ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) פנתה השבוע ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ מיכאל ביטון, בבקשה שיקיים דיון דחוף בנושא דרכי הסיוע ללולנים שנפגעו קשה מהתפשטות שפעת העופות בישראל, ויפנה למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.
בעקבות גל התפרצויות נרחב של מחלת שפעת העופות, קיבלו לולנים רבים דרישות וצווים להשמדת העופות שברשותם, זאת על מנת לעצור את ההתפשטות ולמנוע פגיעה בעופות נוספים ובבני אדם. על פי הערכות, מדובר בחיסול של קרוב למיליון עופות. מצב זה מסב נזקים כבדים בקרב עוסקים רבים בענף, רבים מהם תושבי קו העימות.
"מצבם של הלולנים עקב ההשמדה קשה ביותר", כתבה בזק. "ככל שהם התבשרו, הם אמנם צפויים לקבל פיצוי על העופות המושמדים, ממשרד החקלאות, אך מעבר לפיצוי ישיר ומוגבל זה, שככל שהבנתי, אף טרם הועבר, קיים נזק עקיף משמעותי מאד, אשר לגביו הם אינם צפויים להחזר או פיצוי״.
בזק ציינה כי בגין אובדן מזון, תערובות, ביצים וציוד שנדרשו להשמדה יחד עם העופות ואשר בגינם לא משולם פיצוי. נוסף על כך, חל איסור על הכנסת מטילות חדשות ללולים בטווח החודשים הקרובים, ללא כל ודאות ברורה לגבי המועד הצפוי לכך. מצב דברים זה משמעו אבטלה מוחלטת עבור כל הלולנים והעדר פרנסה במשך תקופה ארוכה ללא כל פיצוי או החזר.
למרות שהביטוח החקלאי מעניק פיצוי במקרה של מספר מחלות, כגון ניוקאסל וסלמונלה, לחברת קנט המבטחת את חקלאי ישראל אין כרגע הסדר ביטוח לשפעת העופות, ולכן אין ללולנים כל דרך או אמצעי להבטיח את עתידם ולהגן על עצמם בפני נזק נוסף. על פי 'פקודת מחלות בעלי חיים' נקבע שהפיצוי שיקבל בעל הלול עבור כל עוף שהומת יהיה: 50% משוויו, עבור עוף נגוע במחלה, ו-100% משוויו, עבור עוף חשוד כנגוע במחלה אך לא היה נגוע. יחד עם זאת, לא ניתן פיצוי עבור תערובות המזון שנאלצו הלולנים להשמיד, מחשש להיותה נגועה, לחיטוי הלולים ולציוד כגון מתקני האכלה שנדרשו להשמיד ולרכוש מחדש, ועוד. במכתבה תיארה בזק את מצב הלולנים: "עקב כך מצויים הלולנים בחוסר אונים קשה ביותר, במצב כלכלי חמור ועומדים בפני שוקת שבורה״.
יצוין שעל אף ההיקף הנרחב של ההתפרצות (כמיליון עופות בכ-20 מוקדים) לא הוכרז אירוע שפעת העופות כאסון טבע, ועל כן לא נקבע סיוע גם במסגרת זו לנפגעי המצב.
חוק פיצוי נפגעי אסון טבע נועד לפיצוי חקלאים על נזק לתשתית לחקלאות, שכתוצאה ממנו נגרם אבדן הכנסה, עקב תופעת טבע בעלת היקף חריג. בסמכות הממשלה להכריז על אירוע חריג שהוא אסון טבע. על פי החוק, יכולה הממשלה להכריז על אסון טבע לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר. השרים רשאים לקבוע בצו סוגי גידולים מן החי או הצומח שחוק זה יחול עליהם כאילו היו תשתית לחקלאות, אם ראו כי לא ניתן לבטחם בהסדר ביטוח מתאים. שרי הממשלה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. כאמור, שר החקלאות לא המליץ לממשלה להכריז על האירוע כאסון טבע.
חה"כ בזק ציינה במכתבה שהפתרונות צריכים לכלול פיצוי ללולנים על אובדנם באופן מקיף המשקף את הנזק הקיים. עוד הדגישה שיש לדאוג למתווה של תמיכה בלולנים, בדרך של דמי אבטלה או פיצוי אחר, לתקופת העדר ההפעלה שהוטלה עליהם ועל מנת להעמיד לרשותם פרנסה זמנית, עד לחידוש הפעילות.
"מן הראוי גם לבחון בהקשר זה את סוגיות הביטוח והקריטריונים להכרזה על אסון טבע במקרים דומים, על מנת להבטיח ולוודא כי מצב קשה מעין זה לא יישנה בעתיד״.
עוד אמרה ח״כ בזק: ״פגשתי בשבוע שעבר לולנים ממושב מרגליות שאיבדו את מטה לחמם וחרדים לעתידם. מעבר לכאב הלב על אבדן מקור הפרנסה המיידי, הם נמצאים תחת אי וודאות גדולה הנובעת מהרפורמה בענף ההטלה. רובם אנשים מבוגרים, המתגוררים באזור קו העימות בגבול הלבנון ואין להם שום אפשרות לייצר מקור פרנסה חילופי. מצבם נגע לליבי ולכן פניתי במכתב ליו"ר ועדת הכלכלה ואמשיך לפעול בנושא״.
