ביקורת חריפה נמתחת על משטרת ישראל בעקבות תחקיר 'כלכליסט' שפורסם שלשום (שלישי) וחשף חדירות לטלפונים של אזרחים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת הריגול NSO.

על פי התחקיר, צמרת המשטרה לקחה לעצמה סמכות לאשר שימוש בתוכנת פגסוס של חברת הריגול NSO ובאמצעים אחרים, כדי לחדור לטלפונים של אזרחים ישראלים, חלקם אפילו לא במסגרת חקירת משטרה, אלא כפעולת מודיעין שהופעלה גם נגד מפגינים ופעילים חברתיים שלא היו חשדות נגדם. בתחקיר נטען שהשימוש ברוגלה החל לכל המאוחר ב-2013.

בפרסום נוסף מהיום נכתב בעיתון שיחידת הסייבר במשטרה עקבה אחר פעיל חברתי נשוי לאישה, שהתכתב בסתר עם גברים דרך אפליקציית 'גריינדר', תוך איסוף מידע מביך עליו, אף על פי שאין במידע כל קשר לביצוע פשע כלשהו.

טכניקות מסוג זה התפרסמו כמעט לפני עשור, כחלק משיטת ההפעלה של יחידת 8200 של חיל מודיעין נגד יעדים פלסטיניים, אם במטרה לעקוב אחר חשודים ואם כדי לגייס מקורות מודיעיניים ברי סחיטה. חלק מלוחמי היחידה ראו בהם שיטת פעולה בלתי מוסרית וכתבו מכתב סירוב בגינן. כעת נטען שהמשטרה מפעילה שיטות דומות נגד אזרחים ישראלים.

בעיתון נכתב גם שהמשטרה שוכרת האקרים פרטיים, ללא הסכמי "שותף סוד", לביצוע מעקבים ופריצות למכשירים של אזרחים ישראלים, תוך שהם נחשפים לחומרים האישיים שהם דולים מהמכשירים שנפרצו.

"רמיסה גסה ובוטה של כבוד האדם וחירותו"

"שימוש של המשטרה בכלי ריגול של NSO מהווה מתקפה חסרת תקדים על זכויות הפרט בישראל, והזכות לפרטיות בפרט", אומרת ל'דבר' מנכ"לית פרטיות ישראל נעמה מטרסו קרפל. "מדובר ברמיסה גסה ובוטה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית א.נשים יהיו תחת מעקב, ללא ידיעתם, ללא בקרה שיפוטית וללא מנגנוני פיקוח ובקרה. דרושה מהפכה משפטית בישראל בכל הנוגע לזכות לפרטיות ולשימוש באמצעי מעקב טכנולוגיים בידי רשויות אכיפת החוק".

שורה של ארגונים קראו ליועץ המשפטי לממשלה וליועצת המשפטית של המשטרה לפרסם באופן מיידי דו"ח על כלל השימוש באמצעי סייבר התקפי, ולהפסיק מיידית את השימוש בתוכנת ריגול נגד אזרחים בשל פגיעה בזכות היסוד לפרטיות שהם מכנים "בלתי חוקית ובלתי חוקתית".

הארגונים עמותת פרטיות ישראל, התנועה לחופש המידע, איגוד האינטרנט הישראלי, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, המכון הישראלי לדמוקרטיה והקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה הוסיפו במכתב המשותף שאם לא ייענו תוך 7 ימים, הם מתכוונים להגיש עתירה משפטית בנושא.

גם גורמים בכנסת מתחו ביקורת על פעילות המשטרה שעולה מהדיווחים. ש"ס קראה לתקן את החוק שמפקח על שימוש המשטרה באמצעים טכנולוגיים. מרצ קראה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את השימוש שנעשה עד כה.

ח"כ מוסי רז (מרצ) קרא ליו"ר הקואליציה עידית סילמן (ימינה) וסגנה בועז טופורובסקי (יש עתיד) להצטרף לקריאה להקמתה של ועדת חקירה: "המקרה החמור הזה קורא לנו להתעלות מעל למחנות של אופוזיציה וקואליציה ולפעול ביחד בשל אחריותנו המוסרית לאזרחי ישראל ולפעילות החברה הישראלית בעולם. הנושא הזה צריך להיחקר באופן המקיף ביותר שאפשר כדי לעצור מיד את הפגיעה החמורה בפרטיות ובחופש המחאה". 

ח"כ משה ארבל (ש"ס) הגיש הצעת חוק לפסילת הראיות שהתקבלו שלא כחוק על ידי גורמי האכיפה, לפקודת הראיות. אם החוק יתקבל, מדובר בשינוי הנוהג שקיים בישראל, שבו מתקבלות גם ראיות מסוג "פרי העץ המורעל", כלומר ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי.

מפכ"ל המשטרה: "נפעל לשיפור ולתיקון"

"בימים האחרונים פורסמו בעיתון 'כלכליסט' דיווחים על פעולות חקירה, שנעשו לכאורה שלא בהתאם לנהלים על פני תקופה ממושכת", נאמר בתגובת המשטרה. "המשטרה פועלת ללא לאות לאיתור, מניעה וסיכול פשיעה, בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותה. את תפקידה זה ממלאת המשטרה בהתאם לחוות דעתם של הגורמים המשפטיים הבכירים ביותר, והוא מיושם, על פי דין, בכפוף לצווים שיפוטיים ולנהלים קשיחים".

המפכ"ל יעקב שבתאי הוסיף היום: "אם וככל שיתברר שהיו מקרים נקודתיים שבהם היתה חריגה מנהלים, נפעל לשיפור ולתיקון, וזאת בשקיפות מלאה, ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים. לא נשלים עם חריגה כלשהי מהוראות הדין, אם יימצא שהיתה כזו. המשטרה קשובה לכל ביקורת עניינית, והחל ממועד הפרסום, החלה בדיקה פנימית קפדנית, שלא העלתה כל ממצא שמלמד על חריגה לכאורה מהוראות הדין".

דבריו של שבתאי היום מהווים שינוי בעמדת המשטרה לעומת אתמול. אף על פי כן, שופטים וקציני משטרה אמרו בראיונות לתקשורת שהמשטרה לא מפרטת את שם התוכנה בה היא תעשה שימוש, אלא את המידע שבכוונתה לאסוף.

בראיון לגלי צה"ל אתמול אמר השר לביטחון פנים עומר בר-לב שאף שהמשטרה משתמשת ברוגלות כמו פגסוס, היא לא מורשית להשתמש במכלול היכולות שלה, אלא בחלקן בלבד. השר לא פירט מהן, ורק טען שהמשטרה זקוקה ליכולות טכנולוגיות מתקדמות.

מבקר המדינה הודיע אתמול על בדיקה מטעמו בנושא, וגם היועץ המשפטי לממשלה.

חוקי ההגנה על הפרטיות נכתבו הרבה לפני שפגסוס פעלה

NSO מגדירה עצמה כ"חברת סייבר התקפי" ישראלית, שמפתחת אמצעי ריגול שנמכרים לגורמים מדינתיים ברחבי העולם. החברה מעסיקה האקרים מומחים שסורקים מערכות הפעלה ואפליקציות פופולריות של טלפונים ומחשבים כדי למצוא בהם פרצות אבטחה.

הקוד המקובל בתעשיית התוכנה הוא לדווח לבעלת התוכנה על הפירצה כדי שתתקן אותה, אבל ב-NSO פועלים הפוך ושומרים עליה בסוד. מרגע שפירצה כזו נמצאת, היא יוצרת "וקטור תקיפה" אפשרי של מכשירי טלפון ומחשבים אישיים, שדרכה ניתן להזריק למחשב את הרוגלה פגסוס, שמשתלטת על המכשיר בסתר.

מרגע שהתוכנה מותקנת במכשיר, היא מאפשרת לNSO "לדוג" מתוכו את כל המידע שקיים בו, ואף להפעיל את המצלמה והמיקרופון שלו לפי דרישת המפעיל ולשדר את הקלט למבצעי המעקב. "היכולות של פגסוס הן בוודאות לא משהו שמוגדר בחוק הישראלי. זה לא רק ריגול ושאיבת מידע ממכשיר נתון, זה ממש להפוך את המכשיר לזרוע הארוכה של הגוף שהשתיל את התוכנה", אומרת מטרסו קרפל.

"החוקים שמכסים כיום האזנת סתר וחיפוש במחשב נכתבו הרבה לפני שהיכולות הטכנולוגיות האלה היו קיימות. ברור שלא נעשתה מחשבה ראויה על השימוש בכלים האלה וההגבלות שצריכות להיות מוטלות על המשטרה כשהיא רוכשת יכולות כאלו".

לפי פרסום ב"גרדיאן", בעבר היה ניתן להשתיל את הרוגלה אפילו באמצעות חיוג תמים באפליקציית וואטסאפ, דרך פגם תכנות באפליקציה הפופולרית. עדויות לרוגלה נמצאה גם באייפונים עם מערכת ההפעלה העדכנית ביותר, כשהיא זוכה ל'הרשאת מנהל מערכת', כלומר, יכולות שאין אפילו לבעל המכשיר.

שחקנית מרכזית במאמץ לחשיפת שיטות הפעולה של NSO היא המעבדה הקנדית Citizen Lab, שמפרסמת דו"חות הן על היכולות של הרוגלה ופגיעויות האבטחה שדרכה היא חודרת למכשירים, והן על האנשים שמכשיריהם נפרצו באמצעותה, בהם פעילי זכויות אדם ופעילים פוליטיים ברחבי העולם.

NSO הכחישה רק לאחרונה שמוצריה משמשים נגד מספרי טלפון ישראליים, אבל משטרת ישראל הודתה שטענה זו לא נכונה.

השימוש ברוגלה בידי משטרים מפירי זכויות אדם, ובייחוד נגד אזרחים אמריקאיים, גרר תגובה חריפה מארצות הברית, שהכריזה עלNSO  כחברה ב"רשימה השחורה" שאסור לגופים אמריקאיים לנהל עמה עסקים.

חלק מה"רעילות" של הידע שנצבר בחברה התפרסם כשעובד החברה שעמד להיות מפוטר גנב מהחברה את קוד המקור אחרי שימוע לפני פיטורים, וניסה למכור אותו באינטרנט ב-50 מיליון דולר. בעבר, הפצה באינטרנט של כלי פריצה דומים מתוצרת ארגון הביון האמריקאי NSA הובילה לפיתוח שלל נוזקות, כופרות ורוגלות, שגרמו לנזקים כלכליים גדולים לארגונים עסקיים ברחבי העולם.