאות, אבל המשיך ללמד שנים רבות לאחר פרישתו. במשך השנים פרסם עשרות ספרים ומאמרים שעוסקים במחשבת ישראל, בתולדות היהדות וביהדות החילונית.

שביד הוא חתן פרס ישראל ל-1994 (התשנ"ד), בעל תואר דוקטור לשם כבוד במדעי היהדות מטעם הסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק (1996), דוקטור לשם כבוד מההיברו יוניון קולג' (2007) ויקיר ירושלים ל-2015.

הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ועשרה נכדים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!