"צאו להתפשר", קראה השופטת מקצה האולם. "היומן שלי מלא, וחבל שנקבע את דיון ההוכחות לעוד שנה וחצי כשהפער ביניכם הוא 20 אלף שקלים". העובד הביט בתמיהה בעורך הדין שלו שמשך בכתפיו ואמר לו: "ככה זה עובד, חביבי".

לאחר הדיון, שנערך לפני 10 שנים, פנה אלי העובד ואמר לי: "אם הגענו למצב כזה, מה עושים? אני מתחיל עבודה חדשה ולא יכול לחכות שנים כדי לברר את זכויותיי".

הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר. תלונות מסוג זה הגיעו לא פעם ולא פעמיים לשולחני באותה התקופה, אולם באותו יום, עלה במוחי רעיון: אני אזמין את העובד ואת הקבלן למשרדי ואנסה לסייע להם להגיע להסדר.

מניסיוני רב השנים כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה ובהסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, למדתי שרוב המחלוקות בין קבלנים לעובדים נובעות מחוסר בקיאות בחוקים ובהסכמים.

הדברים כמובן מסובכים הרבה יותר כשמדובר בעובדים פלסטינים. בענף הבניין עובדים כ-84 אלף פלסטינים, שיוצאים מדי בוקר מביתם ב-4:00 לפנות בוקר, ועומדים בתורים ארוכים במחסומים עד שהם מגיעים להסעות שלוקחות אותם לאתרי הבנייה ברחבי הארץ.

קשה לדמיין כיצד פועלים אלו, עם כל הקשיים שבהם הם נתקלים, יצליחו לתבוע את מלוא זכויותיהם כשעליהם להתגבר על קשיי שפה, פערי ידע ומידע, להתמודד עם חוקים ישראליים ולהביא את תביעתם בפני בית הדין בישראל. עורכי דין שונים ניצלו את הקושי הזה לאורך השנים וגבו כספים רבים מהעובדים הפלסטינים עבור מיצוי זכויותיהם.

הפתרון שקידמתי היה הקמת ועדה פריטטית ליישוב חילוקי דעות בין עובדים וקבלנים. ב-2010 נחתם הסכם קיבוצי ענפי שכלל את הקמת הוועדה. כיום, שנים לאחר מכן, בכל שנה מטפלת הוועדה ביותר מ-1,000 תיקים של סכסוכי פרט בענף. בכל יום נפגשים עובדים, קבלנים, עורכי דין מטעם התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עורכי דין מטעם הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומזכירות הוועדה, שהיא נייטרלית ואובייקטיבית.

חברי הוועדה דנים יחד עם הצדדים בטענות העובד ובטענות הקבלן. כיום, לאחר דיון באלפי תיקים, אין כמעט טענה שיכולה להפתיע אותם. הוועדה מקצועית ומומחית ליחסי העבודה בענף הבניין לבדו. חבריה יכולים להביא הצעות פרקטיות בפני הצדדים.

הצעתם מוסברת ונתמכת בהוראות הדין ומותירה מעט מאוד מקום לאי-ודאות, ובדרך כלל הצדדים בוחרים לקבל אותה. ברמת מקצועיות כזו, אין סכסוך שלא ניתן לגישור, כשכללי הדיון הם שהוועדה לעולם אינה קובעת את התוצאה עבור הצדדים, אלא רק מנסה לגשר ולפשר ביניהם.

באמצעות הוועדה זוכה העובד לסיים את המחלוקת במהירות ולקבל את כספו. הקבלן חוסך זמן עבודה יקר שכרוך בהכנת ההגנה מטעמו, איתור מסמכים, פגישות עם עורכי הדין שלו והתייצבות לדיונים בבית הדין. בסופו של דבר, כשהקבלן משלם מיידית בפשרה לעובד סך של 10,000 שקלים, הוא חוסך סכום גבוה מ-10,000 שקלים שהיה משלם בהתגוננות בבית הדין, כולל עלויות עקיפות.

במידת הצורך, יודעת מזכירות הוועדה לתאם גם ימים מרוכזים לעורכי הדין והצדדים. כך, בדרך כלל רוב העובדים של קבלן פלוני מיוצגים על ידי אותו עורך דין. היו ימים שבהם נדונו באותו יום 20 דיונים של עובדים שונים מול אותו קבלן. לעתים, לאחר הדיון וההסכמות בנוגע לעובד אחד, ניתן לשכפל את המנגנון המוסכם ליתר העובדים ולחסוך זמן יקר.

כשאנחנו עוסקים בעובדים פלסטינים, האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות דואג לאשר את כניסת העובד לארץ מול מתאם הפעולות בשטחים, אף שהעובד נחשב כ"לא עובד".

הוועדה זוכה לשבחים בארץ ובעולם הן מבחינת המעסיק והן מבחינת העובד. משלחות מטעם ארגוני עובדים בעולם ומארגון עובדי הבנייה העולמי BWI הגיעו ללמוד את המודל שפיתחנו כדי ליישם אותו במדינות נוספות בעולם.

גם בתי הדין לעבודה עצמם שולחים כיום את הצדדים שמגיעים אליהם לנסות להגיע ראשית להסכמות במסגרת הוועדה הפריטטית, ורק לאחר מכן, אם לא הושגו הסכמות, לעובד עומדת תמיד הזכות לחזור לעתור לבית הדין. יש להעריך שהוועדה מסייעת להפחית גם את המעמסה הרבה על בתי הדין לעבודה.

אחד הדברים הגדולים במנגנון הוועדה הפריטטית, היא שמדובר בשירות מהמעלה הראשונה שניתן הן למעסיק והן לעובד לגמרי בחינם. כיום המנגנון תקף רק באשר למעסיקים שחברים בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, שכן לא הורחב בצו, אבל כלל העובדים בענף הבניין יכולים לפנות לוועדה באמצעות המייל.

הכותב הוא יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל