הנחייה משנת 2019 של פרקליט המדינה דאז שי ניצן, קבעה שקיומה של תכנית אכיפה פנימית של הוראות וחוקי בטיחות בחברה בה אירעה תאונת עבודה תהווה שיקול בהחלטה להעמיד לדין פלילי ולהגיש כתב אישום. ניצן טען אז שעצם גיבושה של תכנית אכיפה אפקטיבית מצביעה על תרבות ארגונית טובה ונכונה.
מחקרים רבים מצאו שהמשוואה הזו אכן נכונה: תרבות ארגונית טובה משפיעה על מצב הבטיחות בחברה. לכן, אימוץ של תכנית אכיפה נכונה ומקיפה בתחום הבטיחות בארגון, עשויה להשיג שני יעדים מרכזיים: חיבור טוב ונכון של הנהלת הארגון למצב הבטיחות בשטח, ויצירת שינוי עמוק בתחום הבטיחות באמצעות שינוי התרבות הארגונית.
כבר כיום ניתן כיום למצוא ארגונים שבנו תכניות כאלה, אך אלו ניבנו כמיטב הבנתו ותפיסתו של הארגון ובלי כל הכוונה של הרגולטור שתבטיח אפקטיביות ואיכות. לכן, המלצתי לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי ולסגנה ח"כ יאיר גולן, שלקח על עצמו את קידום תחום הבטיחות בעבודה, היא לגבש קריטריונים תוך שילוב ידיים עם הפרקליטות והגדרת מתווה רשמי שיכוון את הגופים שירצו לקדם תכניות אכיפה פנימיות לבטיחות בארגונם.
מודל דומה מיושם כיום בהצלחה בתחום ניירות הערך. בעקבות קריטריונים שפרסמה הרשות לניירות ערך ב-2011 להכרה בתוכניות אכיפה פנימיות למניעת עבירות בתחום, מרבית החברות הנסחרות בבורסה בישראל מיישמות כיום תכניות אכיפה פנימית.
מתווה רשמי שכזה בתחום הבטיחות, שינחה את אופי האכיפה הפנימית המומלצת, יוכל לסייע גם למינהל הבטיחות לטייב את שיטת האכיפה שלו: היכן שישתכנע שיש מנגנון יעיל של אכיפה פנימית, יוכל לצמצם באופן מושכל את היקף הפיקוח החיצוני שהוא מקיים מול הארגונים. כך יוכל המינהל להפנות את עיקר משאביו לגופים פחות חזקים, באופן שימקסם את השימוש בכוח האדם המצומצם שברשותו.
קיומה של תכנית אכיפה פנימית תעזור גם ליושבים בדין ככלי נוסף שיעזור לפסוק לגבי אחריותם של מנהלים ותאגידים ולבחון האם נקטו "אמצעים סבירים" למנוע תאונה.
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך של החמרת דין בכל הנוגע לאחריות תאגידים ואחריות מנהלים בהם לתאונות. בתי המשפט הרשיעו לאחרונה בפלילים מנכ"לים וחברות, בין היתר בגרימת חבלה חמורה בגין תאונות עבודה לעובד קבלן שהעסיקו.
חלק ניכר מהאירועים נחקרים כיום על ידי חוקרים מומחים בלה"ב 433, שאחראים להגשת כתבי אישום מעמיקים ומקצועיים יותר.
גם בדין האזרחי ניתן לראות מגמה ברורה של הטלת תשלומי פיצויים גבוהים מאוד בגין עבירות בטיחות ופגיעה בעובדים, בסכומים שקודם לא הכרנו. בתחום הבנייה, לדוגמה, גודש התביעות והסכומים שנפסקו בהן גרם בשנים האחרונות לעלייה של כ-100% בפרמיות הביטוח של חברות קבלניות.
בנוסף, המוסד לביטוח לאומי נוהג לתבוע בתביעת שיבוב ארגונים ואת חברות הביטוח שלהם, על ההוצאות שגרמו לו עקב אירועי הבטיחות. כל אלו, עשויים להגביר את המוטיבציה בקרב התאגידים לקדם מהלך של תהליכי אכיפה פנימיים.
עקרונות בסיסים, שלדעתי חייבים להיכלל בתוכנית אכיפה אפקטיבית, הם מעורבות ישירה של דרגי הניהול הבכירים בארגון, שיידרשו להכירה וליישמה; מינוי גורם בכיר בארגון כאחראי על תכנית האכיפה; בקרה מצד הדרג הניהולי הבכיר בארגון על תוצרי העשייה של מרכיבי ניהול הבטיחות שהוגדרו בחוק; קיום תהליכי הדרכה שוטפים לעובדים ומנהלים בכלל הדרגים באשר לעקרונות תכנית האכיפה; צעדי ענישה במקרים של חריגה מהנהלים ומהנורמה שמתווה תכנית האכיפה; והערכה של יעילות התכנית הפנימית מעת לעת.
מניסיוני בגיבוש וכתיבת תכניות אכיפה לארגונים, כבר היום תכניות כאלה מייצרות סדר בארגון ומאפשרות לכל מנהל (מראש הצוות ועד הדירקטור) לבחון את מידת עשייתו של הארגון בתחום הבטיחות באופן שוטף.
זה כלי בקרה מרכזי ואסטרטגי, שמקדם משמעותית את תרבות הבטיחות בארגון גם ממקסם את התפוקות בתוספת עלות מינימלית, אם בכלל. חשוב מזה, היא עוזרת למנהלים לשמור על חיי ובריאות עובדיהם.
***
ארז מימון הוא דירקטור וראש תחום בטיחות גהות וסביבה ב'פאהן קנה ניהול בקרה'. לשעבר ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה
