מחירי המזון הגיעו בשנה החולפת לשיא חדש, כך עולה מדיווח של ארגון המזון של האו"ם (FAO) לשנת 2021. מדד מחירי המזון של הארגון זינק בשנת 2021 ב-25%, לאחר עליות מתונות מאוד בין השנים 2016-2020.

מדד מחירי הדגנים עלה בכ-28% לעומת שנת 2020, ובכ-40% לעומת השנים 2014-2016 – שנבחרו כתקופת ייחוס בה שררה יציבות יחסית במחירים מתונים.

מדד מחירי השמן הצמחי זינק בכ-65% לעומת 2020 ובשיעור דומה לעומת השנים 2014-2016. מדד מחירי הבשר ירד בדצמבר האחרון, אך השלים עליה של כ-12% לעומת 2020 וכ-7% לעומת השנים 2014-2016.

מדד מחירי המזון של האו"ם (גרפיקה: אידאה)

מדד מחירי הסוכר זינק בשנת 2021 בכ-37%, ובכ-9% לעומת 2016.  מדד מחירי מוצרי החלב עלה בכ-17% לעומת שנת 2020, שהם כ19% מעל מחירי 2014-2016.

המדד משקף מחיר עולמי ממוצע, כאשר מחירי מזון מקומיים מושפעים ממגוון סוגיות אחרות כמו יבוא/יצוא, מיסוי וכדומה.

בשנים 2010-2011, שיאים במחירי המזון היו אחד הגורמים שדרבנו מהומות בעולם המתפתח דוגמת ה"אביב הערבי" במזרח התיכון. בעשור הקודם, בחלק ניכר מהמזרח התיכון, המדינות סבסדו מוצרי יסוד בתחום המזון. עליית המחירים הדרמטית דאז "שברה" את יכולת המשטרים לתמוך באותו היקף סבסוד, מה שגרם לעתים למחסור במזון ממש ולא רק למחיר יקר. מצב זה הגביר את אבדן האמון של אזרחים בשלטון ותרם להתססה שלהם נגדו, בעיקר במצרים, ירדן, תוניסיה וסוריה.

האיום בעתיד – התגברות הבצורות בשל משבר האקלים 

תופעה אחרת שקשורה בעליית מחירים, היא גידול גובר של מזון לאור שיפור ברווחיות מגזר זה. למרות הגידול בהיצע, מחירי המזון זינקו בעשור הקודם זינקו לשיאים חדשים למרות עלייה רצופה בהיקף ייצור המזון. חלק מגורמי ההתייקרות אז היו מניפולציות מסחריות של ספקולנטים בשל הרחבת האפשרות לסחור בחוזים עתידיים על מזון, תחום שהיה שמור בעבר לחקלאים וחברות מזון בלבד.

ככל שתואץ ההתחממות הגלובלית, צפויים אזורים משמעותיים ברחבי העולם, לרבות המזרח התיכון, לעבור התייבשות מואצת. תהליך זה צפוי לגרום גם לירידה בתוצרת החקלאית באותם אזורים ולמחסור במזון, כמו גם להתייקרות שלו.

התפתחות שלילית זו ניתנת למיתון או התגברות, בעזרת הפצה מוגברת של טכנולוגיות עיבוד קרקע מתקדם וחסכוני, שיפור במערכות הפצה וקירור והפחתת בזבוז מזון. טכנולוגיות חדשות המפותחות כיום יאפשרו בעתיד להחליף את גידול בעלי החיים למאכל בייצור מוצרי בשר וחלב מסונתזים במפעלים, באופן שצורך משאבים מופחתים במידה גדולה לעומת מוצרי חלב ובשר כיום. גם שינוי תרבותי צרכני לטובת הפחתת צריכת מזון מן החי יכול לסייע להסתגלות האנושות לשינוי האקלים.

בעוד התחממות מסוימת ועמה התייבשות של מקורות מים היא בלתי נמנעת, אין ודאות כי המדינות באזורים המועדים לפגיעה יצליחו להיערך בזמן ולשפר את מערכי הגידול וההפצה של מזון, כמו גם להשכין שלום, תנאי הכרחי להיערכות מסוג זה.

עליית המחירים לצד פגיעה בייצור החקלאי עלולים להפוך את שוק המזון הגלובלי לתנודתי יותר בעתיד, ולהעניק יתרונות לייצור מזון מקומי. משרד החקלאות הישראלי מוביל כיום רפורמה להגברת האפשרות ליבוא מזון לישראל, במהלך שזכה לביקורת על כך שיפגע בחקלאות המקומית ויגדיל את התלות ביבוא.  טענה נוספת מצד החקלאים, היא שגם אם בטווח קצר חלק ממוצרי המזון יוזלו בזכות היבוא, בעתיד צפוי היבוא להתייקר באופן דרמטי, בנסיבות של אקלים יבש וחם יותר.