"אף אחד לא יודע מה באמת הולך להיות, אבל יש לנו רמזים על מה שהיה בעבר" אומר ל'דבר' רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל. "כל הפיתוחים האחרונים, מהמהפכה התעשייתית שהחלה בסוף המאה ה-18 ועד היום, הם ייצור מכונות שיחליפו בני אדם בעבודות סיזיפיות".

לדבריו, החשש שמכונות יחליפו את בני האדם קיים משחר ההיסטוריה. "אני בטוח שגם בתקופת האדם הקדמון, אלה שלקחו את המשאות ביד פחדו שהגלגל יחליף אותם. והם צדקו, חלקית", הוא טוען. "הגלגל באמת החליף את העבודה הסיזיפית שהם עשו אבל לא את הרעיון של עבודת ההובלה".

"בהסתכלות לאחור, אנחנו יודעים שלכל מקום אליו נכנסה הטכנולוגיה, וזה מוכח, תמיד נוצרו יותר משרות. צריך רק לדעת איך לנתב את זה נכון".

"תוך 20 שנה ייעלם היתרון של סין"

ABB היא חברה שוויצרית שהוקמה לפני 130 שנה, עם התחלת השימוש המסחרי בחשמל. היום היא פועלת בכ-100 מדינות ועוסקת באספקה והולכת אנרגיה חשמלית ואוטומציה לחברות ממשלתיות, מפעלי תעשייה, ולקוחות פרטיים.

בישראל, החברה פועלת מ-1936, והייתה שותפה בהקמת תחנת הכוח הראשונה של רוטנברג בחיפה ובהקמת המוביל הארצי, מתקני התפלה, רשתות החשמל ובקרוב גם בהפעלת המטרו בתל אביב.

בין השאר, מייצרת ABB רובוטים ומערכות מחשוב למפעלי תעשייה בישראל. "ככל שאתה מכניס יותר טכנולוגיה, המשמעות וההשפעה של כוח האדם הפיזי הולך ופחות", מסביר אהרון. "סין, כאומה, התעשרה כל כך מהר כי העלות של כוח העבודה שלה מאוד השפיע על היכולת שלהם לייצר. אבל עם הכנסת הטכנולוגיה למפעלי ייצור, ההערכות היום הן שתוך 20 שנה ייעלם היתרון של אותן מדינות זולות".

רובוט YUMI שמיועד ביצוע פעולות מוטוריות עדינות. "אחד מארבעה רובוטים נמכרים לסין" (צילום: ABB ישראל)

"ראינו, ב-30 השנים האחרונות, שהרבה מאוד מדינות העבירו את מפעלי הייצור שלהן לסין, טאיוואן או ויאטנם למשל כי שם יותר זול, אבל היום אנחנו רואים שגם במקומות האלה מכניסים רובוטים. היום, אחד מארבעה רובוטים נמכרים לסין", הוא אומר. "אנחנו רואים גם תהליך של מפעלים שמתחילים לחזור לארצות הברית או לאירופה, וכשנכנסים למפעל מתקדם גם בסין וגם באירופה, כמעט ולא רואים אנשים".

זה עניין מעמדי? העובד שמרוויח הכי מעט יוחלף הכי מהר?
"אני לא אוהב את ההשערות האלה שמכונות יחליפו רק דייגים ועובדי ייצור. מכונה יכולה להחליף גם חלק מכותבי או בודקי הקוד, גם מתכנתים. זה שעבודה היא במעמד גבוה לא עושה אותה סיזיפית או ברת-החלפה פחות".

"עבודה של רובוט היא עבודה מאוד משעממת, פעולה מחזורית שחוזרת על עצמה. זו לפעמים עבודה מאוד קטנה שפעם מישהו באמת היה צריך לעשות. למה שהיצור התבוני שהוא אדם יעבוד בלשים פקק על קרטון חלב כל חייו? או שיעבוד במקום מסוכן? המטרה של קדמה היא לקדם את האדם, לגרום לו לעסוק בדברים שמתאימים ליכולות שלו ולא במשהו שמכונה יכולה לעשות, דווקא בגלל שהאדם פשוט יכול יותר. אבל על זה, אנחנו, כמדינה, לא חושבים נכון".

עובד מפעל בוחן חיישן חכם שניטור את עבודת המנוע. "יש דברים שמכונה לא יכולה להחליף וגם לא צריכה" (צילום: ABB ישראל)

"יש דברים שמכונה לא יכולה להחליף וגם לא צריכה אף פעם, לדעתי. וזה לא קשור למעמד, זה כל מה שיש בו את זיק האנושיות הזה; הוראה, רפואה, הנדסה, גם סיעוד וטיפול, ואמנות, בישול, יצירה ומוזיקה".

