ועדת הכספים אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את החוק שיבטל את היטל העובדים הזרים במשק. ההצעה אושרה בתמיכה גורפת של חברי האופוזיציה והקואליציה. אחרי שיעבור במליאת הכנסת, יבוטל ההיטל החל מ-2022 ואילך.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) אמר בפתח הדיון: "זו בשורה ענקית להרבה מאוד ענפים במשק, מסעדנות, בנייה, תעשייה. הדבר הזה הולך להוביל להוזלה משמעותית בכלל הענפים במשק. אני מקווה שההוזלה תתגלגל לצרכנים, ונראה ירידת מחירים בהרבה מאוד שירותים במשק".
ההיטל, בגובה 15%-20% מהשכר, הוטל בתחילת שנות האלפיים במטרה לצמצם את כדאיות ההעסקה של עובדים זרים במשק הישראלי. עם זאת, לאורך השנים הוחרגו ממנו מעסיקיהם של מרבית העובדים הזרים. כיום ההיטל כבר לא חל בענפי הסיעוד והחקלאות, וגם על עובדים שמגיעים לישראל תחת חוזה מומחה, כמו ספורטאים מקצועיים או עובדי חברות זרות בתחום התשתיות.
הענפים המרכזיים שעדיין מושפעים מההיטל הם ענף הבניין, בו הוא עומד על 15%, וענף המסעדנות שמעסיק מבקשי מקלט רבים, בעיקר בתפקידי שוטפי כלים ומנקים, עליהם מוטל היטל מלא בשיעור 20%.
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), יוזמת החוק שמוזג עם הצעת החוק הממשלתית, אמרה בדיון שהליך החקיקה החל כבר בכנסת ה-20, ונתקע על רקע המשבר הפוליטי.
"זה מס שהוא מיותר שהושת על בעלי עסקים מקטנים לגדולים, ועל מה? אין לנו ידיים עובדות", טענה, "הבחור שמשתחרר מהצבא לא רוצה לשטוף כלים. או שהוא סו-שף, או שהוא ברמן או שהבת מארחת. אז כשכבר מוצאים עובדים משיתים עליהם כזה מס מטורף. נעשה כל מה שניתן גם מול האופוזיציה כדי לתקתק את זה בקריאה שנייה ושלישית".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אני מבקש להודות על כך שמביאים את החוקים הללו, יש בין המסעדנים אנשים שרעבים ללחם, אמירות ששמענו 'שהייתי במקום כזה וכזה והמסעדה או הקניון מלא', זה לא המצב. יכול להיות שיש מקרים כאלה אבל זו עת לסייע. אני מברך את החוק ומאוד בעדו, צריך לראות מה עושים עוד למען הענפים האחרים".
השף והמסעדן חיים כהן, שהשתתף בדיון, אמר: "ההיטל היה בהתחלה 8%, כשהאבטלה עמדה על 11.9%. מאז האבטלה ירדה כמעט ל-0%, וההיטל צמח ל-20%".
לדבריו, הפיקדון שנדרש מהמעסיקים, בנוסף להפרשות הפנסיוניות, יצר קושי רב להעסיק את העובדים הזרים. "אני חושב שענף המסעדות, שהעסיק בעבר 200 אלף איש הוא ענף חשוב, ענף של הצעירים", אמר. "הענף הזה מכיל הרבה מאוד צעירים שמסתערים על הענף הזה, אנחנו כמדינה חייבים לדאוג שלצעירים האלה יהיה אופק. אתם רואים את העובדים הישראלים עומדים בתור להחליף את הסינים? אבא שלי עבד בסולל בונה שהיה עבודה לכל החיים, היה לו קשה כל הכניסה של העובדים הזרים. האירוע הזה הוא למען האזרחים פה, זה יום מרגש וחשוב".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי בירך גם הוא על המהלך. "זה יום גדול למגזר העסקי", אמר. "אני רוצה לברך את שר האוצר, ליברמן על החלטה אמיצה שהעסקים נושאים על הגב שלהם שנים, היטל העסקה שלא הוכיח את עצמו ולא הביא את התוצרים שאנשי אגף התקציבים חשבו שההיטל הזה יביא. מדובר בהחלטה דרמטית עבור ענף התיירות, החקלאות, הבנייה, המסעדנות ששם זה תפס גם על הפליטים והביא להוצאות של עשרות, אם לא מאות מיליוני שקלים".
בסיכום הישיבה אמר היו"ר קושניר שיתקיים דיון על פריסת תשלומים לעסקים שיש להם כבר כיום חובת תשלום בגלל ההיטל. קושניר התייחס גם לאגרה נוספת, האגרה השנתית לעובדים בסיעוד המוסדי.
"ביטלנו את האגרה השנתית לעובדים באגף הסיעוד המוסדי", אמר. "אני יודע שההוראה חלה עד אמצע מרץ, אנחנו מבקשים לבחון בחיוב את המשך הפטור הזה, זה לא בחוק הזה, אבל נידרש לסוגיה ונבקש לשקול זאת בחיוב. בשוק הישראלי בלתי אפשרי למצוא את העובדים לתחום הזה, לכן אבקש לקיים דיון נפרד ולסייע לענף הזה של הסיעוד המוסדי".
בחוות דעת שפרסם ארגון קו לעובד על הצעת החוק, נכתב שחוק ההיטל נקבע בתקופה בה כל מהגרי העבודה שהגיעו לישראל נאצלו לשלם דמי תיווך בלתי חוקיים כתנאי לגיוסם לעבודה, והיו כבולים באופן מוחלט למעסיקיהם. לפי חוות הדעת, בחלק מהענפים נחתמו הסכמים בין-מדינתיים שצמצמו את התופעה הפסולה.
בארגון בירכו על ביטול ההיטל בענפים מוסדרים אלו, אבל קראו דווקא להטיל היטל על ענפים לא מוסדרים, כמו חברות התשתית הזרות שהוחרגו מהחוק.
"בענפים אלו נגבים דמי תיווך מעובדים, הם מוחתמים על שעבודי חוב והם כבולים באופן מוחלט למעסיקים", טענו בקו לעובד. "העסקתם של עובדים אלו היא בהגדרה זולה ומשתלמת דווקא בשל היותה פוגענית ביותר, ודמי התיווך שהם משלמים מייצרים כשלעצמם תמריץ להעדיפם על פני עובדים ישראלים ולייצר ביקושי שווא. השתת היטל על ענפים אלה יש בה כדי לאזן את התמריצים הכוזבים להעסקת מהגרי עבודה בענפים אלה ולהביא לשילוב עובדים מכוח העבודה המקומי".
