משרד האוצר מקדם שורת הקלות תזרימיות לעסקים בעקבות התפרצות זן האומיקרון. בניגוד לדרישות המוחים, המשרד לא מציע כרגע סיוע כלכלי ישיר, אלא הקדמה של החזרי מס ותמיכות, הקלה במסלולי ההלוואות, והקלות ביורוקרטיות שונות.
הצעדים המרכזיים המוצעים
הקלות תזרימיות
- הממשלה תפסיק לשלם בשוטף פלוס למשך חודשיים ותשלם לספקים במקום למשך חודשיים (הקדמה של כ-600 מיליון שקלים)
- הקדמת החזרי מס: ביום שלישי הבא תעביר רשות המסים חצי מיליארד שקלים בהחזרי מס ומע"מ לעסקים
- מקדמות למוסדות תרבות נתמכים: מוסדות תרבות שקיבלו בשנה שעברה תמיכה יקבלו 25% מהתמיכה באופן מיידי, בלי להצטרך לעמוד במבחני התמיכה. מוסדות שלא יעמדו במבחנים בהמשך ידרשו להחזיר את הכסף, אך באוצר מעריכים כי מדובר בשיעור אפסי. (היקף ההקדמה: 200 מיליון שקלים)
קרן הלוואות בערבות המדינה
- עסקים יוכלו להאריך את תקופת החזר ההלוואה ל-10 שנים באותם תנאים בהם לקחו אותה.
- הקרן לעסקים בסיכון: ניתן יהיה לקבל הלוואה מהקרן בה המדינה מעניקה 90% מהערבות לבנקים על בסיסי תחזית בלבד
- גרייס להלוואה בערבות המדינה: עד שנה נוספת בקרן הקורונה ועוד 3 חודשים בקרן הרגילה.
הקלות בירוקרטיות לדחיית תשלומי מס הכנסה והגשת עוסק פטור
הקלות ליצואנים
- יצואן שנפגע בפעילות בביטחונות מופחתים, אותה יוכלו לקבל גם באירו או דולר, עם 6 חודשי גרייס
- ביטוח אשראי לטווח קצר: ערבות המדינה בסך 2.6 מיליארד שקלים לחברות הביטוח הפרטיות מפני סיכוני חדלות פרעון של קונים
- ביטוח אשראי לטווח בינוני: 650 מיליון שקלים ליצואנים שרוצים להכנס לשווקים מתפתחים.
בכיר ברשות המסים אמר בתדרוך עיתונאים כי לפי נתוני המע"מ של חודש דצמבר, המשק עובד באופן מוצלח, והגבייה אף עלתה ביחס לשנים האחרונות: "לפי נתון ראשוני גביית המע"מ בחודש דצמבר הייתה מעל 11 מיליארד שקלים, יותר מ-2019 אז הייתה הגבייה 9.6 מיליארד שקלים. מבחינת מע"מ המשק עובד, הגבייה טובה מאד. זה משלים את התמונה עם כרטיסי האשראי, שם לא הייתה ירידה משמעותית".
הוא ציין שגם מבחינת ניכוי מס בינואר, הגבייה תהיה במיליארדים יותר מאשר בשנים קודמות, וצפה מגמה דומה גם במיסוי מקרקעין ומס הכנסה. "אנחנו עושים את זה מנקודת מבט אחראית של כספי ציבור, כולנו משלמים מסים", אמר בכיר במשרד האוצר בתדרוך עיתונאים עם הצגת הצעדים, "השינויים בהוצאה הם לא כמו סגר עדיין, אבל יש ענפים שנפגעו ולהם אנחנו רוצים לסייע".
"יצאנו מגדרנו כדי לראות אפשר לסייע לעסקים שצריכים כדי לעבור את הגל הזה", הוסיף. "המיקוד שלנו הוא להבין קודם כל מה מצב המשק, איפה צריך סיוע, תיירות תעופה עסקים קטנים ובינוניים, תרבות אומנות וכו'. אנחנו פה כדי לסייע, אנחנו כל הזמן מנטרים את הנתונים. כל דבר שצריך אנחנו נגיב בצורה שתיצור".
לגבי העלות התקציבית של הצעדים, ציין הבכיר כי לצעדים קודמים שנעשו יש עלות, וכי גם במקרה של דיפולטים, אי החזרה של הלוואות בערבות המדינה, משרד האוצר נושא בעלויות.