"אם להיות אקטואלי, בניגוד למה ששר האוצר אמר, מורי הדרך לא צריכים להחליף מקצוע, להיפך, יש להם מקצוע מאוד מאוד נדרש, שכמעט ואין שום סיכוי שיעלם או יתחלף".

אז איזו הכשרה יהיו צריכים עובדים הייצור לעבור?
"בכל קדמה טכנולוגית יש מקצועות חדשים שנפתחים. במקום עובדי הייצור, יהיה צורך בהפעלה, תיקון ותחזוקה של רובוטים וגם באנשי מכירות. אבל מערכת החינוך שלנו עדיין לא שם. אחד מחסמי הכניסה של אוטומציה ורובוטיקה לתעשייה היא בגלל שבעלי מפעלים מפחדים שלא יהיה מי שיתחזק להם את הרובוטים ואת המערכות במפעל".

"הממשלה צריכה להשקיע את הכסף של הטכנולוגיה נכון"

"זה לא שלכל מקצוע צריך יהיה דוקטור או מהנדס, אבל אתה לא יכול לקחת מי שהיה עד עכשיו עובד ייצור או מיון ולהפוך אותו בן לילה לאיש תחזוקה. יש צורך בהכשרה, למידה, גם בתוך המקצועות עצמם".

טרקטור בשדה תירס. "3-2% מהאמריקאים עוסקים בחקלאות, ומאכילים אומה של 350 מיליון איש" (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

"אם למשל מסתכלים על ארצות הברית בתחילת המאה ה-20, בערך 40% מהאוכלוסייה עסקה בחקלאות. היום, אחרי המצאת הקומביינים והמיכון החקלאי, רק 3-2% עוסקים בחקלאות, ומאכילים אומה של 350 מיליון איש. כמעט כולם הפכו מעובדי כפיים למפעילי מכשירים".

"החקלאים האמריקאים ב-1900 פחדו, ובצדק רבים מהם היו בורים, והמכונות איימו להחליף אותם. אז הממשלה החליטה לממן לעשרות אלפי חקלאים לימודים. המדינה בעצם ראתה לאן העולם הולך. השינוי הזה, לקחת אוכלוסיות שלמות ולהעביר אותן תהליך של השכלה, הפך אותם בהמשך לאומה הכי חזקה מבחינה כלכלית".

מה התפקיד של המדינה בתוך זה?
"אנחנו נוטים לקשר קדמה עם שוק חופשי, עם יזמות פרטית, אבל ממש לא כך הדבר. המדינה חייבת להשקיע בזה, ויש לה כמה אחריויות מאוד חשובות. הממשלה היא זו שצריכה לקחת את הכספים שהשפע הטכנולוגי מייצר ולהשקיע אותו נכון".

"להפנות את המשאבים לשירות הציבורי"

איך משקיעים בחברה האנושית של העתיד?
"את הכסף של המיסים מההייטק, צריך לקחת ולהשקיע חזרה בתעשייה המסורתית. לקחת כספים ולהשקיע אותם בתעשייה הישראלית, במפעלים ישראליים שיוכלו להכניס טכנולוגיות מתקדמות, ולא פחות חשוב, בהכשרת עובדים שיתאימו לצרכים שמשתנים. אחרת, כמדינה, לא נהיה רלוונטיים".

"אנחנו צריכים להיזהר מקיטוב תעסוקתי שיוצר פער מאוד גדול בין מקצועות שלא ניתן להחליף אותם לבין כאלה שכן, וגם בתוך אלה שלא, בין המקצועות שאנחנו מחשיבים "קדמה" לאלה שאנחנו מחשיבים "מסורתיים", כמו מתכנת ומורה למשל. קיטוב תעסוקתי יכול להגדיל את הפערים ולקרוע לנו את החברה, והחברה האנושית לעולם לא תיעלם".

"יש תשתיות שעליהן הסקטור הפרטי לא ישים כסף כמו למשל טעינה של רכבים חשמליים או תשתיות של תחבורה ציבורית. הסקטור הפרטי מכוון רווחיות, וזה בסדר. למדינה יש תפקיד אחר, והוא תכנון ארוך טווח של חיי האזרחים שלה. צריך להשקיע בעיור חכם ובתחבורה ציבורית, בסיפוק תשתיות לאזרח. דמותה של החברה זה לא פחות 'קדמה' ממפעל עם רובוטים".

"המדינה חייבת להפנות את המשאבים שלה לשירות הציבורי. להשקיע כספים בחינוך, בבריאות, בטיפול, הצרכים האלה לא רק שלא ייעלמו, הם יתעצמו יותר ויותר, דווקא בגלל הקדמה. מורה או גננת, או מרפאה בעיסוק, צריכה להרוויח לא פחות ממתכנת או מהנדס. המקצוע שלהן לא פחות נדרש, ואף הרבה יותר".