נשיא המדינה וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס הובא היום (שישי) למנוחות בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל בירושלים. בהלוויה נכחו כ-5,000 בני אדם וביניהם מנהיגים ואנשי ציבור מהארץ ומרחבי העולם.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ספד לפרס ופתח את דבריו במילות השיר "אני מאמין" של המשורר שאול טשרניחובסקי: "'שחקי שחקי על החלומות, זו אני החולם שח. שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך', והוסיף "אתה נאסף אל אבותיך היום באדמה שאהבת כל כך, אך לא נאספים חלומותיך, לא נטמנת אמונתך. היית איש אחד שנשא אומה שלמה על כנפי הדמיון, על כנפי החזון".

"שמעון, אודה ולא אבוש, ערב ראש השנה על מפתן קברך בחלקת גדולי האומה, גם סליחה צריך לבקש ממך. גם סליחה נבקש ממך", אמר הנשיא ריבלין והתכוון למסע ההסתה כנגד ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל וכנגד פרס שכיהן כשר החוץ והבטחון בתקופת הסכמי אוסלו. אותו מסע הסתה שלא גונה על ידי רבים ממנהיגי מפלגות הימין שחלקם אף נכחו באותן הפגנות אלימות שהובילו לרציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין. "מותר היה לחלוק עליך, למתנגדים הייתה החובה להביע דעתם, אבל היו שנים, בהן נחצו קווים אדומים בין יריבות אידאולוגית לאמירות ומעשים שמקומם לא יכירם."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

את דבריו סיים הנשיא במילים אלו: "מותך הוא אובדן אישי ולאומי אדיר כפי שהוא חותַם של עידן, תום עידן הנפילים, שסיפור חייהם הוא סיפור דברי ימיה של התנועה הציונית ומדינת ישראל. זו התחושה העמוקה שלנו היום. תחושה שתם פרק בחייה של אומה, תם פרק בחיינו."

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

מיריבים פוליטיים לידידים

"אין זה סוד ששמעון ואני היינו יריבים פוליטיים, אבל במהלך השנים נעשינו ידידים, אפילו ידידים קרובים". ספד לפרס ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו הדגיש כי מאז ומתמיד עמד פרס על המתח בין היותו מדינאי להיותו פוליטיקאי. "אם רוצים להגשים דברים שמאמינים בהם – במדיניות, בכלכלה, בחברה – אי-אפשר באמת להתנתק מהפוליטיקה. ולכן, ביובל השנים שהוא עשה בכנסת ובממשלה, התקיים בו המתח המובנה הזה בין המדינאי לַפּוליטיקאי. הוא המריא על כַּנְפֵי החזון, אבל הוא ידע שמסלול ההמראה עובר בשדה החתחתים של הפוליטיקה. מה שאפשר לו לעשות זאת, לספוג בליסטראות ולקום על רגליו בכל פעם מחדש, הוא להט העשייה והחזון."

נתניהו סיפר על הנאום שנשא פרס בהלוויתו של אחיו יוני נתניהו, שנהרג במבצע אנטבה. "הוא נשא הספד מרטיט לב שלא אשכח כל חיי. באותו רגע מאז נוצר בינינו חיבור עז ומיוחד שאף פעם לא נותק." והוסיף, אף ששמעון ואני לא הסכמנו על דברים רבים, חילוקי הדעות לא הֶאֶפִילוּ על הפגישות הרבות, החמות והמחכימות שקיימנו". ולבסוף אף הודה כי על דבר אחד הסכימו השניים: "במזרח התיכון הסוער שבו רק החזקים שורדים, השלום לא יושג אלא מתוך הבטחה מתמדת של עוצמתנו, אבל התכלית היא לא העוצמה, הכוח הוא אמצעי, התכלית היא קיום ודו קיום, קדמה שגשוג ושלום, לנו לעמי האזור ולשכנינו הפלסטינים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, לצד נשיא ארה"ב ברק אובמה. צילון: גיל יוחנן

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, לצד נשיא ארה"ב ברק אובמה. צילון: גיל יוחנן

המשימה נמצאת בידיו של הדור הבא

גם נשיא ארצות הברית ברק אובמה ספד לפרס המנוח, בראשית דבריו אמר הנשיא כי הוא "חש כבוד גדול לומר מילות פרידה לידידי שמעון פרס שהראה לנו שהצדק והתקווה נמצאים בלב הרעיון הציוני והוסיף כי "חיים חופשיים במולדתו. חיים בטוחים במדינה והיכולת להגן עליה בכוחות עצמה עצמה, חיי ידידות עם מדינות אשר ניתן להחשיב כבעלות ברית, חיים שופעים בהנאות פשוטות, משפחה וחלומות גדולים. זה היה החיים שמעון פרס. זוהי מדינת ישראל. זהו הסיפור של העם היהודי."

