הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה) קוראת לשמירה על שלומם ומוגנותם של ילדים שהוריהם נמצאים בסכסוכי גירושין, ויש חשד לפגיעה בהם מצד אחד ההורים. במסקנות מדיון הוועדה שהתקיים בשני שעבר ופורסמו השבוע, נכתב שיש "לעשות הכול" כדי לשמור על הילדים במצבים אלו, כולל מניעת קשר עם ההורה הפוגע.

בנוסף, הורתה הוועדה לבתי המשפט לענייני משפחה שבמקרה של סכסוכי משמורת וטענות שאחד ההורים פוגע בקשר של הילד עם ההורה השני, אין למנות מומחה מאבחן שהוא גם מטפל, מצב שיש בו ניגוד עניינים מובנה.

מנתונים שהציגה בדיון העובדת הסוציאלית הראשית לסדרי דין במשרד הרווחה, מרים ספיר בן לולו, עולה שבשנת 2020 טופלו 10,400 משפחות במסגרת הליכי פרידה וגירושין, כשב-8% מתוכן זוהה 'ניכור הורי' – כלומר ניסיון של אחד ההורים לפגוע בקשר של הילד עם ההורה השני. בפסיקות רבות של בתי המשפט למשפחה בשנים האחרונות, חשד למצבים כאלו הוביל לעיתים לשלילת המשמורת של ההורה שכביכול יצר את הניכור על הילד, גם במקרים של חשד לפגיעה בילד מצד ההורה שאותו סירב לפגוש.

במסקנות שפרסמה הוועדה נכתב ש"הוועדה קובעת כי לילד הזכות הטבעית לקשר עם שני הוריו; הוועדה קובעת כי האתגר הגדול ביותר של הרשויות הוא חקר האמת בין בני זוג הנמצאים בסכסוך גירושין וזיהוי דחיפות הטיפול במקרה; הוועדה קובעת שבמקרים בהם יש פגיעה במוגנות הילד מצד אחד מהוריו – יש 'לעשות הכל' על מנת לשמור על שלומו ומוגנותו כולל מניעת קשר עם ההורה הפוגע."

לבחון אם הנוהל של בתי המשפט משרת את טובת המשפחה

דיון הוועדה עסק בין השאר בנוהל שפרסמה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות באוקטובר 2020, שמטרתו לקבוע סדרי דיון אחידים בבתי המשפט לענייני משפחה, בהליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על רקע סכסוך משפחתי, וכן בהליכים שמעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים, מתוך הבנה שמרכיב הזמן במקרים אלה הוא קריטי.

לפי הנוהל, במקרים כאלו יש לקבוע דיון תוך 14 יום, ולא להמתין לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. בנוסף, קובע הנוהל חובת דיווח מדי 6 חודשים, לנשיאת בית המשפט העליון, על מקרים שחרגו ממנו. הנוהל מלווה במחקר שבוחן את אופן יישומו.

ההנהלה ביקשה מהנהלת בתי המשפט לבחון את הנוהל בהקשר של טובת המשפחה. במסקנות נכתב ש"הוועדה מבקשת שבמסגרת המחקר שמתבצע לבחינת הנוהל תיבחן גם האפקטיביות של הנוהל בהיבט טובת המשפחה שעניינה נדון בבית המשפט ולא רק עצם יישום הנוהל".

מומחים בניגוד אינטרסים

הוועדה עסקה גם במינוי מומחים על ידי בתי המשפט, וקראה למנות מומחים נייטרליים ולא מטעם הצדדים. בדיון עלה שבמקרים רבים ממונה מומחה מטעם אחד הצדדים לסכסוךהצד שמצבו הכלכלי טוב יותר, מה שפוגע באובייקטיביות של חוות הדעת. חברי הוועדה קראו להנהלת בתי המשפט "למנות במקרים הרלוונטים מומחה נייטרלי בלתי תלוי, מטעם המדינה לבחינת מצב הקשר הורה-ילד".

קביעה נוספת של הוועדה היא איסור למנות מומחה מאבחן שהוא גם מטפל. במצב זה, שכיום הוא נפוץ, ברור שלמומחה המאבחן אינטרס לקבוע שנדרש טיפול ארוך טווח.

בהודעת הוועדה נכתב ש"הוועדה קובעת שאין למנות מומחה שהוא מאבחן וגם מטפל – מצב שיש בו ניגוד עניינים מובנה."

צורך במרכזי טיפול שמשלבים אבחון

בדיון עלה שליחידות הסיוע שליד בתי המשפט יש קושי לבדוק מהימנות של טענות אחד ההורים לפגיעה בילד מצד ההורה השוני. ביחידות אלו נעשה אבחון ראשוני של המשפחה, במצב בו מזהים ניסיון לחבל בקשר הורה-ילד מצד ההורה השני והסתה של הילדים, המשפחה מופנית לטיפול ארוך טווח.

בדיון עלה שליחידות אין כלים לבדוק מהימנות טענות לגבי פגיעה בילד. אם קיים חשד שכזה, קיימת חובת דיווח על פי החוק. האתגר הוא באבחון רמת הדחיפות של המקרה.

בוועדה המליצו להקים מרכזים טיפוליים שמשלבים גם אבחון. במסקנות הוועדה נכתב ש"מבחינת משרד הרווחה והשירותים החברתיים ולמרכז השלטון המקומי, הוועדה קוראת להקים מרכזי קשר כדוגמת מרכז "גשר לקשר" באשדוד, בו אנשי הטיפול מצליחים להגיע לחקר האמת, לטפל במשפחה ולצמצם מצבים של פגיעה בקשר."