אובמה אמר בצער כי פרס "לא הספיק לחזות בחזון השלום שלו מתממש" וכי "העם היהודי לא נוצר כדי לשלוט בעם אחר" והוסיף כי "עכשיו המשימה נמצאת בידיו של הדור הבא. אנו חשים את כובד המשקל והאחריות ששמעון נשא על עצמו ולוקחים ממנו דוגמה. יש לבחור בחיים. שמעון, אתה בחרת בחיים. אז בואו נבחר בחיים עבור שמעון כפי שהוא בחר ונהפוך את עבודתו לעבודתנו".

עוד נשא מילות הספד נשיאה לשעבר של ארה"ב ביל קלינטון שסיפר על עבודתו וידידותו ארוכת השנים עם פרס. "יותר מ-70 שנה הוא שירת את הציבור והיה לי הכבוד לחלוק עמו יותר מ-25 שנים מהתקופה הזו. קודם בניסיונות השלום בין ישראל לפלסטינים ואז גם כחברים. פרס היה אדם שאפשר היה להקשיב לו ולצחוק איתו. קיבלתי ממנו השראה גדולה, הוא נגע בלבם של רבים".

נשיא ארה"ב ברק אובמה. (צילום: גיל יוחנן)

נשיא ארה"ב ברק אובמה. (צילום: גיל יוחנן)

איש משפחה, ביישן ומאוהב בעתיד לבוא

גם ילדיו של פרס, ספדו לאביהם. וביקשו לזכור את "שני חייו", כדבריה של בתו, לא רק את פרס המדינאי אלא גם את שמעון, האבא והסבא.

משפחתו של פרס ז"ל (צילום: קובי גדעון \ לע"ם)

משפחתו של פרס ז"ל (צילום: קובי גדעון \ לע"ם)

"תיארו אותו כמי שהיטיב לנהל משא ומתן ומצא כל דרך אפשרית להשיג את מבוקשו. ספדה לו בתו, צביה ולדן, "אני הייתי עדה לגבר צעיר שהפעיל את כישוריו היצירתיים כדי להאכיל אותנו. שחתך סנדוויצ'ים למשולשים ולמעוינים. בעיני הציבור הרחב ייזכר כמי שסעד על שולחנות מלכים. אני זוכרת אותו ליד השולחן במסעדה צרפתית, כשהוא לוחש לי: "זה טעים, אבל אין כמו הסלט של אמא.' העגבניות והמלפפונים של ישראל היו בעיניו מיטב המעדנים. רבים וטובים היו ימי שני חייו, וכל אותן שנים, היה איש מאוהב. מאוהב במשפחתו – מאוהב בעם ישראל – מאוהב במדינת ישראל – אוהב ימים לראות טוב, ומאוהב בעתיד לבוא."

"אבא הגדיר את עצמו כביישן, למרות שהיה תמיד תחת הזרקורים", ספד לו בנו יוני פרס. "היה בינינו קשר עמוק ומיוחד. למרות היעדרויותיו הרבות, תמיד הקפיד לדרוש בשלומנו ולהתעניין, גם ממרחקים גדולים. אבא היה אדם מאד רגיש ואכפתי כלפי כל אדם באשר הוא. נטול אגו, מביט לכולם בגובה העיניים ותמיד קשוב, מתעניין ותומך. אהב מאד את המשפחה ולא פחות את חברי המשפחה החדשים שהצטרפו למשפחה מלוכדת ואהובה. בשנים האחרונות, הייתה לו עדנה ותמיכה חוצת גבולות, בארץ ובעולם, וכל כך שמחתי לראותו מתמוגג מגלי האהבה, אשר גרמו לו להגיע לשיא פריחתו. כשנשאל אבא, מה היה רוצה שיכתבו על מצבת קברו לאחר מותו, הוא אמר ,ללא הסוס, 'מת בטרם עת'", הוסיף.

"נזכור אותך בכל אשר נלך, ובכל שנעשה", ספד בנו, חמי פרס. "נזכור אותך במילים, ונזכור אותך בספרים. נזכור אותך בשירים ונזכור בניגונים. בשבילי הארץ שהקמת, ובמפעלים האדירים שבנית. עיניך החכמות ישתקפו אלינו במבטם של חבריך ואוהביך, בארץ ובעולם, להם היית מנהיג, מורה דרך ואב רוחני. דמות מופת, בן נאמן לעמך ולארצך. פעלת למען הבטחון והשלום יותר מכל אחד מאיתנו, בנחישות מתמדת.
לא חסכת מכוחותיך הרבים, והם מעולם לא כלו. ידעת למצות כל רגע בחייך, עד תום. נזכור אותך כמי שגדולתו נבעה מלהט לשרת ענין גדול, ולא מתשוקת שלטון.
מאחוריך מורשת עצומה, עמוקה, רחבת היקף. לא אשכח את שלמדתי ממך לאורך חיי. ככל שבגרתי, התקרבתי אליך יותר. וככל שקרבתי, נוכחתי בגדולתך. ענק בדורו."